|
|
השמיטה כיום, במושב, בכפר ובקיבוץ
מאז ועד היום ממשיכים הרבנים ללמוד ולחקור בדיני שמיטה. ולא רק הרבנים דנים בהלכות שמיטה. בכל יישוב שומר מצוות מתנהלים ישיבות וכינוסים לקראת השמיטה.
לומדים הלכות, מעלים הצעות, ומתייעצים עם רבנים. השאלה הקשה חוזרת ונשאלת:
האם נוכל להתפרנס ולהתקיים ביישוב חקלאי, אם לא נעבוד את האדמה שנה תמימה?
מאז ימיו של הרב קוק חידשה הרבנות הראשית לקראת כל שמיטה את "היתר המכירה", כדי שבארץ הקודש לא יעבדו בשמיטה על אדמה של יהודים.
בואו ונציץ אל יישובים שומרי מצוות, ונשמע מהם כיצד הם נערכים לקראת השמיטה. בכל מקום חוזרים ולומדים את הלכות השמיטה, את המצוות מן התורה ("דאורייתא") ואת המצוות שהוסיפו חכמים ("דרבנן").
כדאי שגם אנחנו, בכיתה, נחזור על עיקרי הלכות שמיטה. בתורה נאמר:
שדך לא תזרע,וכן נאמר:
וכרמך לא תזמור.
את ספיח קצירך לא תקצור,
ואת ענבי נזירך לא תבצור.
(ויקרא כ"ה, ד'-ה')
בחריש ובקציר תשבות.והוסיפו חכמים למצוות התורה, ואמרו:
(שמות ל"ד, כ"א)
אסור לעשות מלאכות שעוזרות לצמחים להיות משובחים יותר.
מותר לעשות רק מלאכות שעוזרות לצמחים להתקיים (ולא ליבול).
עבודה
העתיקו והשלימו:
מן התורה: לא _______
לא _______
לא _______
לא _______
לא _______
ואמרו חכמים: אסור ________
מותר ________
מן הנעשה ביישובים ערב השמיטה
|
א) דוד בר-שמע הוא כתב רדיו.
הוא מראיין את רכז משק "שורשים". שאלה: האם האדמות שלכם תימכרנה לקראת השמיטה? תשובה: כן, אנחנו נחתום על חוזה מכירה, נעביר את החוזה לרבנות הראשית, והרבנות תערוך את המכירה לגוי, כך שבשנת השמיטה השדות והכרמים יהיו שייכים ללא יהודי. |
|
שאלה: אם כן, לאחר המכירה תעבדו בשמיטה כרגיל?
תשובה: כרגיל? כלל וכלל לא. בכל מקום ביישוב נזכור את השמיטה. בבית הספר ילמדו התלמידים על השמיטה. בבית הכנסת יתקיימו שיעורים לחברים ולחברות על השמיטה.
שאלה: ובשדות?
תשובה: בחלקת שדה אחת לא נעבוד כלל. בשאר השדות אמנם נעבוד, אך נתקין לטרקטור שלנו מכשיר מיוחד הנקרא "שמיטון" (= מכשיר לשמיטה). השמיטון יגרום לכך, שהטרקטוריסטים שלנו לא יעשו בדרך רגילה את המלאכות שאסורות בשמיטה מן התורה.
השמיטון יעזור לנו בחרישה ובזריעה, ואפילו בזמירה בכרם.
כתב הרדיו: תודה רבה לך, רכז משק "שורשים". רכז המשק: רגע! רגע! מדוע לא שאלת
איך נקצור ואיך נבצור בשמיטה?
הכתב: באמת, איך תקצרו ואיך תבצרו?
תשובה: יש לנו בית דין לשמיטה. בית הדין ימנה שליחים, ורק השליחים יאספו בשמיטה.
חלק מן הפירות יהיו למשק שלנו, חלק נמכור, וחלק ניתן לעניים, כדי לקיים את הפסוק "ואכלו אביוני עמך" (שמות כ"ג, י"א).
"בית דין"? "שליחי בית דין"? נסו להיזכר בתקנת "אוצר בית דין".
תארו לכם שמר בר-שמע שואל: מה זה אוצר בית דין?
נסו להשיב לו.
תוכלו להמחיז בכיתה את הריאיון בין מרכז המשק של "שורשים" לבין מר בר-שמע.
ב) והנה כתבה שנכתבה על ידי רבנים מיישובים השוכנים דרומה מירושלים. הרבנים מתארים את השמיטה ביישובים שלהם.
