חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

לוריא יצחק בן שלמה אשכנזי, האר"י

אבי שיטה חדשה בחכמת הקבלה; נולד בירושלים בשנת רצ"ד (1534) ונפטר בצפת ה' אב שנת של"ב (1572)

האר"י לא חבר ספר שלם בשיטתו החדשה בחכמת הקבלה, וכל דברי הסודות והרזים אשר נתגלו לו מסר בעל פה לתלמידיו. רוב חידושי האר"י הם בלמודי הכוונות במעשה המצוות והתפלות, וייחודים ע"פ גימטריאות וצירופי שמות קדושים. קבלת האר"י התפשטה בישראל ומשכה בכוחה רבים מטובי הרבנים בעלי העיון והחקירה. חיבר גם פיוטים וזמירות. בין תלמידיו ר' חיים וויטאל, ר' משה אלשיך, ר' שלמה אלקבץ, ר' יוסף חאגיז, ר' יוסף קארו.

ר' יצחק לוריא - האר"י – היה אבי שיטה חדשה בחכמת הקבלה; נולד בירושלים בשנת רצ"ד (1534) ונפטר בצפת ה' אב שנת של"ב (1572).

אבותיו היו אשכנזים. בעודו ילד מת אביו, והוא גדל בבית דודו מרדכי פראנקיס שהיה עשיר ומוכסן בקהיר במצרים. רבו היה ר' בצלאל אשכנזי. כשהיה בן ט"ו שנים גבר בחכמתו ובפלפולו בגמרא על כל בני גילו, ודודו נתן לו את בתו לאשה וכלכלו בכבוד. בהיותו בן כ"א שם כל מעינו בספר הזהר שנדפס אז לראשונה, והתבודד בקדושה ופרישות בבית מיוחד על הנילוס. הוא בא לבית חמיו בכל ערב שבת עם חשכה, ולא דיבר עם שום איש רק בדרך קצרה ובלשון הקודש, ובמוצאי שבת שב למקום התבודדותו.
בהיותו בן שלשים ושש נגלה אליו אליהו, ואמר לו כי בעוד שנתיים יסתלק מן העולם, והגיעה העת שיעלה לארץ ישראל להשיג קדושה יתירה ושפע חכמה אלוהית. שם ימצא את ר' חיים ויטאל, וימסור לו את כל סתרי התורה שלמד. האר"י עלה לארץ ישראל הוא ובני ביתו, וקבע את מושבו בצפת. ר' חיים ויטאל אשר למד חכמת הקבלה מפי ר"מ קורדיברו, בא אל האר"י לשמוע תורתו, דבקה נפשו בו ולא מש מאהלו.

עד בואו של האר"י לצפת נחשב רבי משה קורדיברו לגדול המקובלים ודבריו נתקבלו אצל כל המקובלים כבעלי הסמכות הגדולה. לאחר שבא האר"י לצפת למד אצל רמ"ק וכיבד אותו מאוד, והוא מכנהאותו בכתביו בתואר "מורנו ורבנו". לחר פטירתו החלה השפעתו של הרמ"ק לפנות את מקומה לקבלת האר"י והשפעתה. תלמידי האר"י, ור' חיים ויטאל בראשם, הפיצו את הדעה שתורתו של הרמ"ק ושיטתו הם פרוזדור לשיטת האר"י. רבים מתלמידי הרמ"ק נהו אחרי שיטת האר"י בקבלה.

בין החברים ותלמידי האר"י היו:
ר' חיים ויטאל, ר' שלמה אלקבץ, מרן ר' יוסף קארו, ר' משה אלשיך, ר' אליהו די וויראש, ר' יוסף חאגיז, ר' אלישע נאלדוא ור' משה באסולא.

הם התחברו יחד לשמוע תורה מפי רבם החדש. האר"י אשר היה כמעין הנובע, גילה להם חידושים בחכמת הנסתר, ורוב חידושיו היו בדברי הזהר. הם נהגו להתאסף בכל ערב שבת ולהתוודות על חטאיהם, יחד הלכו למירון, מקום קבר רשב"י ובנו אלעזר, ישבו במקומות שישבו תלמידי רשב"י ושמעו את האידרא רבא, והאר"י השתטח על קבר רשב"י, ייחד נשמתו עם נשמת התנא, ודיבר עמו כאשר ידבר איש עם רעהו. רשב"י גילה לו רזין דרזין שלמד בישיבה של מעלה.

האר"י גילה מקום קברי תנאים ואמוראים ושאר צדיקים וחסידים הקבורים בארץ ישראל ע"י האור אשר ראה על קבריהם. האר"י ראה עצמו כמשיח בן יוסף. בשבת קודש היה האר"י לבוש בגד לבן מקופל ארבעה וכוון בו השם של ארבע אותיות.

שיטת האר"י
האר"י לא חבר ספר שלם בשיטתו החדשה בחכמת הקבלה,
וכל הסודות והרזים שנתגלו לו מסר בעל פה לתלמידיו ובייחוד לרח"ו, וזה חיבר ספרים הכוללים דברי רבו. לפעמים אי אפשר לברר איזה דברים נמסרו לו ואיזה מהם הוסיף מדעתו. מספרי רח"ו נראה כי עיקר שיטתו בנויה על ספר הזהר וקבלה מעשית, והשמיע חדשות בסדר התפשטות והשתלשלות אצילות העולמות העליונים והתחתונים מסוד הצמצום של האין סוף, ומהות עצמות הספירות וייחוסם זה לזה.

רוב חידושי האר"י הם בלמודי הכוונות במעשה המצוות והתפלות, והייחודים ע"פ גימטריאות וצירופי השמות הקדושים להמשיך ע"י צינורות את השפע האלוהי על המכוון והמייחד, ולתקן בהם סדר השתלשלות ההשפעה האלוהית בעולם, שהם נפגעים ומתקלקלים במעשה העבירות המכונים "קליפות".

ר' אלעזר אזכרי אומר עליו:
"הרב המקובל מוהר"ר יצחק אשכנזי, כאשר הופיע עליו רוח הקודש, השיב רבים מעוון, כי לימדם גודל פגם כל עוון בספירותיו של אדון יחיד, וילמד למשכילים התיקון אשר יעשה לנפשם דברי הצומות וזעקתם במספרם כמשפט, ובכוונתם הגדולה והחזקה על דרך האמת, ע"י שמות הקדש" (ספר חרדים פ"ב).
דרכי התשובה כלולים בנוטריקון של השםתשובה: ת'ענית ש ו'אפר ב'כיה ה'ספד (ראשית חכמה שער התשובה בשם האר"י).

קבלת האר"י התפשטה בישראל ומשכה בכוחה רבים מטובי הרבנים בעלי העיון והחקירה. תלמידיו כנו שם רבם האר"י (ר"ת האשכנזי ר' יצחק, או מפני שהיה "הארי" שבחבורה) ולתלמידיו נושאי דגלו קראו "גורי הארי". מעריצי שמו מספרים עליו נפלאות.

ספריו
שירים / לוריא יצחק - האר"י
לדברי הרב חיד"א חבר האר"י שיטה על מס' זבחים, ונמצאה ממנו שאלה בדיני שותפות אשר שאל ממרן הבית יוסף, אבקת רוכל סי' קל"ו), גם חיבר זמירות לשבת בלשון ארמית ע"ד הקבלה אשר שמו חתום עליהן. והן:
"אזמר בשבחין"
"אסדר לסעודתא בצפרא דשבתא"
"בני היכלא"
"יום זה דר במרומים"
פיוט לשחרית ר"ה במחזור ספרד,
"מה לך יצרי תמיד תרדפני" פזמון בתפלות ספרד,
ומיוחס אליו גם הפיוט "אלי אלי אלי" (עמודי העבודה 122).

ספרים אלה מיוחסים אליו ע"י תלמידיו ומסודרים פה בסדר א"ב:
א)
דרך אמת, הגהות על הזהר, ויניציא 1663,
ב) זהר חדש, הגהות, ויניציא 1663,
ג) זוהר הרקיע, פרושים, קאריץ 1785,
ד) כוונות האריז"ל, סודות וכוונות על התפילות ע"ד הקבלה, ד"ו 1624 ועוד בכמה נוסחאות,
ה) כללות החכמה להאריז"ל, ראשית יסודי הקבלה ישלו על עליות העולמות, לבוב 1788,
ו) ליקוטי ש"ס, פי' על מאמרי חז"ל ע"ד קבלה, קאריץ 1785,
ז) ליקוטים מהאר"י, וגם ליקוטים מכתבי האר"י כ"י,
ח ) מובחר שבאבות, על פרקי אבות 1680,
ט) מעין החכמה, מפתח וכללים לחכמת הקבלה מלוקט מכתבי האריז"ל עם ר' אברהם קלמנקש, אמשטרדם 1652;
י) מרפא לנפש, תיקוני הנפש ורפואתם מהאריז"ל, ע"י ר' אברהם צהלון, ויניציא 1395;
י"א) סדר לתיקון קריאת שמע, פראג 1615;
י"ב) פירוש על ספר יצירה, אמשטרדם 1715;
י"ג) קול ברמה, פי' האריז"ל על אידרא רבא ועל ספרא דצניעותא, קאריץ 1785;
י"ד) רעמים ורעשים, שתיקן האריז"ל לדעת עתידות, קושטא 1710;
ט"ו) שלחן ערוך של האריז"ל דינים וכוונות חדשים גם ישנים וטעמים ע"פ סוד וקבלה כסדר ש"ע או"ח קראקא 1680;
ט"ז) תיקון אשמורות, אמשטרדם 1728;
י"ז) תיקוני שבת כפי יסוד האריז"ל, ויניציא 1624;
י"ח) תיקוני התשובה מסודר ע"י הרמ"ע מפאנו בראשית חכמה הקצר, ויניציא 1600, כנ"ל עם תיקוני ק"ש שעל המטה להאר"י, זאלקווא 1742.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
חמישה יסודות בשיטתו של האר"י הקדוש / מ. אונגרפלד

דוד תמר / האר"יז"ל – תולדותיו ומנהגותיו

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אמציה
הערה: האלשיך הקדוש לא היה תלמידו. אולי למד ממנו מעט מזעיר, אך תלמידו - לא היה!
מקור ההערה: ע"פ ספרים שכתבו עליו תלמידיו ורבנים


שם המעיר: למעוניינים במנהגיו
הערה: "מנהגי האר"י"-
ספר שהוציא ר' רפאל בן משה פרנסיס זצ"ל (משושלת האר"י)


שם המעיר: יוסי מעלה אדומים
הערה: חתניו היו ר' שלמה סאגיס, שהיה ראש ישיבה בצפת, בנו של ר' משה סאגיס, ומורו של מהרימ"ט ובנו של מר"ן ר' יוסף קארו.
מקור ההערה: מחקר אישי רב,כולל שותי"ם של רבני התקופה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
ויטאל חיים
תורת הצמצום הלוריאנית


נושאים קרובים באתר דעת
אר"י