ההסברה הישראלית בארץ ובעולם היא קול ענות חלושה. זו כיום דעת רבים מביני דבר מבחוץ ומבפנים. מדינאים ואורחים נכבדים מארצות רבות בעולם טוענים טענה זו והריהם תמהים על אזלת ידינו בשטח חשוב זה. מדינאי אירופי נודע שביקר לפני זמן מה בארץ אמר, כי אילו היה צה"ל יעיל וזריז כמנגנון ההסברה הישראלי, כי עתה ישבו המצרים מזמן בתוככי תל אביב. ידידנו, דורש טובתנו הנס טבור, לשעבר שר החוץ הדני, נשיא מועצת הביטחון, הביע דעה דומה. הכל מודים כי מצב זה טומן בחובו סכנות חמורות למעמדנו לשמנו הטוב בעולם ולרצון הטוב שזכינו לו בשנה האחרונה בקרב דעת הקהל הנאור בעולם. ברם, כדי לעלות ארוכה למחלה יש לקבוע תחילה דיאגנוזה מדויקת ככל האפשר. נראה לי שלא ארחק מן האמת אם אגדיר ואומר כי עיקר חולשתה של ההסברה הישראלית היא אופייה הדפנסיבי. היא מתגוננת ומתנצלת. מתאמצת היא לענות על הטענות הערביות המושמעות בכל מקום בקול רם ובתקיפות. התגוננות היא מטבע הדברים אינה גמישה, אינה משכנעת ביותר. ואחרון אחרון חמור: את מלחמת ההשמד הערבית המתנהלת נגדנו זה עשרות שנים בצורות רבות ושונות ובמסיבות מתחלפות – הצליחה התעמולה הערבית להלביש מחלצות והגדרות שהן רחוקות מאוד מן האמת. וראה זה פלא ההסברה הישראלית מדברת באותם מונחים. דוברינו בעולם הגדול משתדלים להסביר כי לא רק אנחנו אשמים ב- "סכסוך הישראלי הערבי". לא ישראל לבדה אחראית ל- "משבר המזרח-תיכוני". לא רק בעטיינו נגרם "הקיפאון". מוכנים אנו לפתור תוך שיתוף פעולה עם שכנינו את "בעיית הפליטים". כדי לצאת ידי חובת "הצדק". כלפי הערבים.

והנה כל ההגדרות הנ"ל כוזבות הן ובמקום להתנצל ולענות עליהן מתפקידה של ההסברה הישראלית להפריכן משורשן להעבירן מן העולם ולהאיר את המציאות באזורנו הארת אמת משלה. מתפקידה של הסברה הראויה לשמה, לא לקבל את התמונה שמצייר היריב כי אם לחשוף לעיני העולם דברים כהווייתם, ובמקום להתגונן, עליה להסתער על היריב ולהכריעו.

הבה נתבונן אפוא, בהגדרות הנזכרות למעלה שהן כולן תוצרת של שופרות התעמולה הערביות.

"הסכסוך הישראלי הערבי". זהו אחד המטבעות המסוכנות של התעמולה הפרו-ערבית. אם אתה מודה במציאות סכסוך בין שני צדדים, הרי הודית כי מטבע הדברים יכול כל גורם להתייצב לימינו של צד זה או זה, כראות עיניו. והטוען כי שני הצדדים אינם צודקים, הרי זה ניטרלי משובח. ברם האמת היא - ועלינו להכריז ולשנן זאת באזני כל באי עולם ללא לאות, כי אין כל סכסוך ישראלי-ערבי. שליטי ערב שואפים להשמיד את מדינת ישראל ואת יושביה, ואנו עומדים על נפשנו. אין זה סכסוך, וכל גורם אנושי, מדיני, חברתי שהמוסר האנושי האלמנטארי אינו זר לו - אינו יכול להתייצב, אלא לימין המתגונן על נפשו. קל להוכיח כי הג'נוסייד היא אחת היסודות החשובים ביותר של הלאומנות הערבית מראשיתה. אלפי הכרזות מפי דוברי הלאומנות הערבית מעידות כי השמדת ישראל היא שאיפתם היחידה בשטח היחסים שבינינו לביניהם, ושאיפה זו עומדת בעינה בכל התנאים והמסיבות. איוולת היא לייחס את איבתם וזעמם של שליטי ערב לכיבוש השטחים ולשאר תוצאות מלחמת ששת הימים. כאשר היה עיקרו של היישוב היהודי מצטמצם בין גדרה לחדרה לא הייתה שאיפת הנקם וההרג של מנהיגי ערב פחותה מעתה. הם נלחמו במדינת ישראל הזעירה של תש"ח באותו צימאון דמים כבתשכ"ז, וכאשר הובסו הצבאות הערביים הסדירים הפעילו גם אז כנופיות טרור רוצחניות, שלא הבחינו בין חייל לאזרח, בין גבר לאישה, בין מבוגר לתינוק. שקר הדבר שיש סכסוך בין ישראל לערב. רודני ערב רוצים להשמיד ואנו עומדים על נפשנו. מראשית הלאומנות הערבית התקשרו מנהיגיה עם כוחות הרשע, כדי לבצע זממם. זכור כי אמין אל חוסייני היה בן בריתו הנלהב של היטלר. גם מנהיגים ערביים אחרים בימי מלחמת העולם השנייה, היו נאצים נלהבים. רודני ערב הנוכחים מכרו עצמם לעריץ הקומוניסטי, אך לא ניערו חוצנם עדיין משארית הנאציזם. ידוע ולא קשה להוכיח, כי את שירותי הביטחון של הרודן המצרי כוננו מומחים נאציים נודעים ומצרים היא עד היום אחד המקלטים המרכזיים של נאמני בית היטלר. במקום לגלגל בסכסוך הישראלי-ערבי, מוטב היה להסברה הישראלית להעלאות עובדות אלה, להזכירן מדי פעם ולבססן בדוקמנטיציה מגוונת באזני כל באי עולם.

"המשבר במזרח התיכון" אף זה אחת המטבעות המזויפות של התעמולה הערבית. דעת הקהל בעולם סבורה לתומה כי ארץ ישראל ומדינת ישראל הינן מוקד של משבר בחלק זה של העולם. שומה עלינו להסביר כי אין במזרח התיכון משבר כי אם מציאות אומללה שאין מקורה כאן ולא מלחמת ששת הימים חוללה. מאות אלפי תימנים מוסלמים הושמדו ע"י גייסות הרודן המצרי בהתקפות אוויר, בפצצות גז ובשאר ביטויי האחווה המוסלמית הערבית. עמה של סודן הדרומית הולך ונשמד באכזריות ע"י הלאומנים הערביים שבצפון סודן. מאות כפרים נמחו שם מעל פני האדמה ואין רחמים וחנינה כלפי נשים וטף וזקנים. מאות אלפים נטבחו ויש אומרים למעלה מזה. בצפון "המרחב הערבי" מתנהלת זה שנים מלחמת השמד נגד העם הכורדי, ואם עם זה לא נשמד עדיין, הרי זה לא בזכות הרצון הטוב העיראקי, כי אם בזכות גבורתם של הלוחמים הכורדים המבריחים בנשקם הדל והמיושן את הצבא העיראקי החמוש מכף רגל ועד ראש. כשם שהניסו השבטים התימנים הפרימיטיביים את צבאות נאצר על מטוסיהם, תותחיהם, וזיונם המעולה. אין ארץ ישראל גורם מרכזי במצוקת המזרח הקרוב. מיום ש"נשתחררו" מדינות ערב, הרי הן נתונות ברוב למשטרי עריצות אכזריים והרסניים הממלאים מרחב זה מבפנים אפריקה ועד הרי כורדיסטן חמס ורצח. אילו הצליחו חלילה הערבים במשימתם ומדינת ישראל הייתה נעלמת מן המפה, היה מחול השדים של דם ואש ותמרות עשן נמשך בכל המרחב כתמול שלשום. לא מדינת ישראל יצרה מצב זה, כי אם הדיקטטורות הקומונו-פשיסטיות המכונות מדינות ערב. על ההסברה הישראלית להעמיד את העולם על טיבם האמיתי של מדינות אלה והמשטרים שלהם, על אופיים של רודני ערב המבזבזים מיליארדים על מלחמות חסרות שחר. עלינו לעשות הכל כדי שיבין העולם מה עצומות ומה עשירות הטריטוריות שנפלו בידי הערבים ומה דל המאמץ של שליטי טריטוריות אלה לפתחן ולהעלות את רמת חייהם של האוכלוסיות הערביות שהינן כעת נבערות ברובן, מוכות חולי ודלות שקשה לתארה.

"קיפאון". אף זו אחת המליצות הערמומיות-המחוצפות שהפריכה התעמולה של אויבנו. קל להוכיח כאמור ששום דבר לא זרם כאן, ושום דבר לא קפא עכשיו דווקא, שליטי ערב לא הסתירו מעולם כי שאיפתם היחידה היא להשמיד את ישראל, פשוטו כמשמעו, ומעולם לא זזו משאיפה זו אף כמלא נימה. כאמור למעלה אין כל סיבה לחשוב כפי שמפיצים עושי דברם של שליטי ערב בעולם, כי אלה הם דברי תעמולה לתצרכות פנימית. המעשה הראשון של עם עיראק "המתעורר לתחייה" היה השמדת השארית האחרונה של העם האשורי העתיק. אנשים, נשים וטף, ללא שריד ופליט. כאמור עוסקות התנועות הערביות הלאומניות בפעולות דומות בכל מקום שידם משגת. לא עכשיו השתרר כאן "קיפאון" אלא עם השתלטות הלאומנות הערבית שסימנה שאיפה של השמדה העומדת בעינה. יש אופי רצחני לדיקטטורות הערביות, אופי שהוא טבוע כנראה במהותן וכל החפץ בשלום חייב לידע ולהודיע כי לא תושג התכלית הזאת, אלא כאשר יעברו מן העולם משטרי העריצות כאשר יודחו הרודנים הרוצחניים ובמקומם יבואו משטרים אנושיים נאורים בארצות ערב. מדינת ישראל וגבולותיה צרים או רחבים אינן יכולים לשנות בעניין זה דבר וחצי דבר.

"בעיית הפליטים". דוברי ישראל מתנצלים מדי פעם על התהוות בעיה זו ועל מצוקת הפליטים. הם מכריזים כי מוכנה מדינת ישראל לתרום את חלקה לפתרון הבעיה והנה חשוב קודם להעמיד דברים על אמיתותם. להסביר לעולם כי אין כאן בעיה, כלומר מצוקה שקשה להיחלץ ממנה. מחנות הפליטים אינם בעיה כי אם תוצר מכוון של מדיניות ערבית אכזרית. קל להוכיח כי את רבבות הפליטים העקורים היה אפשר ליישב תוך חדשים מספר בכמה פינות של ארצות ערב העצומות. יש לזכור ולהזכיר ללא לאות, כי הערבים חולשים על פני טריטוריה של 13 מיליון ק"מ מרובע. יש כיום 14 מדינות ערביות עצמאיות ועוד כחצי תריסר טריטוריות ערביות שהן כפי הנראה בדרך לעצמאות. אילו היה לשליטי ערב שמץ של רצון טוב כי אז נקלטו העקורים הערביים מזמן והיו אזרחים מאושרים בקרב עמם. אם יש מצוקה של פליטים ערביים, הרי היא מכוונת. שליטי ערב רוצים שיהיו פליטים כדי שישמשו נשק פוליטי בידיהם. מעולם לא היה אכפת לרודנים שלומם וטובתם של בני עמם. צרפת הקטנה פי עשרים בערך מארצות ערב, קלטה מיליון ומעלה של עקורים צרפתיים מצפון אפריקה במשך חודשים מספר ללא כל קושי. מגוחך אפוא לדבר על חוסר האפשרות לקלוט וליישב כמה רבבות פליטים בתוך 14 מדינות עצומות שהן ברובן משוועות לאוכלוסין. מאידך יש להדגיש ולהדגים כי מדינת ישראל מוקיעה ומגנה אך את כנופית הפוליטיקנים הערביים המרושעים ואילו רבבות העקורים עצמם הריהם בעינינו בני אדם קשי יום אומללים שאנו משתדלים להקל סבלם בכל הדרכים. יש לשקול אף את האפשרות של הכרזת מבצע פרודוקטיביזציה של העקורים הערביים תוך שיתוף פעולה.

צדק קודם לשלום, טוען חוסיין באוזני המערב. ייעשה צדק לערבים, קורא הוא מדי פעם באזני עיתונאים ומדינאים מערביים רגשנים. עלינו לשאול את כל החוזרים על טענה זו האם אמנם סבורים הם כי 20 טריטוריות עצומות אינן מספיקות לערבים ולכן על ישראל להיעלם מן הארץ היחידה הקטנה שהוא קשור בה ובה בלבד, זה קרוב ל-4000 שנה, וזה בשם הצדק דווקא!

מונח חביב נוסף הכניסו תועמלני הערביים לתוך המילון הבינלאומי, הלא הוא "פתרון מדיני", שפירושו למעשה נסיגה ישראלית על מנת לאפשר המשך קל ומוצלח של מלחמת ההשמד הערבית. לא קשה לעמוד על מקורה של מליצה זו. אדולף היטלר היה קורא להשמדת העם היהודי בשם "הפתרון הסופי". תמימים ומתממים בתוכנו ומחוצה לנו יוצאים מדי פעם בסיסמה "שטחים או שלום". כדאי לשנן לעצמנו ולאחרים היטב כי מעולם לא הציע שום גורם ערבי רציני אפילו מן השפה ולחוץ שלום תמורת שטחים כלשהם. כאמור שאפו הלאומנים הערבים להשמידנו גם כאשר הצטמצם היישוב היהודי על פני שטחים זעירים בארץ. נסיגתנו מסיני בשעתה לא האפיסה את דעתם ולא הזיזה אותם מעמדתם תזוזה כלשהי. כאשר הם דורשים נסיגה אין הם מתכוונים לשלום ומעולם לא אמרו זאת. מתכוונים הם לחתור לתכליתם מאז. משמעותה המעשית של דרישה זו: תיסוג ישראל למען תהיה בהישג ידינו בבוא יום פקודה ונקם. עלינו להעמיד את העולם על כל הכזב שבמליצה "פתרון מדיני". קל להוכיח כי שליטי ערב לא חפצו בשלום מעולם ואף עתה הם מכריזים השכם והערב לא שלום לא מו"מ ולא הכרה. מהי אפוא בפיהם המשמעות של פתרון מדיני אם לא בדומה למשמעות "הפתרון הסופי" של הנאצים.

חייבים אנו להפריך את ההגדרות הערביות, לשלול את המונחים המדיניים הכוזבים שלהם ולכפור בהם. אולם חלילה להסברה הישראלית להישאר בתחום הטרמינולוגיה הערבית ולהיאבק את מאבקה במסגרת אותן ההגדרות הערביות. עיקרה של ההסברה הישראלית צריכה להיות עצמאית, חייבת היא לסלול לה דרכים משלה ולטבוע מטבעות מדיניות חברתיות והיסטוריות משלה. על ההסברה הישראלית לפרוס לעיני העולם יריעה רחבה של ארצות המרחב וכל המתרחש בהן. על רקע רחב זה לא יקשה להבהיר את מעמדה של מדינת ישראל בעיותיה וזכויותיה באור הנכון ובממדים סבירים. ואחרון אחרון חשוב אין ההסברה הישראלית צריכה להמתין להסתערות הערבים ולהתגונן מפניה כי אם עליה תמיד ליזום ולהתקיף את האויב. וזאת להדגיש, האויב אינו העם הערבי. האוכלוסיות הערביות המדולדלות המדוכאות והמובלות לטבח אינן עמיהן של השליטים הרודנים הערביים, כי אם קורבנותיהם. בעצם הרי ההמונים הערביים הם במידה מסוימת אחינו לצרה. דוגמאות רבות מן העבר ובייחוד התקופה הקצרה האחרונה של הממשל הישראלי בשטחים החדשים מוכיחות בעליל כי חיי שלום ושכנות טובה בין יהודים וערבים הם בהחלט בגדר האפשר. האויבים הם הרודנים הערביים ומשטרי העריצות והשחיתות שלהם. כלפי הללו יש לכוון את חיצי ההסברה הישראלית.

ההסברה הישראלית חייבת לחתור לקראת יעדים מרכזיים מעטים בדרכים רבות ושונות. עליה להחדיר לתוך תודעת דעת הקהל בעולם אמיתות יסוד מעטות ע"י הדגמות מרובות, ראיות מגוונות ואינפורמציה מתמדת דינאמית ומעניינת. ננסה לקמן להגדיר קודם כל את אמיתות היסוד שיש להעמידן במרכז הפעילות ההסברתית:
א. מקור הרעה, הסכנה והתסיסה הרת השואה בארצות המזרח התיכון הוא הטוטליטריות הערבית, הרודנים הקומונו-פשיסטיים ומשטריהם.
ב. הערבים חולשים על שטחים עצומים בממדיהם ועשירים לאין ערוך באוצרותיהם ובאפשרויותיהם. כל הבעיות של העמים הערביים ושל האדם הערבי עשויות להיפתר בקלות באותן מרחבים עצומים ובמסגרות המדיניות המרובות העומדות לרשותן. מדינת ישראל – הזעירה מאוד לעומתם אפילו בגבולותיה הנוכחים – אינה גורעת מאומה מן האפשרויות בלתי המגובלות הללו.
ג. ישראל בארצו הוא עם קטן ושוחר שלום וקידמה הנאלץ להתגונן ולעמוד על נפשו.

א. כדי להוכיח ולהשגיר בפי הבריות כי רודני ערב ומשטריהן הם מקור הרעה, על ההסברה הישראלית להפיץ בלי הרף אינפורמציה עשירה ומרובת גוונים על המתרחש בכל קצווי המרחב. תיאורים טובים של המצב בדרום סודן, כתבות מאלפות מכורדיסטן, דיווחים ענייניים טובים מתימן אין בהם משום חזרה משעממת ואינם עלולים להיפך לפזמון שחוק, אך הם עשויים להעמיד את הקורא והשומע מדי יום ביומו על דמותם ומהותם של משטרי העריצות הערביים. קל לעניין את דעת הקהל במצבו וברמת חייו של הפלח המצרי. אפשר לתאר תיאור ענייני את הטרגדיה המתמדת של עשרות מיליוני האומללים הללו, ולהציב מולם לוח מספרים על האוצרות שבזבז הרודן המצרי על תבוסות צבאיות. כמה טובה יכלו להשפיע אותם סכומים אגדיים וכמה ישועה לחלכאים ונדכאים. מפעלי הפיתוח של שליטי ערב הם נושא מעניין בפני עצמו. מעטים בעולם מבינים מה דל החלק הקונסטרוקטיבי האמיתי במפעלים אלה ומה מרובה בהם הבזבוז הראוותני הריק, ומה מעטים בכלל האמצעים שהושקעו בהם לעומת המשאבים המרובים שבוזבזו על מסעות מלחמה של סרק. רבות הדרכים שבהן אפשר להעמיד את דעת הקהל בעולם על האופי ההרסני והרוצחני של שליטי ערב שטובת אוכלוסיהם היא דאגתם האחרונה שבאחרונות. באלף דוגמאות ואחת מאלפות ורבות עניין אפשר להוכיח כי עמי ערב וארצות ערב לא היו זקוקות לכל אותן מלחמות הדמים שכפו עליהם הרודנים ולא הרוויחו מהן מאומה. אין שלום בארצות ערב אך מסיבה אחת, כי שליטיהן אינם רוצים בו בשום פנים ואופן. על ההסברה הישראלית לנצל את כל התהפוכות המרובות בארצות ערב על מנת לזרוע אור בהיר על דמותם של שליטי ערב, על אפים של המדינאים ואנשי הצבא שם ועל המשטרים הרעועים – המושחתים המסכנים לא רק את המרחב הזה כי אם את שלום העולם כולו.

ב. יש להביא בפני דעת הקהל בעולם בצורות רבות ושונות את העושר הטריטוריאלי המופלג של עמי ערב. התקפותיהם של מדינאים ערביים שונים הן הזדמנויות נוחות לתאר מדי פעם אחת המדינות הללו. רבים האנשים המשכילים בעולם שיקראו ברצון מאמר טוב על ארץ כגון אלג'יריה שהיא עצומה בהיקפה, עשירה מאוד באוצרותיה הטבעיים ואילו אוכלוסיה המעטים רעבים מדולדלים ומבוטלים. קל להוכיח כי משטר נאור ונבון היה יכול ליצור חברה אנושית עשירה משגשגת ומפותחת במדינה כגון זו ולכלכל בכבוד וברמה גבוהה אוכלוסיה גדולה פי עשרה מן הנמקה בה עכשיו, תחת יד הרודן שבמקום לפתח את ארצו הוא מאמן חבלנים ורצחנים על מנת לשלחם למרחקים של אלפי ק"מ מגבולות ארצו. ע"י אינפורמציה מתמדת שוטפת על דבר ממדיהם של ארצות ערב ואוצרותיהם יופרכו מאליהן טענות הכזב בדבר מדינות עצומות שכביכול אינן יכולות להתקיים בלי אותם שטחים זערערים הנמצאים בידי ישראל. כל המכיר לאשורו את מפת ארצות ערב יבין ממילא כי עם השוכן על פני 13 מיליון ק"מ מרובע לא יוושע כלל ע"י תוספת של כמה אלפי ק"מ מרובעים. לא מדבריות חסרות לערבים כי אם פעילות קונסטרוקטיבית תושייה ומעשה שלום ובנין. לא יהא מיותר כלל לפרסם ולשדר סקירה טובה על תולדות עבר הירדן. לפי שלושת אלפים שנים שכנו באותו שטח שלוש ממלכות ושניים משבטי ישראל בתנאים משופרים מתנאי חייהם של יושבי הארץ עתה. גם כאשר נוסדה המדינה ההאשמות בימינו לא הייתה מגעת אלא עד הירדן. אין אפוא שום הגיון בטענה הדמגוגית שמדינת חוסיין אין לה קיום בלא הרי אפרים ויהודה. נאצר וחוסיין מכריזים מדי פעם: ניצחון או מוות. נשמיד את ישראל או נמות. הרי זו דוגמה אחת מיני רבות לעיקרון זה של שליטי ערב: לא לחיות ולא לתת לאחרים לחיות. אין לך המחשה יותר משכנעת לעיקרון זה מן הנעשה עתה במדינה ההאשמית ועל גבול מצרים, אלמלא החבלנות ההרסנית הרצחנית חסרת התועלת יכלה אוכלוסיה חקלאית גדולה לחיות בשלווה וברווח לאורך גדות הירדן המזרחיות. ע"י פעילותם של החבלנים נאלצה אותה אוכלוסיה לנטוש את אדמתה ולהימלט מזרחה ברבבותיה. אלמלא עקשנותו הדסטרוקטיבית של הרודן המצרי יכול היה להפעיל את תעלת סואץ ולמלא את קופתו הריקה ולהשביע אוכלוסיה רעבה רבה. אך ההרס הטבח והאיבה חשובים בעיני הרודן מן ההיגיון מן הכלכלה ומטובת אזרחיו. רבות מאוד האפשרויות ההסברתיות בכיוון זה ואפשר לספק אותן לעולם בלי הרף ובצורות מגוונות.

ג. יש לספק לכלי הפרסומת בעולם ידיעות על הנעשה במדינת ישראל אינפורמציה שוטפת על חיי האזרחים הערבים לסוגיהן, על הניסיונות הרבים של כינון שלום עם הארצות השכנות ולעומת הללו חומר דוקומנטרי רב ומגוון מאוצר התעמולה הערבית בכתב בע"פ, בציור ובטלביזיה, האומרת כולה דבר אחד: מלחמה והרס. יעמוד העולם על העובדה כי שליטי ערב הם המתקיפים וישראל המתגוננת. ייתכן ואפשר יהיה אם יבין אולי סוף סוף , כי רוצח שלא הצליח לבצע את זממו אינו מסכן הזקוק לרחמים ולתנחומים. העומד על נפשו שהצליח להדוף את מתקיפו המאיים עליו אינו חייב כלל ליסוג ולפתוח את שעריו לרווחה בפני הרוצח המוסיף לבקש את נפשו.

יש לומר משהו גם על הכיוון והכתובת של ההסברה הישראלית. היא אינה צריכה להיות מכוונת לצמרת המדינית של העולם דווקא ולבמת האו"ם (במת האו"מ היא אולי הפינה היחידה שבה ההסברה הישראלית תקיפה ומשכנעת) בלבד, שכן את הללו לא תמיד אפשר לשכנע. לעיתים קרובות יודעים אלה את האמת והריהם מתכוונים למרוד בה. ההסברה הישראלית חייבת לפנות אל חוגים רחבים בארצות החופשיות. היא צריכה לחדור לכל הרבדים של החברה האנושית הנאורה. חשוב מאוד כי כל פקיד, קצין, מורה, אקדמאי, כלכלן, חרשתן ואפילו עקרת בית, יכירו את ארצות המזרח. היקפן וממדיהן ואת מקומה של מדינת ישראל במסגרתן. מדינאים ציניים מורדים לעיתים קרובות באמת ומתכחשים לצדק האלמנטרי כפי שמוכיחה דוגמתו של דה-גול. אולם דעת הקהל המבוססת על אינפורמציה נכונה עשירה ומגוונת מתמדת עשויה לפעמים להשפיע ואף להכריע מול מדינאים משוחדים. וזכורה עדיין התרומה הגדולה והמבורכת שתרמה לעניינינו דעת הקהל בעולם בימי מלחמת ששת הימים. ניצחנו במערכה הצבאית ועתה עלינו לעשות הכל כדי לנצח גם במערכה המדינית. תלמד ההסברה הישראלית מצה"ל אומץ יזמה ותושייה ותצליח.