מדוע מדליקים נרות בחג חנוכה?

יהושע רוזנברג


בעיוננו הקודם העלנו את השאלה מדוע חוגגים את החנוכה.
עיוננו השני יעסוק בשאלה מדוע מדליקים נרות בחנוכה.
בדרכנו נערוך היכרות עם מנורת המקדש.

נבחן שנית את המקורות.

עיין בפסיקתא רבתי פרשה ב' פיסקה דחנוכה:
ולמה מדליק נרות בחנוכה? אלא בשעה שנצחו בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יון (את מלכות יוון) שנאמר: "... ועוררתי בניך ציון על בניך יון ..." (זכריה ט' יג) נכנסו לבית המקדש מצאו שם שמונה שיפודין של ברזל וקבעו אותם והדליקו בתוכם נרות ולמה קורין את ההלל מפני שכתוב אל ה' ויאר לנו (תהלים קי"ח כז).
1. לזכר מה אנו מדליקים נרות לפי דברי הפסיקתא רבתי?

2. כיצד הדליקו המכבים (בניו של מתתיהו החשמונאי) נרות במקדש לפי הקטע מן הפסיקתא רבתי? העתיקו לכאן את המשפט המשיב על השאלה.

3. כמה נרות הדליקו לפי המסופר בקטע?


בספר מכבים א' בסוף פרק ד' מסופר:
... ויקחו (יהודה המכבי ואנשיו) אבנים שלמות אשר לא עלה עליהן ברזל ככתוב בתורת ה' ויבנו מזבח חדש כתבנית הראשון. ... ויחדשו את כל כלי הקדש וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטרת ואת שולחן הפנים. וישימו את הקטורת על המזבח ואת המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש. ויתנו את לחם הפנים על השולחן ואת פרוכת המסך על הארון ותכל כל העבודה כאשר בתחילה. ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו בשנת שמונה וארבעים ומאה וישכימו בבקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם ... ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.
4. רשום בטבלה כיצד הדליקו המכבים נרות במקדש וכמה נרות הדליקו לפי כל אחד מן הקטעים.

5. בקטע מספר המכבים לא נזכרת הדלקת נרות לדורות בחנוכה. נזכרים רק הלל ותודה לה'. ובכל זאת, נסה לשער על פי הקטע לזכר מה אנו מדליקים נרות בחנוכה.


על חנוכה נאמר בסכוליון של מגילת תענית בין השאר:
מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא בימי מלכות יוון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד, וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת. חנוכת בית חשמונאי לדורות. ולמה היא נוהגת לדורות? אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרווחה ואמרו בה הלל והודאה והדליקו בה נרות בטהרה, לפי שנכנסו יוונים בהיכל וטימאו כל הכלים ולא היה במה להדליק וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שיפודי ברזל וחיפום בבעץ, (בבדיל) והתחילו להדליק.
6. לזכר איזה אירוע אנו מדליקים נרות לפי הקטע מן הקובץ המדרשי (סכוליון) של מגילת תענית?

7. כמה נרות הדליקו המכבים במקדש?

8. במה דומה הקטע שלפנינו לקטע מן הפסיקתא ובמה הוא שונה ממנו?


ספר מכבים ב' מתחיל באגרת ששלחו בני ירושלים אל יהודי מצרים.
לפניך קטעים מן האיגרת:
היהודים אשר בירושלים ובארץ יהודה לאחיהם היהודים במצרים שלום וישע רב. ... וישרפו את השערים וישפכו דם נקי ונתפלל אל ה' וישמע אלינו ונביא זבח ומנחה ונדלק את הנרות ונשם את הלחם. ועתה עשו את ימי חג הסוכות מחמישה ועשרים בחדש כסלו ---- בשנת מאה שמונים ושמונה.
... מסכנות גדולות נושענו בה' ומודים אנחנו לו מאד כאנשים שאסרו מלחמה במלך... ... על הכל ברוך אלוהינו אשר הסגיר את הרשעים. בהיותנו נכונים לעשות בחדש כסלו בחמישה ועשרים בו את חג טהרת המקדש ראינו להודיעכם למען תעשו גם אתם חג הסוכות והאש כנחמיה בכלכלו אז את המקדש ואת המזבח הביא זבחים...
9. לזכר מה אנו מדליקים נרות בחנוכה על פי דברי האגרת?

