(א) ... בבקעה (שדה תבואה נחשבת, בדרך כלל, כ...) מקום שנהגו שלא לגדור, (אלא אם יש מנהג ידוע לגדור, ולכן...) אין מחייבין אותו (את המסרב להשתתף בהוצאות הקמת גדר ששכניו לשדה מבקשים להעמיד) (משנה ב בפרקנו).

במשנתנו מובאות דעותיהם של 2 תנאים - תנא קמא (התנא ששמו לא צוין) ורבי יוסי - אודות זכותו של בעל שדה לחייב את שכנו להשתתף בהוצאות הקמת גדר בין שדותיהם.

שאלות

1. לדעת תנא קמא, הפוטר מתשלום את המוקף מ- 3 רוחותיו, מה יהיה הדין אם המקיף בגדר גם את הרוח הרביעית? היעזר במקור הזה:

(ב) תנן: "המקיף את חברו משלוש רוחותיו, וגדר את הראשונה, ואת... השלישית, אין מחייבין אותו."
הא (נובע מזה ש...) אם גדר את הרביעית, מחייבין אותו (בב"ב ד,ב).

2. מסקנה זו סותרת לכאורה את ההלכה "אין מחייבין אותו" שבמשנה ב (מקור א'). האם משנתנו חולקת על זו שלפניה בדין "בקעה" (שדה תבואה)?
להלן תשובת רש"י לשאלה זו. עיין בה, וכתוב אותה בלשונך:

(ג) ואף על גב דאמרינן לעיל דסתם בקעה, מקום שנהגו שלא לגדור הוא (ואם כן, למה יחויב כאן, כשהוקף מ- 4 רוחותיו?).
הני מילי בין בקעה לבקעה (שדה לשדה) וכותל גבוה ד' אמות, לשם הוא דלא בעינן (איננו צריכים), דליכא (כי אין) "היזק ראייה." אבל בשביל היזק בהמות, שלא ייכנסו לשדה, צריך לגדור (בגובה של...) עשרה טפחים, המונע מליכנס הבהמות (רש"י בהגהה בסוגייתנו).

3. נסכם את ההבחנה בטבלה: