"מה נאכל?


"ועשת את התבואה לשלוש השנים" (ויקרא כ"ה, כא)
השמש נטתה מערבה, כאשר ירדה צרויה עם העדר אל מעיין המים, בשיפולי בית לחם יהודה. היא הביטה אל מרחבי השדות של אביה והרהרה: על השדות האלה דיבר אבא עם אימא. אבא אמר, שבשנה הבאה, שנת שמיטה, הוא לא יעבד את השדות. בקיץ של השנה הבאה לא יכרעו שיבולי החיטים מעומס הגרעינים, חשבה צרויה בלבה. אבא לא יזרע ולא יזמור, לא יחרוש ולא יקצור...
באותו ערב, כשהסבו בני הבית וסעדו את לבם, הייתה זו אימא שחזרה אל השמיטה. אימא שאלה, ואבא השיב.
צרויה קרבה אל אביה, ושאלה את השאלה שהטרידה אותה כל אותו יום:
- מה נאכל, אבא? מה נאכל בשנה הבאה בשמיטה, אם לא תזרע, לא תזמור ולא תקצור?
- מה נאכל? - חזר האב על שאלת בתו ואמר - בתורה כתוב:
וכי תאמרו:
מה נאכל בשנה השביעית?
הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו!
וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית,
ועשת את התבואה לשלוש השנים.
וזרעתם את השנה השמינית,
ואכלתם מן התבואה ישן,
עד השנה התשיעית,
עד בוא תבואתה תאכלו ישן".
(ויקרא כ"ה, כ'-כ"ב)
צרויה מיהרה להגיב:
- אני שאלתי מה נאכל בשביעית, ובפסוקי התורה מדובר על השישית, על השביעית, על השמינית ועל התשיעית...

עיינו להלן בפירושו של הרשב"ם (רבנו שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). בהמשך תשיבו לצרויה על שאלתה:
זריעת שישית תפרנס (=תכלכל)
שישית
ושביעית
ושמינית.
יזרעו ויאכלו מתבואת שישית עד תחילת תשיעית
שיתפרנסו מתבואה הנזרעת בשמינית.
(רשב"ם על התורה, ויקרא כ"ה, כ"א)
עיינו גם בפירוש רש"י (ויקרא כ"ה, כ'-כ"ב), המתאר את מחזור הזריעה והקצירה של החקלאי בימי העבר, והוסיפו גם מדבריו בתשובתכם לצרויה.

צרויה שאלה את השאלה ששואל כל עובד אדמה בארץ ישראל, בכל הדורות, כשקרבה שנת השבע: "מה נאכל?"
השיבו במחברת לשאלה הזו באחת מהדרכים האלה:

1. אתה פוגש את צרויה בשדות אביה. תאר את המפגש הדמיוני ואת תוכן השיחה.
2. מידד, שעלה לארץ אחרי חורבן בית ראשון ושבעים שנות גלות בבל, עונה לבנו, השואל בערב שמיטה "מה נאכל?".
3. חקלאי ישראלי רושם ביומנו...
4. אתה נשלח לראיין איכר ישראלי לכתבה בעיתון בית הספר המוקדש לנושא השמיטה. הכן את השאלות ואת התשובות של הריאיון.

מטעמי מצוות השמיטה
השמיטה להגברת האמונה והביטחון בה'.
... שיוסיף האדם ביטחון בה' ברוך הוא.
כי כל המוצא עם לבבו
לתת ולהפקיר לעולם כל גידולי קרקעותיו ונחלת אבותיו הגדלים
בכל שנה אחת...
לא תחזק בו לעולם... מיעוט הביטחון.
(ספר "החינוך", מצווה ס"ט)

להשריש את ישראל במידת האמונה והביטחון בה'. כי חשש ה' שישכחו
ישראל את ה' ויסירו ביטחונם ממנו, ויחשבו, כי כוחם ועוצם ידם
עשה להם את החיל... יהיו עיניהם נשואות אל ה' תמיד ויבטחו בו
תמיד... (כלי יקר")
עבודה
הסבר במחברתך:
כיצד מגבירה מצוות השמיטה את האמונה ואת הביטחון בה'?
רשום במקום המיועד במחברתך את טעם מצוות השמיטה שהוזכר
לעיל.