בברייתא (משנה חיצונית) בתלמוד הבבלי מסכת שבת דף כ"א עמוד ב נאמר:
מאי חנוכה דתנו רבנן: בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.
מהי חנוכה (רש"י: על איזה נס קבעוה?) ששנו חכמים (בברייתא) בכ"ה כסלו ימי החנוכה שמונה הם, שלא לספוד בהם ולא להתענות בהם.
שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.
לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
10. א. פסקו את הקטע. (שימו לב, את סימן השאלה אפשר לשים בשני מקומות שונים).
ב. לזכר מה אנו מדליקים נרות בחנוכה לפי דברי התלמוד הבבלי?

11. כמה נרות מדליקים ומדוע דווקא מספר זה?


כך מסכם הרמב"ם בהלכות מגילה וחנוכה פרק ג
הלכה ב - וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. הלכה ג - ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
12. מדוע מדליקים נרות בחנוכה לדעת הרמב"ם?

13. מדוע חוגגים שמונה ימים דווקא?


המנורה
ה"גיבורה" הראשית של סיפור החנוכה היא המנורה. נערוך איתה היכרות קרובה יותר. בספר במדבר פרק ח', מיד בסמוך לפרשת הנשיאים, באה סדרת בהעלותך, שבתחילתה מדובר על העלאת הנרות במנורה:
(א) וידבר ה' אל משה לאמר:
(ב) דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:
(ג) ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה:
(ד) וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה את המנורה:
1. מצא את הפסוקים הבאים בתקליטור אוצרות ישראל, והעתק אותם אל מסמך העבודה שלך:
שמות כ"ז, כ-כא ; ויקרא כ"ד, א-ד ; שמות כ"ה, לז ;
א. מהו המכנה המשותף לכל הפסוקים?
ב. רשום מה מוסיף כל אחד מן הקטעים על חברו.

2. תיאור המנורה מופיע בספר שמות כ"ה לא-מ ובשמות ל"ז יז-כד.
השווה את התיאור שם עם הקטע מבמדבר ח' א-ד.


לחץ לקבלת ציור של המנורה שבמשכן על פי המתואר בתורה.
3.א. עיין בספר שמות כ"ה, לא-לב ובציור וקבע מהי ה"מנורה" ומה הם הקנים.
ב. שים לב לגובהה של המנורה. בתורה לא מתוארים מידות המנורה. לדעת חז"ל היה גובהה שמונה עשר טפחים. אמה = 48 ס"מ. באמה ששה טפחים. אילו היית אתה הכהן והיה עליך להדליק את הנרות במנורה ובקנים, למה היית נזקק מלבד לשמן ופתילות?


לחץ לקבלת ציור של מנורת המקדש שצויר לפני החורבן לשם קישוט בבית פרטי.
הציור נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות ברובע היהודי בירושלים.

4. מדוע לדעתכם בחר הצייר לעטר את ביתו דווקא במנורה?

5. התבוננו בשחזור תמונת תהלוכת הניצחון שעל שער טיטוס ברומא.
אילו מכלי המקדש אפשר לזהות בתמונה?

6. במה שונה המנורה המתוארת בציור שעל שער טיטוס מן המנורה שבבית בירושלים?

7. לחץ לקבלת צלום של נרות חרס יהודיים מתקופת התלמוד, שעליהם ציור המנורה.
השוו בין ציור המנורה שבשער טיטוס למנורה שעל הנרות ולמנורה מהבית הירושלמי. ציינו את ההבדלים.

8. חפשו ציורים של המנורה שנמצאו במקומות שונים בארץ ישראל. הדבקו צילום האם הם דומים למנורה שבשער טיטוס?

