תשובות לשאלון מס' 900401 - עיון עולים, קיץ תשס"ז

מאת שפרה בירנבוים


תשובה 1
א. 1. עושה מטעמים ליצחק כפי שהוא אוהב
    2. שמה ליעקב עורות עזים על הידיים
    3. נתנה ליעקב את בגדי החמודות של עשו.
ב. 1. יצחק שאל: מי אתה בני? (פסוק יח)
    2. יצחק שאל מה זה מיהרת למצוא בני... (כ)
    3. מישש את יעקב ואמר: הקול קול יעקב והידיים ידי עשו

תשובה 2
א

ביקש שלא יריבו.
יוסף חשש שלאחר מות יעקב אביהם האחים יריבו ביניהם על האחריות על מכירת יוסף.
ב


1. להיות קרובים אל יוסף (ט-יג)
    יוסף יכלכל אותם, כי הרעב עוד חמש שנים.
2. שיוסף עדיין חי והוא מושל במצרים (כו-כח)

תשובה 3
א משה אומר שאינו יכול להנהיגם לבדו.
ב.



(1) 1. ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו + הסבר
      2. לא תכירו פנים במשפט + הסבר
      3. לא תגורו מפני איש + הסבר
(2) לשפוט במקומות שיהיו קשים לדיינים. הדבר הקשה יביאו אליו.


תשובה 4
א.





חג המצות
חג שבועות
ראש השנה
יום כיפור
סוכות
הסדר של חודשי השנה, מהחודש הראשון הראשון עד השביעי.
ב.

ארבעת המינים
ישיבה בסוכה


תשובה 5
א. נימוק: יואב הרג שני שרי צבא של ישראל: אבנר בן נר, עמשא בן יתר
ב.


1. כי הוא קילל את דויד
הוא לא הרג את שמעי כי נשבע לו.
2. אמר לו לגור בירושלים. ואם יצא ממנה יהיה חייב מיתה. שמעי יצא מירושלים והתחייב מיתה.


תשובה 6
א.


מחשבה - דובר אמת בלבבו + הסבר
דיבור - לא רגל על לשונו + הסבר
מעשה - פועל צדק + הסבר
ב.

1. עושה אלה לא ימוט לעולם. והוא ישכון בהר ה'
2. כל אשר יעשה יצליח, ה' ישגיח על דרך הצדיקים.


תשובה 7
א.

נע ונד
האדמה לא תצמיח עבורו.
ב.




• והיה כל מוצאי יהרגני - פחד שיהרגוהו
• שבעתיים יוקם קין
• ה' מבטיח שינקום בו פי 7
• וכן ה' נותן לו אות


תשובה 8
א.

אברהם ירד לגרר כשהיה רעב, החסד שעשה אבימלך. מזכיר זאת כאן כי מבקש מאברהם חסד - לכרות עמו ברית.
ב. גזלת הבארות. כדי להראות שהוא מתנהג בסדר.


תשובה 9
א.


הפגישה עם עשו -
הוא שמע עשו בא לקראתי - 400 איש איתו.
הוא חילק כדי שאם חלק אחד ייהרג בידי עשו יישאר החלק השני.
ב.


1. יעקב מרגיש שקיבל הרבה יותר ממה שמגיע לו. כיוון שקיבל עושר רב. 2.
יעקב מזכיר לה' שהוא התחייב לו לעתיד, ולכן חייב לשמור עליו.


תשובה 10
א.





מצוות שמטרתן לעזור ליחבר:
לקט
פאה
פרט
עוללות
הוכח תוכיח
ב.








לא לפגוע בחבר
לא תגנובו
לא תכחשו
לא תשקרו
תא תעשוק
לא תגזול
לא תלין פעולת שכיר עד בוקר
לא תקלל חרש
לא תיתן מכשול לפני עיוור


תשובה 11
א.


ה' הרעיב את עם ישראל במדבר למען נסותו
ה' רצה ללמד את בני ישראל שלא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה'.
ב.



