חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נסים בן יעקב מקירואן

תלמודי ופרשן, חי באפריקה הצפונית במחצית הראשונה של המאה ה-11

נסים בן יעקב מקירואן - תלמודי ופרשן, חי באפריקה הצפונית במחצית הראשונה של המאה הי"א. למד אצל אביו ר' יעקב בן רבנו נסים שהיה ראש ישיבת קירואן. בבוא ר' חושיאל בן אלחנן לקירואן, למד רבנו נסים בן יעקב אצלו. אחרי מות ר' חושיאל מלא מקומו בתור ריש מתיבתא.

למד הרבה ע"י חליפות מכתבים עם רב האי בר רב שרירא גאון מפומבדיתא.

ר' נסים היה איש הביניים בין רב האי גאון ובין ר' שמואל הנגיד מגרנדה: שלח הלכות לשניהם, ובדרך זו העביר את ספרות הגאונים מבבל לספרד.

ר' שמואל הנגיד תמך בידי ר' נסים, ויהוסף בנו של ר' שמואל נשא את בת ר' נסים לאשה. בתו הייתה יחידה לו, מלומדת וחסידה אך ננסית (קטנה). אחרי מות בעלה בגרנדה בשנת 1066 הלכה לעיר לוסינא, והקהילה נתנה לה פרנסתה בכבוד.

ספריו
א) "כתאב מיפתח מגהליק אל-תלמוד". בעברית: ספר מפתח מנעולי התלמוד, על כמה מסכתות: ברכות שבת וערובין. לא השלים מלאכתו לכל התלמוד. ספר זה כתב ר' נסים בשנת 1088 או 1040.

ב)
"מגילת סתרים": הלכות ופסקים, תשובות והערות, שהיו בידי תלמידיו ונשארו ממנו בכתב יד רק גיליונות אחדים. אחד מהם נדפס ע"י גייגר בהמאסף "בייטרעגע צור יידי-שען ליטעראטור געשיכטע (עמ' 16), ואחד בעניין שכר ועונש נכלל בספר חסידים (דפוס ווילנא סי' תר"ד-תר"ו והוצאת וויסטינעצקי סי' ל'-ל"ג). התשובה שנדפסה בתשובות הגאונים של הרכבי (עמ' 265) כנראה לקוחה ממגילת סתרים.

ג) קובץ ספרי הניחומים, שכתב לבקשת חותנו דונש, שמת בנו. הספר כולל שישים ספורים מהמשנה והברייתא, התלמודים והמדרשים. הוא כתבם בערבית ותורגמו לעברית, בשם "ספר מעשיות החכמים והוא חבור יפה מהישועה". בספר שלושים וארבעה סעיפים. הרכבי הו"ל קצת מספרו בספר היובל של שטיינשניידר (26-9), ולדעתו כתב המחבר ספרו זה בסוף ימיו בשנת 1050.

יש שתי גרסאות לספר זה שנדפסו בלי שם המחבר:
הראשון בשם "חבור יפה מהישועה" בפירארא 1557 (גם באמשטרדם 1746, ווארשא 1886). וחלק ממנו נדפס בס' "עושה פלא" (ליוורנו 1870) ובבית המדרש ליעלינעק (ח"ה 181),

השני נדפס בשם "מעשיות שבתלמוד" (קושטא 1519) או "מדרשות ומעשיות שבתלמוד" (ויניציא 1544).

הספורים הנמצאים במעשיות שבתלמוד נשתנו מעט לפי טעם הסדר והיופי, ויש מהם בשנוי גדול עד שיש לשער כי היו לו מקורות אחרים. כמו המעשה בחכם אחד שהיה לו שני בנים וכו' והיה בדרך קיר נטוי ונפל עליהם בשבת וכו'. ואשתו הצדיקה הדין ע"י משל מבעל הפיקדון. הספור לקוח ממדרש משלי פסוק אשת חיל, החכם הוא ר"מ ואשתו היא ברוריה. אלא ששם הייתה אשתו יודעת ממותם ולא הגידה לבעלה עד הערב מפני כבוד השבת, והבנים נשארו מתים. ובספור ר' נסים בעלה ראה מתחלה נפילת הקיר ולא אמר לאשתו, והיא בדאגתה שמא מתו נחמה אותו בהצדקת הדין. בלילה הרימו את הקיר ומצאו את הנערים חיים והובלו לבית אביהם (שם י"ז ע"ב).

עוד ספור מר' מאיר והאכסנאית הזונה, הוא ממדרש עשרת הדברות (דבור ז'). שם מסיים שר"מ הכיר באמת ששכב עמה, קבל עליו תשובה נוראה, והושלך ביער לפני אריות שלושה לילות רצופים והם לא הזיקוהו רק בצלע. ויצאה בת קול ר"מ מזומן לחיי עוה"ב. ובספור של ר' נסים כתוב רק שהתענה ר"מ ימים רבים עד שנאמר לו בחלום אל תירא ר"מ כי לא נפל ממך דבר חטא, והאשה הרעה כזבה לך וכו' (שם ב"ב א').

בספר נמצאו מעשיות שלא נודע מקורם בתלמוד או במדרשים שלפנינו, כמו מעשה של ר"א ור' יהושע עם הגנן (שם י' א'), והתאמתות מאמר שלמה "אשה בכל אלה לא מצאתי" ע"י ניסיון יפה (י"א א').
גם מובא בו ספור של החסיד העני שנתעשר פתאום ע"י אליהו שבנה בעבורו פלטרין למלך (י"ט א') וזה נמצא אצלנו בזמר למוצ"ש "איש חסיד היה בלי מזון ומחיה",

שם כתב היד בערבית הוא "כתאב אכבאר אלמעלא והו תאליף חסן פי אלפרג" ובעברית: ספר מעשיות החכמים, והוא חבור יפה מהישועה.

ד) "סדור תפילה" של כל השנה, וצרף לו כל הדינים בענייני התפילה. הספר השחת בידי המעתיקים שהשמיטו וקצרו התפילות, עד שלפעמים אין משפט נכון. הקהילות לא קבלו את סידורו, כי בספרד החזיקו בנוסח שהיה להם מגאוני בבל, והאשכנזים קבלו נוסח רב עמרם (רפאפורט בתולדות ר' נתן בעל הערוך הערה 29).
הסדור כולל "וידוי" שאומרים הספרדים בשחרית יוה"כ. והאשכנזים אומרים אותו ביום כפור קטן. אך בסדור רב עמרם גאון כתוב שהוא לרבנו נסים ראש ישיבה בבבל, ומשמע שמחברו היה ר' נסים זקנו, או איש אחר, או שמכונה ראש ישיבה בטעות.

ה) פירוש עה"ת, ונזכר ממנו בספר "פענח רזא" על בהעלותך. יתכן שפירוש זה הוא ממגילת סתרים ולא כתב פירוש עה"ת בפני עצמו.

ו) "ספר המצות" מובא בס' מצרף לר' ברכיה הנקדן (בריש פ"ה. עי' אוצר הספרים לבן יעקב צד 362).

ז) "הלכות לולב" הנזכר כהקדמת ספר מעשיות.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: קורא
הערה: לספר 'חיבור יפה מהישועה' ישנה הוצאה מחקרית על כל הספר בנוסף להוצאתו המצומצמת של הרכבי.
מקור ההערה: קראתי אותה..


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן