מסכת דרך ארץ זוטא

ערך: יהודה איזנברג



פרק השלום

אמר רבי יהושע בן לוי:
גדול הוא השלום.
שהשלום לארץ כשאור לעיסה.
אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ, הייתה החרב והחיה משכלת את האדם.

מה טעם? דכתיב: "ונתתי שלום בארץ" (ויקרא כו).
ואין ארץ אלא ישראל,
שנאמר: "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ" (מלאכי ג).
ואומר: "והנה כל הארץ יושבת ושוקטת" (זכריה א).

"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת א).
מלכות באה ומלכות הולכת, וישראל לעולם קיימים.
אבל שלמה, אף על פי שדור הולך ודור בא,
מלכות הולכת ומלכות באה
גזירה הולכת גזירה באה ומתחדשת על שונאי ישראל
הארץ לעולם עומדת
ישראל לעולם עומדין.
לא עזבן ולא מיעזבן לא כלין ולא מיכלין
שנאמר: "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" (מלאכי ג)
כשם שאני לא שניתי ולא אני עתיד להשתנות,
כך אתם בית יעקב לא כליתם ולא עתידין אתם ליכלות
אלא "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" (דברים ד).

תמן תנינן רבי שמעון בן גמליאל אומר:
על שלושה דברים העולם קיים
על הדין ועל האמת ועל השלום


אמר רבי מונא:
ושלשתן דבר אחד הן:
נעשה הדין נעשה אמת נעשה שלום.
ושלשתן בפסוק אחד נאמרו,
שנאמר:
"אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח).
כל מקום שיש משפט יש שלום
וכל מקום שיש שלום יש משפט.

אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
שבשעה שעמדו ישראל ואמרו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד),
שמח בהן הקב"ה ונתן להם תורתו וברכם בשלום.

שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט).

אמר חזקיה:
גדול הוא השלום,
שכל מצווה שבתורה כתוב בהן:
"כי תראה"; "כי תפגע"; "כי יקרא"; "כי תבנה".
כשבאה המצווה לידך אתה זקוק לעשות.
אבל השלום מה כתיב בו?
"בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד).
בקשהו ממקומך ורדפהו במקום אחר.


חזקיה אמר:
גדול הוא השלום
שבכל המסעות כתיב "ויסעו" "ויחנו": נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת.
בזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, "ויחן שם ישראל" (שמות יט).
אמר הקב"ה: הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת,
ואהבו את השלום,
ונעשו חנייה אחת -
הרי השעה שאתן להם את תורתי.


אדניה לא נהרג אלא בשביל שהיה בעל מחלוקת.
ומותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת,
שכן נתן הנביא אמר לבת שבע
"ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך" (מ"א א).

ואמר רבי:
כל השקרים אסורים,
ומותר לשקר בשביל להטיל שלום בין אדם לחברו.

אמר בר קפרא:
גדול השלום,
שכן מצינו שדברה תורה לשון בדאי כדי להטיל שלום בין אברהם לשרה

שנאמר: "ותצחק שרה בקרבה לאמר וגו' ואדני זקן" (בראשית יח) ולבסוף כתיב "ואני זקנתי".

אמר בר קפרא:
גדול השלום
שכן מצינו שדברו הנביאים לשון בדאי כדי להטיל שלום בין מנוח לאשתו
דמעיקרא כתיב "הנה נא את עקרה" (שופטים יג),
ולבסוף כתיב "הנך הרה", ולא אידכר שום עקרה.

אמר בר קפרא:
גדול הוא השלום
שהמלאכים אין ביניהם לא איבה ולא קנאה,
ולא שנאה ולא מינות,
ולא תגרות ולא מחלוקת,
שהקב"ה עושה עימהן שלום.

מה טעם? "המשל ופחד עמו, עושה שלום במרומיו" (איוב כה).
"המשל" זה מיכאל, "ופחד" זה גבריאל. לא זה מחזיק את זה.
ומהן מן אש ומהן מן מים.
בני אדם שיש ביניהן כל המידות האלו, על אחת כמה וכמה.

אמר רבי ישמעאל:
גדול הוא השלום
שמצינו שויתר הקב"ה על שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים
כדי להטיל שלום בין איש לאשתו.


אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
שברית כוהנים כרותה בשלום,

שנאמר: "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה).

אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
ששמו של הקב"ה נקרא שלום,

שנאמר: "ויקרא לו ה' שלום" (שופטים ו).

אמר רבי חייא בר אבא:
מכאן שאסור לשאול בשלום חברו במקום מטונף.
מה טעם? "ויבן שם גדעון מזבח ויקרא לו ה' שלום" (שופטים ו).
מה מזבח שאינו אוכל ולא שותה ולא מריח
ולא נבנה אלא לכפרתן של ישראל נקרא שלום.
מי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום,
ומטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים -
על אחת כמה וכמה.

רבי יוסי הגלילי אומר:
אף שמו של משיח נקרא שלום
שנאמר: "אבי עד שר שלום" (ישעיה ט).

אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
שישראל נקראים שלום.

שנאמר: "כי זרע השלום" (זכריה ח).
למי השלום? לזרע השלום.

רבי יוסי הגלילי אומר:
גדול הוא השלום
שבשעה שמלך המשיח נגלה לישראל,
אין פותח אלא בשלום

שנאמר: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום" (ישעיה נב).

רבי יוסי הגלילי אומר:
גדול הוא השלום
שבשעת מלחמה אין פותח אלא בשלום,
שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ).

אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
שעתיד הקב"ה לסמוך צדיקים בשלום,

שנאמר: " יצר סמוך תצר שלום" (ישעיה כו).

אמר רבי יהושע:
גדול הוא השלום
שהיא תלויה לחיים ותלויה למתים.
לחיים מנין? "ויאמר יתרו למשה לך לשלום" (שמות ד).
למתים מנין? "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" (בראשית טו) .

רבי שמעון בן גמליאל אומר:
גדול הוא השלום
שמצינו שדברו השבטים דברי בדאות כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו.
שנאמר: "ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה" וגו' (בראשית נ).
אין אנו מוצאים שצווה להם כלום.

רבי שמעון בן גמליאל אומר:
גדול הוא השלום
שהרי אהרן הכהן לא נשתבח אלא בשביל השלום,
שהיה אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום.

שנאמר: "בשלום ובמישור הלך אתי" (מלאכי ב).
מה כתיב בתריה? "ורבים השיב מעון".
אלא מלמד כשהיה רואה שני בני אדם שונאים זה את זה,
הולך אצל אחד מהן ואמר לו: למה שונא אתה את פלוני,
כבר בא אלי לביתי ונשתטח לפני,
ואמר לי חטאתי לפלוני לך ופייס עליו.
ומניח לזה והולך אצל השני, ואומר לו כראשון,
והיה משים שלום ואהבה וריעות בין אדם לחברו,
"ורבים השיב מעון".


אמר רבי יהושע:
הנביא נקרא מלאך, והחכם נקרא מלאך.
הנביא נקרא מלאך, שנאמר: "ויאמר חגי מלאך ה'" (חגי א)
והחכם נקרא מלאך, שנאמר: "מלאך יי' צבאות הוא" (מלאכי ב).
יכול יהא כהן עם הארץ? ת"ל "ותורה יבקשו מפיהו".

ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר:
גדול השלום
שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום.

קריאת שמע חותמין בשלום: "ופרוס סוכת שלומך".
ברכת כוהנים חותמין בשלום: "וישם לך שלום" (במדבר ו).
כל הברכות חותמים בשלום: "עושה השלום".

אמר רבי יהושע בן לוי:
אמר להם הקב"ה לישראל -
אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בניי,
היו שואלים בשלומה ואני מוחל לכם.

מה טעם? "שאלו שלום ירושלים" (תהלים קכב).
ואומר: " ודרשו את שלום העיר" (ירמיה כט).
ואומר: "יהי שלום בחילך" (תהלים קכב).
ואומר: "למען אחי ורעי" וגו' (תהלים קכב).
ומי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום
הקב"ה מורישו לחיי העולם הזה והעולם הבא:

"וענוים יירשו ארץ, והתענגו על רוב שלום" (תהלים לז).