בשדה
אדמות השדות שלנו נמכרו ב"היתר המכירה", אך יהודים לא יעשו את המלאכות האסורות מן התורה. בשמיטה נשכור פועלים לא יהודיים לחרישה ולזריעה בשדות ולעבודה במטע ובכרם. את אדמות המטעים והכרמים לא מכרנו. בכרם ובעצי הפרי אנחנו נשמור על השמיטה כהלכתה: לא נזמור; נעשה רק פעולות שהתירו חכמים. נקיים את העצים ואת הגפנים, אך לא נשביח אותם. יש לנו בית דין לענייני השמיטה, והוא ישלח שליח לאסוף את הפירות. זהירות!! הפירות שלנו קדושים בקדושת שביעית. קראו היטב מה שכתוב על האריזות של הפירות.
ג) ויש שנוהגים לפי הדרך של הרב הצדיק, "החזון איש". החזון איש התנגד להיתר המכירה. לכן תלמידיו אינם מוכרים את אדמתם, והם שומרים שמיטה בכל חלקה.
בואו ונספר לכם על ביקור באחד הקיבוצים ששומרים שמיטה לפי שיטת "החזון איש". ביקרנו במקום בתחילת חודש אלול, לקראת השמיטה. על לוח המודעות מצאנו כתוב:
"גיוס כללי, גיוס כללי במשק!!!"
- מה קרה - שאלו - גיוס כללי? מלחמה?
- לא, חלילה, חלילה - צחק בנימין שבא לקבל את פנינו. התבוננו בלוח השנה. חודש אלול הגיע, עוד מעט ראש השנה של השמיטה. חייבים להספיק לחרוש ולזרוע לפני ראש השנה.
- מדוע? - שאלנו - מדוע אתם ממהרים כל-כך?
- "מדוע", אתם שואלים? כי בשמיטה לא תהיה כאן לא חרישה ולא זריעה!
איזה רעש, איזה רעש! יומם ולילה עובר הטרקטור בשדות. אין עצירה, ואין מנוחה. כך יעבוד הטרקטור עוד שבועות מספר! אך ימים מועטים לפני ראש השנה תהיה דממה! הטרקטור, המחרשה והמזרעה יעמדו במוסך בלי נוע, "ושבתה הארץ שבת לה'."
חשבו למה התכוון בנימין, כאשר אמר "פירות שביעית בכבוד". רצוי שתעיינו בפרק 7 ותיזכרו.
ראינו יישובים שונים ששומרים שמיטה. לא כל הדרכים שוות, אך כולם מתאמצים לקיים את המצווה. הבה נדמיין שאנחנו חיים באחד היישובים שלמדנו עליהם. כל תלמיד יבחר לעצמו תפקיד (טרקטוריסט, רב, פרדסן, עובד בכרם וכו'). כל תלמיד יספר איך יפעל לפני השמיטה ובשנת השמיטה.
תוכלו להתארגן בקבוצות: קבוצות אנשים הגרים ביישוב אחד או קבוצות של בעלי מקצוע (פרדסנים, טרקטוריסטים וכו').
תשובה: כרגיל? כלל וכלל לא. בכל מקום ביישוב נזכור את השמיטה. בבית הספר ילמדו התלמידים על השמיטה. בבית הכנסת יתקיימו שיעורים לחברים ולחברות על השמיטה.
שאלה: ובשדות?
תשובה: בחלקת שדה אחת לא נעבוד כלל. בשאר השדות אמנם נעבוד, אך נתקין לטרקטור שלנו מכשיר מיוחד הנקרא "שמיטון" (= מכשיר לשמיטה). השמיטון יגרום לכך, שהטרקטוריסטים שלנו לא יעשו בדרך רגילה את המלאכות שאסורות בשמיטה מן התורה.
השמיטון יעזור לנו בחרישה ובזריעה, ואפילו בזמירה בכרם.
כתב הרדיו: תודה רבה לך, רכז משק "שורשים". רכז המשק: רגע! רגע! מדוע לא שאלת
איך נקצור ואיך נבצור בשמיטה?
הכתב: באמת, איך תקצרו ואיך תבצרו?
תשובה: יש לנו בית דין לשמיטה. בית הדין ימנה שליחים, ורק השליחים יאספו בשמיטה.
חלק מן הפירות יהיו למשק שלנו, חלק נמכור, וחלק ניתן לעניים, כדי לקיים את הפסוק "ואכלו אביוני עמך" (שמות כ"ג, י"א).
"בית דין"? "שליחי בית דין"? נסו להיזכר בתקנת "אוצר בית דין".
