הדרך לשלמות

 

בבא בתרא דף עג:

[סימן

כעפרא דתכילתא טרקתיה עקרבא לסלתיה]

ואמר רבה בר בר חנה:

זימנא חדא הוה קא אזלינן במדברא

ואיתלוי בהדן ההוא טייעא[1]

דהוה שקיל עפרא ומורח ליה[2],

ואמר: הא אורחא לדוכתא פלן[3],

והא אורחא לדוכתא פלן

אמרי' ליה כמה מרחקינן ממיא?

ואמר לן: הבו לי עפרא

יהיבנן ליה, ואמר לן[4]: תמני פרסי

תנינן, ויהבינן ליה,

אמר לן: דמרחקינן תלתא פרסי

אפכית ליה

ולא יכילית ליה[5]

תרגום

[סימן:

עפר, תכלת, טרקתיה, עקרב, סל לחם]

ואמר רבה בר בר חנה:

פעם אחת הלכנו במדבר,

והתלווה אלינו אותו הסוחר [הישמעאלי]

שהיה לוקח עפר ומריח אותו,

ואמר: זו הדרך למקום פלוני,

וזו הדרך למקום פלוני.

אמרנו [שאלנו] לו: כמה רחוקים אנו מ[מקום] מים?

אמר לנו: תנו לי עפר [להריח בו]

נתנו לו, ואמר לנו: מרחק שמונה פרסאות.

[לאחר שהתקדמנו] חזרנו [ונתנו] לו,

אמר לנו: שרחוקים אנו רק שלוש פרסאות.

[נסינו להטעותו ו] הפכנו את האדמה [ערבבנו בין העפר מעכשיו לעפר ממקודם], ולא יכולנו לו [לבלבלו].

רשב"ם

טייעא - סוחר ישמעאל:

והפכינן - האי עפרא בהאי עפרא לנסותו אם היה בקי כל כך:

 

להמשך העיון בסיפור האחד עשר



[1].    הטייעא הנזכר כאן, מלווה את רבב"ח גם בארבעת הסיפורים הבאים. ביחס לזיהויו: ראה רשב"ם כאן וכן בח"א למהר"ל עמ' צו. לעומת זאת המהר"ל שם בעמ' צח: "טייעא נקרא שכל"; וראה עוד באר הגולה [מהד' הרטמן] עמ' קמב הערה 15; בן יהוידע: "טייעא- צדיק אחד מן העוה"ב" (ב"ב עמ' שטז); בעץ יוסף על עין יעקב כתב בפעם אחת "טייעא- יצה"ר" ובפעם אחרת "טייעא- זה אליהו"; במאמרי הראי"ה ח"ב עמ' 440: טייעא מעלה מיוחדת בחכמה. וראה עוד: ווייס, מגדים חדשים, ברכות עמ' מד.    

[2].    גליוני הש"ס: ב"ב עמ' 194.

[3].    גירסאות שונות ותקוני נוסח לסיפור זה, עיין: דקדוקי סופרים, אותיות נ-פ, ובהערות.

[4].    גירסת הב"ח: מרחקינן.

[5].    על השימוש בחוש הריח ביחס לאדמה ראה שבת פה. "גבלו ראשונים" ורש"י שם; ירושלמי תענית פ"ב ה"א "אית הוה סבין בציפורין".