למה חוגגים את חג החנוכה?

יהושע רוזנברג


משמעות השם "חנוכה
השאלה שאנו רוצים לברר לעצמנו בעיון זה היא:
מדוע נקבע חג החנוכה?
מדוע אנו חוגגים את החג?
מדוע אנו חוגגים אותו שמונה ימים דווקא?

תחילה נברר האם מקורו של החג הוא במקרא.

1. נחפש במאגר אוצרות ישראל, או בקונקורדנציה לתנ"ך כמה פעמים נזכרת המילה חנוכה בתנ"ך. רצוי לחפש גם בסמיכות: חנוכת, וגם מלא וחסר.

2. מה פירוש המילה: 'חנוכה' על פי הפסוקים שמצאתם? רצוי להעזר גם במילון.

3. האם קשורים הפסוקים שמצאת לחג החנוכה שאנו חוגגים כיום?

חנוכה בספר נחמיה
בספר נחמיה פרק י"ב מסופר:
(כו) אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר: (כז) ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות: (כח) ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי: (כט) ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם: (ל) ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה: (לא) ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת: ... (לה) ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף: (לו) ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם: (לז) ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח: (לח) והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה: (לט) ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה: (מ) ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי: (מא) והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה בחצצרות: (מב) ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד: (מג) ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק:
4. צבעו בכחול חלק מפסוק שיוכל להיות כותרת לקטע כולו.

5. צבעו באדום כלי נגינה שבהם השתמשו בחנוכה בימי נחמיה.
* גזור לכאן שמות מקומות בירושלים הנזכרים בקטע. (ערוך רשימה של מגדלים לחוד ושל שערים לחוד).

6. האם לזכר האירוע בימי נחמיה נקבע חג לדורות?

חנוכה בספר מכבים
בספר מכבים א' בסוף פרק ד' מסופר:
... ויקחו (יהודה המכבי ואנשיו) אבנים שלמות אשר לא עלה עליהן ברזל ככתוב בתורת ה' ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון. ... ויחדשו את כל כלי הקדש וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטרת ואת שולחן הפנים. וישימו את הקטורת על המזבח ואת המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש. ויתנו את לחם הפנים על השולחן ואת פרוכת המסך על הארון ותכל כל העבודה כאשר בתחילה.
ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו בשנת שמונה וארבעים ומאה וישכימו בבקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עז ותשועה.
ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם ... ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם.
ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.
7. אתרו בקטע מספר החשמונאים את הפסוקים המלמדים אותנו לזכר איזה אירוע אנו חוגגים את החנוכה וצבעו אותם באדום.

8. העתיקו לכאן את הפסוקים המתארים כיצד חוגגים את החנוכה על פי הקטע הזה.

מדוע לא מצאנו את חנוכה שלנו במקרא?
האירועים שבגללם אנו חוגגים את החנוכה אירעו על פי ספר מכבים בשנת 164 לפני הספירה, יותר ממאתיים שנה לאחר חתימת המקרא. עכשיו ברור לך מדוע לא מצאת בתנ"ך את החנוכה שאנו חוגגים.

חנוכה במגילת תענית ובסכוליון
ב"מגילת תענית", חיבור קצר בן כארבעים משפטים, בלשון הארמית הממלכתית, נמנים ימים טובים שנקבעו במרוצת ימי בית שני, ימים בהם אסור להתענות ולספוד למת. המגילה נתחברה, כנראה בירושלים, סמוך לחורבן בית שני.
על חנוכה נאמר במגילת תענית:
"בעשרין וחמשא ביה יום חנוכת תמניא ימין די לא למספד"
- בעשרים וחמישה בו (בחודש כסלו) יום חנוכת שמונה ימים שלא לספוד.

9. כיצד מציינים את ימי החנוכה לפי המשפט ממגילת תענית?

כמה מאות שנים לאחר חיבור מגילת תענית נוסף לה קובץ מדרשי (סכוליון), שעיקרו ברייתות (משניות חיצוניות) הבאות לפרש את המגילה הקצרה והסתומה. על חנוכה נאמר בסכוליון בין השאר:
מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יוון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד, וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת. חנוכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרווחה ואמרו בה הלל והודאה והדליקו בה נרות בטהרה, לפי שנכנסו יוונים בהיכל וטימאו כל הכלים ולא היה במה להדליק וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שיפודי ברזל וחיפום בבעץ, (בבדיל) והתחילו להדליק.
10. לזכר איזה אירוע אנו חוגגים את החנוכה לפי הקטע מן הקובץ המדרשי (סכוליון) של מגילת תענית?

11. מדוע חוגגים אנחנו את החנוכה לפי הקטע הזה? גזרו את המשפט המתאים מן הקטע והעבירו אותו לכאן.

