החרוסת

עמירם דומוביץ

פסחים קטז ע"א: אע"פ שאין (3) - תבלין למצווה: (17)


מבוא לסוגיה
בליל הסדר נוהגים להביא ל"שולחן הסדר" מאכלים שונים, כגון מצה, מרור, זרוע, ביצה, חרוסת ועוד. הסיבה להבאתם של מאכלים אלו אינה זהה.

1. השלם את הטבלה הבאה לאור מה שלמדת בסוגיות הקודמות. בטור האמצעי מלא את דרגת החיוב של המאכל (מדאורייתא, מדרבנן), ובטור השמאלי השלם את ההסברים. את השורה הדנה בחרוסת השלם רק לאחר שתסיים את הלימוד של כל היחידה, על פי מה שנפסק להלכה ברמב"ם.

המאכל דרגת החיוב הסבר
מצה בימנו מצווה מ שנאמר:
מרור בימנו מצווה מ מאחר שמאכל זה תלוי בקרבן פסח, שנאמר:
זרוע   זכר ל
ביצה   זכר ל
חרוסת    


הסוגיה שלפנינו עוסקת בחרוסת, ודנה ברמת החיוב שלה: האם החרוסת היא מצווה מדרבנן, או שכל מטרתה להחליש את חריפות המרור (="משום קפא").
עניין נוסף שסוגייתנו דנה בו הוא כיצד יש להכין את החרוסת, מה צורתה, ומאילו חומרים יש להכינה.

מילון
2. תרגם את המילים האלה:
מייתי:          ____________
לסמוכיה:     ____________
לקהוייה:    לעשותו חמצמץ
כוותיה:     ___________


לימוד הסוגיה
הסוגיה מצטטת מתוך דברי המשנה את המחלוקת בין תנא קמא לרבי אליעזר בעניין החרוסת, ומוסיפה ביאור לכל אחת מן השיטות.
במשנה נאמר:
פסחים קיד, ע"א
הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אף על פי שאין חרוסת מצווה.
רבי אליעזר בן צדוק אומר: מצווה.


שיטת תנא קמא ורבי אלעזר

3. עיין בגמרא וענה בלשונך: אם אין כל מצווה באכילת החרוסת, מדוע מביאים את החרוסת לשולחן הסדר לפי תנא קמא?
4. א. במה נחלקו רבי אלעזר ותנא קמא?
    ב. מהי הנפקא מינה המעשית בין רבי אלעזר לתנא קמא?
5. תרגם ופסק את הקטע הבא הלקוח מסוגייתנו:
אמר רב אסי קפא דחסא חמא קפא
דחמא כרתי [קפא דכרתי חמימי] קפא
דכולהו חמימי אדהכי והכי נימא הכי
קפא קפא דכירנא לך ולשב בנתיך
ולתמני כלתך.
___________________________________
___________________________________
___________________________________
___________________________________
___________________________________


שיטת רבי אלעזר

6. עיין ברמב"ם (היעזר ב"עין משפט ונר מצוה" או ב"הלכה ברורה", קטז ע"א, ציונים ג, ד), ומצא כיצד הוא פסק להלכה אם חרוסת היא מצווה ואם כן מהי דרגת החיוב של מצווה זו (צטט את דבריו).

הגמרא מביאה שני טעמים למצוות החרוסת:
רבי לוי אומר: זכר לתפוח.
רבי יוחנן אומר: זכר לטיט.
גם רבי לוי וגם רבי יוחנן מקבלים את הנימוק שהחרוסת תפקידה להחליש את חריפות המרור, אלא שלדעתם יש טעם נוסף לאכילתה.

שיטת רבי לוי: "חרוסת זכר לתפוח"
רבי לוי מתכוון בדבריו לדרשה המופיעה במסכת סוטה.
סוטה יא, ע"ב
דרש רבי עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים... וכיוון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: "תחת התפוח עוררתיך, שמה חבלתך אמך, שמה חבלה ילדתך."

ביאור
בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים: מדרש זה משבח את הנשים העבריות במצרים, אשר בזכות מעשיהן נגאלו ישראל. נשים אלו לא נמנעו מללדת ילדים במצרים, למרות העוני והגזרה להמית כל בן זכר. וכיוון שמגיע זמן מולדיהם: כיוון שהגיע זמן ללדת, הולכות ויולדות בשדה: חששו ללדת בבתיהן, מחשש שהמצרים יתפסו את התינוק שנולד, והלכו וילדו בסתר, בשדה, תחת התפוח: תחת צל עץ התפוח. ורמז למעשה זה נמצא בפסוק בשיר השירים (ח, ה), שנאמר: "תחת התפוח עוררתיך, שמה חבלתך אמך, שמה חבלה ילדתך": כלומר, תחת עץ התפוח באו חבלי הלידה לאימהות היולדות ("חבלה" מלשון חבלי לידה, כאבי לידה).

7. ע"פ דברי רבי לוי, מה צריך להיות המאכל המרכזי המרכיב את החרוסת, ומדוע דווקא מאכל זה?

בהמשך הסוגיה אביי אומר:
הלכך צריך לקהוייה... לקהוייה זכר לתפוח.

ביאור
צריך לעשות את החרוסת חמצמצה (="קהוייה"), כמו התפוחים שהם חמוצים.

8. אביי מוסיף שלא די שבחרוסת יהיו תפוחים, אלא צריך שהיא תהיה חמצמצה. מדוע, לדעתך, אביי מוסיף דרישה כזאת (רמז: האם הצורה של החרוסת מזכירה תפוח)?

שיטת רבי יוחנן, "חרוסת זכר לטיט"
הטיט הוא תערובת של מים, אדמה וחומרים נוספים שמערבבים אותם ויוצרים מהם עיסה. מעיסה זו עושים לבנים, ולאחר שהלבנים מתייבשות ומתקשות, משתמשים בהן לבניין.


'ללבן הלבנים' (ציור מצרי עתיק)

9. עיין בפרשת שמות פרק א, ומצא את הפסוק המתאר את עשיית הלבנים על ידי בני ישראל. רשום אותו במחברתך, והסבר כיצד החרוסת מזכירה את עניין הטיט.

בהמשך הסוגיה אביי אומר:
וצריך לסמוכיה - זכר לטיט.

10. מדוע אביי דורש שהחרוסת תהיה סמיכה?
11. השלם את המשפט הבא, המסכם את ההבדל בין רבי לוי לרבי יוחנן:
שני החכמים רואים בחרוסת זכר לדברים שונים שהיו במצרים:
רבי ________________ רואה בצורה של החרוסת את הזיכרון למה שהיה במצרים
בעניין ________________________________________________________.
רבי ________________ רואה בחומרים ובטעם המרכיבים את החרוסת זיכרון למה
שהיה במצרים בעניין ____________________________________________.

שיטת רבי יוחנן מקבלת חיזוק מברייתא:

תניא כוותיה דרבי יוחנן: תבלין זכר לתבן, חרוסת זכר לטיט.

ביאור
מלבד הראיה לדברי רבי יוחנן מהסיפא של הברייתא, הברייתא מזכירה מאכל נוסף שהוא זכר לדבר הקשור בעניין הטיט. תבלין: "בשמים שמטילין בחרוסת זכר לתבן" (רשב"ם). תבן: כדי לעצב את הטיט לצורת לבנה היו מערבבים תבן (=קש, קנה השיבולת) בתוך עיסת הטיט. הוספת התבן משפיעה על כל החומרים בלבנה שיתחברו ויתהדקו זה לזה בחזקה.

12. עיין בפרשת שמות פרק ה, ומצא את הפסוק העוסק בתבן.
    א. כתוב בלשונך, מה הייתה הגזרה (פרט מה היה המצב לפני מתן הגזרה), ובעקבות מה היא ניתנה.
    ב. כיצד התבלין מזכיר את עניין התבן, ומה משותף לתבלין ולתבן?

סיכום
המנהג בליל הסדר הוא להטביל את המרור בחרוסת ולאכול אותם יחד. מהרש"א מסביר את הקשר הרעיוני בין המרור לחרוסת על פי שתי השיטות שלמדנו בסוגיה:
מהרש"א, פסחים קטז, ע"א
"זכר לטיט וכו'": בשעת אכילת מרור יזכור "וימררו חייהם בעבודה קשה בחומר וגו'", שהיא עבודת הטיט. וזכר לתבן שהוסיפו בעבודתם: "ותבן לא יינתן לכם וגו' ויפץ העם וגו' לקושש קש לתבן." ורבי לוי, דקאמר זכר לתפוח... דיש לזכור הנס, דכל עוד שמיררו חייהם היו יולדות ברווח, כמו שכתב: "תחת התפוח וגו'"... לקיים מה שכתוב: "פן ירבה... כן ירבה" (שמות פ"א).

13. מה הקשר בין מרור לחרוסת לפי שיטת רבי יוחנן?
14. מה הקשר בין מרור לחרוסת לפי שיטת רבי לוי? (היעזר בפסוקים שהזכיר מהרש"א בפירושו.)
15. כיצד יש להכין חרוסת לפי סוגיית הגמרא, בהתחשב בכל הדעות המוזכרות בגמרא: מאילו חומרים יש להכין את החרוסת? מה צריך להיות טעמה? מה צריכה להיות צורתה?

פסח בימינו
עד כה עסקנו בחרוסת כפי שהיו מכינים אותה בזמן הגמרא. במשך הדורות היתוספו עוד מנהגים בהכנתה.
רמ"א מתאר את הצורה של הכנת החרוסת לפי המנהגים שהיתוספו במשך הדורות:
רמ"א או"ח, סימן תעג, סעיף ה
וחרוסת יעשה עב, זכר לטיט, ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום, זכר לדם. ועושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל (בשיר השירים), כגון תפוחים ("תחת התפוח עוררתיך"), תאנים ("התאנה חנטה"), אגוזים ("אל גינת אגוז"), רימונים ("כפלח הרימון"), שקדים, ונותנין עליו תבלין כגון קינמון וזנגביל, הדומין לתבן שהיו מגבלין בו הטיט.

16. אילו פריטים היתוספו להכנת החרוסת במשך הדורות ואינם מוזכרים בסוגיה שלמדת?
17. כיצד מכינים את החרוסת בביתכם? בקש מבני משפחה שיתארו לך מה הם החומרים והמאכלים המרכיבים את החרוסת, מה צורתה ומה טעמה.
18. חזור לטבלה בשאלה 1, והשלם את השורה הדנה בחרוסת על פי מה שלמדת במהלך הסוגיה ועל פי פסיקת ההלכה של הרמב"ם בנדון.