שני ניסים נוספים:
שמלתך לא בלתה
רגלך לא בצקה.
הם הועילו לישראל בכך שלא סבלו מההליכה במדבר ולא היו צריכים לקנות בגדים חדשים.


תשובה 12
א.

(1) בירושלים
(2)ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך... ושמרת לעשות... לא תסור ימין ושמאל.
ב.


החטא: האיש לא שומע בקול הכהן או השופט.
עונשו: מוות.
ההשפעה על ישראל: וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד


תשובה 13
א.


ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר.
טז: ארור מקלה אביו ואמו
יז: ארור מסיג גבול רעהו
ב.





בעשרת הדברות:
אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ, אֲשֶׁר הוצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לא-יִהְיֶה לְךָ אֱלהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. ז לא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ. ח לא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלא תָעָבְדֵם:
טו כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלהֶיךָ--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-ה' אֱלהֶיךָ נתֵן לָךְ. ס
וְלא תִגְנב, ס


תשובה 14
א.

כי הביא בצורת על הארץ.
אליהו אומר שאחאב אשם במצב בשל החטאים שהוא עושה, בהליכתו אחרי הבעל.
ב.



יט-כ
אחאב מציית לדרישתו של אליהו.
מא-מד
שוב עושה מה שאליהו אומר לו, והולך לאכול ולשתות.


תשובה 15
א.

לא שמעו, הקשו עורף.
ה' מזכיר זאת כאן כי הוא מסביר בפרק זה את השתלשלות העניינים עד לעונש הסופי - חורבן וגלות.
ב.



חלוקת הממלכה ליהודה וישראל, רחבעם על יהודה, ירבעם על ישראל.
לשם מה מזכיר זאת?
ה' מסביר איך התגלגלו עד החורבן. ומזכיר את חטאות ירבעם.
או: להסביר מדוע ישראל כבר גלו, ויהודה עדיין במקומם.


תשובה 16
א.

חלקיה מצא ספר תורה, והסופרים קראו למלך מהספר. והוא רצה להבין יותר מה אומר לו מציאת הספר.
ב.




הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל-הַמָּקום הַזֶּה וְעַל-ישְׁבָיו--אֵת כָּל-דִּבְרֵי הַסֵּפֶר, אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. יז תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי, וַיְקַטְּרוּ לֵאלהִים אֲחֵרִים, לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי, בְּכל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם; וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקום הַזֶּה, וְלא תִכְבֶּה. יח וְאֶל-מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַשּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרשׁ אֶת-ה', כּה תאמְרוּ, אֵלָיו: כּה-אָמַר ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ. יט יַעַן רַךְ-לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה', בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל-הַמָּקום הַזֶּה וְעַל-ישְׁבָיו לִהְיות לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה, וַתִּקְרַע אֶת-בְּגָדֶיךָ, וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם-ה'. כ לָכֵן הִנְנִי אסִפְךָ עַל-אֲבתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-קִבְרתֶיךָ בְּשָׁלום, וְלא-תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ, בְּכל הָרָעָה אֲשֶׁר-אֲנִי מֵבִיא עַל-הַמָּקום הַזֶּה; וַיָּשִׁבוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, דָּבָר
הנבואה הרעה: יבוא חורבן. על עם ישראל.
הנבואה הטובה: לא יקרה בזמן של יאשיהו אלא אחריו. יאשיהו ימות בשלום.


תשובה 17
א חֲזון, יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוץ, אֲשֶׁר חָזָה, עַל-יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם--בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יותָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה. ב שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי ה' דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרומַמְתִּי, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. ג יָדַע שׁור קנֵהוּ, וַחֲמור אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לא יָדַע, עַמִּי לא הִתְבּונָן. ד הוי גּוי חטֵא, עַם כֶּבֶד עָו?ן--זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים; עָזְבוּ אֶת-ה', נִאֲצוּ אֶת-קְדושׁ יִשְׂרָאֵל--נָזרוּ אָחור. ה עַל מֶה תֻכּוּ עוד, תּוסִיפוּ סָרָה; כָּל-ראשׁ לָחֳלִי, וְכָל-לֵבָב דַּוָּי. ו מִכַּף-רֶגֶל וְעַד-ראשׁ אֵין-בּו מְתם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה; לא-זרוּ וְלא חֻבָּשׁוּ, וְלא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. ז אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפות אֵשׁ; אַדְמַתְכֶם, לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אכְלִים אתָהּ, וּשְׁמָמָה, כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. ח וְנותְרָה בַת-צִיּון, כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה. ט לוּלֵי ה' צְבָאות, הותִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט--כִּסְדם הָיִינוּ, לַעֲמרָה דָּמִינוּ. פ
א.

הארץ חרבה הערים שרופות, זרים אוכלים מה שבארץ.
בדומה למצב של סדום ועמורה - חוטאים.
ב.

עזבו את ה'
ניאצו את ה'


תשובה 18
ה בֵּית, יַעֲקב--לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאור ה'. ו כִּי נָטַשְׁתָּה, עַמְּךָ בֵּית יַעֲקב--כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם, וְענְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים; וּבְיַלְדֵי נָכְרִים, יַשְׂפִּיקוּ. ז וַתִּמָּלֵא אַרְצו כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵין קֵצֶה לְאצְרתָיו; וַתִּמָּלֵא אַרְצו סוּסִים, וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבתָיו. ח וַתִּמָּלֵא אַרְצו, אֱלִילִים: לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ, לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעתָיו. ט וַיִּשַּׁח אָדָם, וַיִּשְׁפַּל-אִישׁ; וְאַל-תִּשָּׂא, לָהֶם. י בּוא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, מִפְּנֵי פַּחַד ה', וּמֵהֲדַר גְּאנו. יא עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם, שָׁפֵל, וְשַׁח, רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּו, בַּיּום הַהוּא. פ
יב כִּי יום לַיהוָה צְבָאות, עַל כָּל-גֵּאֶה--וָרָם; וְעַל, כָּל-נִשָּׂא וְשָׁפֵל. יג וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנון, הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים; וְעַל, כָּל-אַלּונֵי הַבָּשָׁן. יד וְעַל, כָּל-הֶהָרִים הָרָמִים; וְעַל, כָּל-הַגְּבָעות הַנִּשָּׂאות. טו וְעַל, כָּל-מִגְדָּל גָּבהַּ; וְעַל, כָּל-חומָה בְצוּרָה. טז וְעַל, כָּל-אֳנִיּות תַּרְשִׁישׁ; וְעַל, כָּל-שְׂכִיּות הַחֶמְדָּה. יז וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם, וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים; וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּו, בַּיּום הַהוּא.
א. בני ישראל עזבו את ה' והכניסו עבודה זרה מהעמים במזרח, ומפלישתים, ומנוכרים.
ב. התגלות ה'
בסוס: פסוק יא למשל: ונשגב ה' לבדו


תשובה 19
ב הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוד-אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ. ג יום לְיום, יַבִּיעַ אמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת.
ד אֵין-אמֶר, וְאֵין דְּבָרִים: בְּלִי, נִשְׁמָע קולָם. ה בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ, שָׂם-אהֶל בָּהֶם. ו וְהוּא--כְּחָתָן, יצֵא מֵחֻפָּתו; יָשִׂישׂ כְּגִבּור, לָרוּץ ארַח.
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מוצָאו--וּתְקוּפָתו עַל-קְצותָם; וְאֵין נִסְתָּר, מֵחַמָּתו. ח תּורַת ה' תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה, מַחְכִּימַת פֶּתִי. ט פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב; מִצְוַת ה' בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. י יִרְאַת ה', טְהורָה--עומֶדֶת לָעַד: מִשְׁפְּטֵי-ה' אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו. יא הַנֶּחֱמָדִים--מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב; וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנפֶת צוּפִים. יב גַּם-עַבְדְּךָ, נִזְהָר בָּהֶם; בְּשָׁמְרָם, עֵקֶב רָב. יג שְׁגִיאות מִי-יָבִין; מִנִּסְתָּרות נַקֵּנִי.
יד גַּם מִזֵּדִים, חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ-- אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם; וְנִקֵּיתִי, מִפֶּשַׁע רָב. טו יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי-פִי, וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ: ה', צוּרִי וְגאֲלִי.
א.