חנוכה וסוכות
בספר מכבים בתחילת פרק י' מסופר:
... וביום אשר טמא המקדש בידי נכרים ביום ההוא היה טיהור המקדש בעשרים וחמישה בחדש ההוא הוא כסלו. ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה. ועל כן בענפי עץ עבות ובענפי הדר ובכפות תמרים בידיהם הודו לאשר הצליח בידם לטהר את מכונו.
ובדעת כולם נמנו וקבעו לכל עם היהודים לחג מידי שנה בשנה את הימים האלה.. כן היו הדברים בקץ אנטיוכוס המכונה אפיפנס.
12. א. במה נזכרו המכבים בעת שחגגו את החנוכה? החליפו את הגופן של המשפט הנותן תשובה לשאלה זו.
      ב. כמה ימים חגגו עם טיהור המקדש. מדוע דווקא מספר זה של ימים?
      ג. כיצד חגגו את החג? העתק לכאן משפטים מתאימים מן הקטע.

ספר מכבים ב' מתחיל באגרת ששלחו בני ירושלים אל יהודי מצרים.
לפניך קטעים מן האיגרת:
היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב. ... וישרפו את השערים וישפכו דם נקי ונתפלל אל ה' וישמע אלינו ונביא זבח ומנחה ונדלק את הנרות ונשם את הלחם. ועתה עשו את ימי חג הסוכות מחמישה ועשרים בחדש כסלו ---- בשנת מאה שמונים ושמונה. ...
מסכנות גדולות נושענו בה' ומודים אנחנו לו מאד כאנשים שאסרו מלחמה במלך... ... על הכל ברוך אלוהינו אשר הסגיר את הרשעים.
בהיותנו נכונים לעשות בחדש כסלו בחמישה ועשרים בו את חג טהרת המקדש ראינו להודיעכם למען תעשו גם אתם חג הסוכות והאש כנחמיה בכלכלו אז את המקדש ואת המזבח הביא זבחים...
13. כיצד מכנים באגרת את חג טהרת המקדש? מתי חל חג זה?

14. ערוך את האיגרת בצורת מכתב בן זמננו.
יש להשתמש בפריטים הבאים: לכבוד, כתובת, הנידון, תוכן המכתב, על החתום, כתובת השולח.

15. עיין בקטע מספר במדבר פרק כ"ט.
אם רוצים לחוג חג כדוגמת חג הסוכות, כמה ימים יש לחוג אותו?
ספר במדבר פרק כ"ט
(יב) ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לה שבעת ימים: (יג) והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו: ... (לה) ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: (לו) והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ...
ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס, חי בערך בשנים 100-37 ) מתאר בספרו "קדמוניות היהודים" ספר י"ב את הגעתו של יהודה המכבי למקדש שטומא על ידי אנטיוכוס. לאחר שטיהר אותו הוא מספר על אירועי החנוכה:
...ולאחר שטיהרו בקפדנות הכניס בו כלים חדשים: מנורה, שולחן, מזבח, עשויים זהב, ... אף הרס את המזבח ובנה חדש מאבנים שונות שלא סותתו בברזל. ובעשרים וחמישה לחודש כסלו, שהמוקדונים קוראים לו אפלאיוס, הדליקו נרות במנורה והקטירו על המזבח ... וקרה המקרה ודברים אלה נעשו לאחר שלוש שנים באותו יום, שבו נהפכה עבודת-הקדש של היהודים לעבודת-שיקוץ טמאה. כי בית המקדש שהושם על ידי אנטיוכוס, עמד בשממונו שלוש שנים: שאותם דברים אירעו בבית המקדש בשנת מאה ארבעים וחמש, בעשרים וחמישה בחודש אפלאיוס, באולימפיאדה המאה וחמישים ושלש, ובית המקדש נחנך באותו יום, עשרים וחמישה בחודש אפלאיוס, בשנת מאה ארבעים ושמונה, באולימפיאדה המאה וחמישים וארבע. ...
ויהודה חגג עם בני עירו את חידוש הקורבנות בבית המקדש במשך שמונה ימים, ולא הניח שום צורה של שמחה, אלא היטיב לבם בזבחים מפוארים שעלו בדמים מרובים. וכיבד את אלוהים בשירי תהילות ומנגינות עלי נבל ושימח את העם. וגדולה כל כך הייתה חדוותם על חידוש מנהגיהם, שניתנה להם הרשות לאחר זמן רב, בלי שציפו לכך, לעבוד את אלוהיהם, עד שחוקקו חוק לדורות אחריהם לחוג את חידוש העבודה במקדש במשך שמונה ימים. ומאותו זמן ועד היום הננו חוגגים את החג וקוראים לו [גח] האורים (=חג האש). ונראה לי, שנתנו את הכינוי הזה לחג, משום שאותה הזכות (לעבוד את אלוהינו) הופיע לנו בלי שקיווינו לה.
16. לזכר מה אנו חוגגים את החנוכה לפי דבריו של יוסף בן מתתיהו?