9. א. קחו מטבע ישראלי כלשהו והתבוננו במנורה המוטבעת עליו. לאיזו מן המנורות הוא דומה?
ב. נסו לשער מדוע נבחרה דווקא המנורה הזאת ל סמל את מדינת ישראל.
ג. הצע דוגמת מנורה לכבוד חמישים שנה למדינת ישראל.

10. כמה מנורות היו במקדש שלמה (בית ראשון) על פי המסופר במלכים א' ז' מט?

מה עלה בגורלה של מנורת המשכן?


בתוספתא סוטה פרק י"ג, ה"א שנו:
משנבנה בית ראשון נגנז אהל מועד ונגנזו עמו קרסיו קרשיו ובריחיו ועמודיו ואדניו ואף על פי כן לא היו משתמשין אלא בשולחן שעשה משה, ומנורה שעשה משה...
בתוספתא מנחות פרק י"א הלכה י' שנו:
עשרה מנורות זהב עשה שלמה שנאמר: ויעש מנורות זהב עשר אף על פי כן לא היו מדליקין אלא בשל משה שנאמר את המנורה ונרותיה לבער מבערב בערב... ר' יוסי בר' יהודה אומר ... ובכל מנורות היו מדליקין שנאמר: "ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור": (דברי הימים ב פרק ד) ...
11. כיצד מכונה בתוספתא מנורת המשכן ומדוע?

12. מה היה השימוש שעשו בבית הראשון במנורת המקדש?


בבית שני עמדה מנורה אחת בלבד. בבמדבר רבה פרשה ט"ו נאמר:
... ולפיכך כשחרב ביהמ"ק נגנזה המנורה וזה אחד מחמשה דברים שנגנז הארון והמנורה והאש ורוח הקדש והכרובים וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו הוא מחזירן למקומן לשמח את ירושלים שנא': "יששום מדבר וציה ותגל ערבה" (ישעיה לה) "פרוח תפרח ותגל".
13. מה קרה למנורה על פי תיאור זה?

בספר מכבים א' א' כא, מסופר שאנטיוכוס אפיפנס, הוציא בשנת 169 לפנה"ס, מן המקדש את המנורה שעמדה שם מאז תחילתו של הבית השני:
וישב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד. ויבא אל המקדש בגאוה ויקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כליה ... ויקח את הכסף ואת הזהב ואת כל כלי החמדה ויקח את אוצרות המטמונים אשר מצא. ובקחתו הכל שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאות רבה.

החשמונאים העמידו במקומה מנורה אחרת. תחילה מנורה מאולתרת, כמתואר במגילת תענית ובמקורות נוספים. במשך הזמן ציפו את המנורה בזהב.
וכך מתואר בתלמוד הבבלי במסכת מנחות דף כ"ח עמוד ב:
...שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב...
ייתכן ואף הכינו מנורה חדשה.
עם החורבן נלקחה המנורה לרומי בתהלוכת ניצחון המצויירת על שער טיטוס.
המנורה המצויירת על שער טיטוס אינה דומה לכל ציורי המנורה שנמצאו ברחבי הארץ. כנראה, שינה אותה האומן, מדעתו.

דווקא מנורה זו היא שנבחרה כסמל למדינה, כסמל לתקומתנו.

עם החורבן אין משתמשים עוד בכלי המקדש. רק למנורה נשאר זכר.
מדרש הגדול לויקרא ו', ב אומר:
אע"פ שחרב המקדש ובטלו הנרות, הרי בתי כנסיות ובתי מדרשות שמדליקין בהן והן נקראים "מקדש מעט", שנאמר "ואהי להם למקדש מעט".
המנורה אבדה.

נר החנוכה הדולק על הפתח מבחוץ, מלמד שגם נגד הרבה חושך, טומאה ורשעה, מעט אור, מעט טהרה, צדקה ומעשים טובים, יכולים להמשיך ולהאיר לנצח.
הערות למורה