שירים / חלי איתן

ירח בטירת ענן

לפרופסור א.

אָדָם הולֵךְ וְיָרֵחַ בִּצְעָדָיו
מושִׁיט יָד לַגַּעַת בְּעִגּוּל הָאור
נָסוג אֶל תּוךְ עָנָן מְצֻנָּן
מִתְעַטֵּף חֲשֵׁכָה
כְּאִישׁ הַנֶּעֱטָף בְּחָלְיו
מִתְנַזֵּר מֵעובֵר וָשָׁב
בְּחַיָּיו.

לַיְלָה אֶחָד נִרְאָה יורֵד
סָמוּק
עַל פִּסְגַּת הָהָר
קָרַבְנוּ אֶל הָהָר לִסְפּג מִן הָאור
אַךְ מַעְלָה הִגְבִּיהַּ אֶל טִירַת עָנָן
מַצְהִיב בְּשִׁמְּמון לִבּו.