17. מדוע קוראים לחג חג האורים (חג האש בלשון ספר מכבים) לפי השערתו של יוסף בן מתתיהו?

חנוכת המשכן במדבר
בספר ויקרא פרק ח מסופר על ימי הקמת המשכן במדבר על ידי משה רבנו:
(לא) ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו:
(לב) והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו:
(לג) ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם:
(לד) כאשר עשה ביום הזה צוה ה לעשת לכפר עליכם:
(לה) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת ה ולא תמותו כי כן צויתי:
(לו) ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה ביד משה.

פרק ט
(א) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל:
(ב) ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה:
(ג) ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה:
(ד) ושור ואיל לשלמים לזבח לפני ה ומנחה בלולה בשמן כי היום ה נראה אליכם:
(ה) ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה:
(ו) ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה תעשו וירא אליכם כבוד ה:
(ז) ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה:
(ח) ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו: ...
(כב) וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים:
(כג) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה אל כל העם: (כד) ותצא אש מלפני ה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם:
18. כמה זמן נמשכה חנוכת המשכן?

19. האם אתה מוצא קשר בין דברי יוסף בן מתתיהו לבין הדברים האלה? נמק!

20. א. האם אפשר לקרוא ליום השמיני חג האש? מדוע?
      ב. איזה קשר נוסף אפשר למצוא בין חנוכה לבין המשכן על פי דברי מדרש במדבר רבה שלפניך?
במדבר רבה פרשה יג ד"ה ויהי המקריב וגו'
... כך כשעמד המשכן היו ישראל אומרים יבא דודי לגנו לפי שמלאכת המשכן נגמרה בכ"ה בכסלו ועמד המשכן מקופל עד ר"ח ניסן והיו ישראל אומרים הרי עשינו המשכן מתי תבוא השכינה ותשרה בתוך מעשה ידינו כשהגיע ר"ח ניסן וצוה הקב"ה להקים את המשכן שלח להם ע"י משה מה אתם יראים כבר באתי לגני אחותי כלה...
חנוכת הבית הראשון
בספר דברי הימים ב פרק ז' מסופר על חנוכת הבית הראשון בימי שלמה:
(א) וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד ה מלא את הבית:
(ב) ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית ה כי מלא כבוד ה את בית ה:
(ג) וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד ה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה כי טוב כי לעולם חסדו:
(ד) והמלך וכל העם זבחים זבח לפני ה:
(ה) ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם:
(ו) והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר ה אשר עשה דויד המלך להדות לה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים:
(ז) ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית ה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים:
(ח) ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים:
(ט) ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים:
(י) וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה ה לדויד ולשלמה ולישראל עמו:
(יא) ויכל שלמה את בית ה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית ה ובביתו הצליח:
(יב) וירא ה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח:
(יג) הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי:
(יד) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם:
(טו) עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה:
(טז) ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים:
21. האם אתה מוצא דמיון בין חנוכת המשכן לבין חנוכת הבית הראשון?

22. ציין את התאריך שבו היו חגיגות חנוכתו של בית המקדש הראשון. הבלט אותו בקטע.

23. כמה זמן נמשכה חנוכת המקדש הראשון?

24. מצא את המקבילה בספר מלכים א' פרקים ז-ח. (חפש במאגר אוצרות ישראל. האם אתה מוצא קשר בין דברי יוסף בן מתתיהו לבין הדברים האלה? נמק!

בברייתא (משנה חיצונית) בתלמוד הבבלי מסכת שבת דף כ"א עמוד ב נאמר:
(רש"י: על איזה נס קבעוה) דתנו רבנן: בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון, מאי חנוכה
(שלא לספוד בהם ולא להתענות בהם)
(שמונה הם) דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.

שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
25. מדוע חוגגים את החנוכה לפי הברייתא שבבלי שבת?

26. מדוע שמונה ימים דווקא?

כך מסכם הרמב"ם בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג
הלכה א - בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו היטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.
הלכה ב - וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
הלכה ג - ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
27. מדוע חוגגים את החנוכה לדעת הרמב"ם? העתק לכאן את כל הסיבות. תנו מספר לכל אחת מן הסיבות.

28. סכמו את אירועי חנוכת המקדש בימי יהודה המכבי. העזרו בכל הקטעים שקראתם.

29. מנו את הסיבות השונות לחגוג את חג החנוכה.

30. מדוע חוגגים שמונה ימים דווקא? (מנו יותר מאשר סיבה אחת)

הערות למורה