תארו לכם שמר בר-שמע שואל: מה זה אוצר בית דין?
נסו להשיב לו.
תוכלו להמחיז בכיתה את הריאיון בין מרכז המשק של "שורשים" לבין מר בר-שמע.
ב) והנה כתבה שנכתבה על ידי רבנים מיישובים השוכנים דרומה מירושלים. הרבנים מתארים את השמיטה ביישובים שלהם.
בשדה
אדמות השדות שלנו נמכרו ב"היתר המכירה", אך יהודים לא יעשו את המלאכות האסורות מן התורה. בשמיטה נשכור פועלים לא יהודיים לחרישה ולזריעה בשדות ולעבודה במטע ובכרם. את אדמות המטעים והכרמים לא מכרנו. בכרם ובעצי הפרי אנחנו נשמור על השמיטה כהלכתה: לא נזמור; נעשה רק פעולות שהתירו חכמים. נקיים את העצים ואת הגפנים, אך לא נשביח אותם. יש לנו בית דין לענייני השמיטה, והוא ישלח שליח לאסוף את הפירות. זהירות!! הפירות שלנו קדושים בקדושת שביעית. קראו היטב מה שכתוב על האריזות של הפירות.
ג) ויש שנוהגים לפי הדרך של הרב הצדיק, "החזון איש". החזון איש התנגד להיתר המכירה. לכן תלמידיו אינם מוכרים את אדמתם, והם שומרים שמיטה בכל חלקה.
בואו ונספר לכם על ביקור באחד הקיבוצים ששומרים שמיטה לפי שיטת "החזון איש". ביקרנו במקום בתחילת חודש אלול, לקראת השמיטה. על לוח המודעות מצאנו כתוב:
"גיוס כללי, גיוס כללי במשק!!!"
- מה קרה - שאלו - גיוס כללי? מלחמה?
- לא, חלילה, חלילה - צחק בנימין שבא לקבל את פנינו. התבוננו בלוח השנה. חודש אלול הגיע, עוד מעט ראש השנה של השמיטה. חייבים להספיק לחרוש ולזרוע לפני ראש השנה.
- מדוע? - שאלנו - מדוע אתם ממהרים כל-כך?
- "מדוע", אתם שואלים? כי בשמיטה לא תהיה כאן לא חרישה ולא זריעה!
איזה רעש, איזה רעש! יומם ולילה עובר הטרקטור בשדות. אין עצירה, ואין מנוחה. כך יעבוד הטרקטור עוד שבועות מספר! אך ימים מועטים לפני ראש השנה תהיה דממה! הטרקטור, המחרשה והמזרעה יעמדו במוסך בלי נוע, "ושבתה הארץ שבת לה'."
|
גם בכרם ובפרדס ראינו אנשים שעובדים וממהרים מאוד.
- איפה המזמרה? עוד לא גמרתי לזמור ולקצץ את הגפנים! איפה המזמרה שלי? - הביאו זבל! עוד זבל לעצים שבצד שמאל! חייבים לפזר זבל רב שיספיק לשנה שלמה! רצינו לשאול שאלות, אך יוסי, שחיפש את המזמרה, דחה אותנו בלי סבלנות: - עכשיו לא זמן לדיבורים... עכשיו חייבים לסיים את העבודות האסורות בשמיטה. סוף סוף מצא יוסי את המזמרה. עכשיו היה לו מעט זמן לחייך אלינו ולומר: - בואו אלינו בשמיטה. אז יהיה לנו זמן להסביר הכול. אם תבואו בקיץ, תוכלו לקבל פירות זולים מאוצר בית דין. ובנימין הוסיף: - פירות זולים, אך בכבוד! - פירות שביעית רק בכבוד! |
|
חשבו למה התכוון בנימין, כאשר אמר "פירות שביעית בכבוד". רצוי שתעיינו בפרק 7 ותיזכרו.
ראינו יישובים שונים ששומרים שמיטה. לא כל הדרכים שוות, אך כולם מתאמצים לקיים את המצווה. הבה נדמיין שאנחנו חיים באחד היישובים שלמדנו עליהם. כל תלמיד יבחר לעצמו תפקיד (טרקטוריסט, רב, פרדסן, עובד בכרם וכו'). כל תלמיד יספר איך יפעל לפני השמיטה ובשנת השמיטה.
תוכלו להתארגן בקבוצות: קבוצות אנשים הגרים ביישוב אחד או קבוצות של בעלי מקצוע (פרדסנים, טרקטוריסטים וכו').