(1)הסתכלות בשמים ובבריאה גורמת לאדם להרגיש את גדלותה, ובכל מספרת על כבודו.
(2) השמש, נזכר כדי להראות גדלות ה' ולספר כבודו.
ב.

ב-יב - תיאור התורה
י"ג - טו - זוהי תפילה אישית


תשובה 20
א תְּהִלָּה, לְדָוִד: אֲרומִמְךָ אֱלוהַי הַמֶּלֶךְ; וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ, לְעולָם וָעֶד. ב בְּכָל-יום אֲבָרְכֶךָּ; וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ, לְעולָם וָעֶד. ג גָּדול יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאד; וְלִגְדֻלָּתו, אֵין חֵקֶר. ד דּור לְדור, יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ; וּגְבוּרתֶיךָ יַגִּידוּ. ה הֲדַר, כְּבוד הודֶךָ-- וְדִבְרֵי נִפְלְאתֶיךָ אָשִׂיחָה. ו וֶעֱזוּז נורְאתֶיךָ יאמֵרוּ; וגדלותיך (וּגְדֻלָּתְךָ) אֲסַפְּרֶנָּה. ז זֵכֶר רַב-טוּבְךָ יַבִּיעוּ; וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ. ח חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה; אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּגְדָל-חָסֶד. ט טוב-יְהוָה לַכּל; וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו. י יודוּךָ יְהוָה, כָּל-מַעֲשֶׂיךָ; וַחֲסִידֶיךָ, יְבָרְכוּכָה. יא כְּבוד מַלְכוּתְךָ יאמֵרוּ; וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. יב לְהודִיעַ, לִבְנֵי הָאָדָם--גְּבוּרתָיו; וּכְבוד, הֲדַר מַלְכוּתו. יג מַלְכוּתְךָ, מַלְכוּת כָּל-עלָמִים; וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, בְּכָל-דּור וָדר. יד סומֵךְ יְהוָה, לְכָל-הַנּפְלִים; וְזוקֵף, לְכָל-הַכְּפוּפִים. טו עֵינֵי-כל, אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ; וְאַתָּה נותֵן-לָהֶם אֶת-אָכְלָם בְּעִתּו. טז פּותֵחַ אֶת-יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצון. יז צַדִּיק יְהוָה, בְּכָל-דְּרָכָיו; וְחָסִיד, בְּכָל-מַעֲשָׂיו. יח קָרוב יְהוָה, לְכָל-קרְאָיו-- לְכל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. יט רְצון-יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה; וְאֶת-שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע, וְיושִׁיעֵם. כ שׁומֵר יְהוָה, אֶת-כָּל-אהֲבָיו; וְאֵת כָּל-הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד. כא תְּהִלַּת יְהוָה, יְדַבֶּר-פִּי: וִיבָרֵךְ כָּל-בָּשָׂר, שֵׁם קָדְשׁו--לְעולָם וָעֶד
א

ד-ו - שבח על גדולת ה' בעולם ובהיסטוריה
ח - ט - יחסו של ה' לבני האדם ובתוכם הרשעים
ב.




(1)
ב- המשורר
י - החסידים
כא - כל בשר, כל בני האדם
(2) מהמשורר היחיד לעם ישראל ולעולם כולו. כולם מכירים בכבוד ה'.