חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שמעון בן יצחק

פייטן, מחכמי מגנצא, 950-1020

ר' שמעון נמנה על גדולי חכמי אשכנז ודרכו בכתיבת הפיוטים השפיעה על יצירתם של רבים מפיטני אשכנז. בין חבריו יש למנות במיוחד את רגמ"ה ואת ר' אליהו הזקן בר' מנחם ממנש. ר' שמעון נמנה על מניחי היסוד של הפייטנות האשכנזית, והוא הגדול שבפייטני אשכנז הקדומים. הוא שאב מפיטני א"י ואיטליה ובמיוחד ניכרת ביצירתו השפעתו של ר' משולם בר' קלונימוס. המציאות הריאלית והדי הזמן עולים בבירור מפיוטיו, לכל סוגיהם. מקום נרחב הקדיש לתיאור הגזירות שבימיו.
תוכן הערך:
חבריו ותלמידיו
קווים לדמותו
פיוטיו

ר' שמעון נמנה עם הגדולים שבחכמי מגנצא של סוף המאה העשירית וראשית המאה האחת-עשרה. הוא אחד הבודדים מבין חכמיה של אשכנז הקדומה, שהשפעתו לא הצטמצמה רק לאותם ימים, אלא נמשכה דורות הרבה גם לאחר גזירות תתנ"ו. עוד במאה השלוש-עשרה ראוהו חסידי אשכנז כאחד מנושאי מורשתם המיסטית ומיוצריה, ודרכו בכתיבת הפיוטים השפיעה על יצירתם של רבים מפייטני אשכנז שפעלו אחריו. בספר הזיכרון של קהילת וורמייזא נמנה ר' שמעון על חמש הדמויות הגדולות, שפעלו באשכנז במאות האחת-עשרה והשתים-עשרה, כי הוא "האיר עיני הגולה בפיוטיו".

למרות פרסומו הגדול וההערכה הרבה שזכה לה, מעטות הן הידיעות המהימנות על חייו ועל פעולתו. אישיותו המיוחדת הביאה לרקימת אגדות שונות סביבו, אך קשה להסתמך עליהן.

ר' שמעון השתייך לאחת המשפחות המיוחסות של אשכנז הקדומה, משפחת ר' אבון הגדול. נשתמרו על כך שתי מסורות עיקריות, ושתיהן מקורן בבית מדרשם של חסידי אשכנז:
שוב מצאתי: רבי שמעון הגדול בר יצחק החסיד בר אבין הגדול בתורה בחכמה ובעושר ובסודי סודות לדרוש כל אות ואות במ"ט פנים הוא ר' אבין הגדול אשר יצא מזרעו של הרב רבי יוסף הזקן בן רבינו שמעון ממדינת מנש שיסד אזהרת אתה הנחלת והוא היה בר סגולתו של רבינו אליהו הזקן שיסד אזהרות אמת יהגא חכי. ורבנו אבין הגדול הוליד את ר' יצחק חסיד ואת ר' יהושע חסיד, ורבינו יצחק חסיד אחיו הוליד את רבינו קלונימוס הזקן אשר הוליד רבינו שמואל חסיד קדוש ונביא... וכל החסידים הקדושים הללו יצאו מזרעו של ר' משולם הגדול בן רבינו קלונימוס בן ר' משה הזקן, (שו"ת מהרש"ל סימן כט).

"ורבי יצחק קבל מאביו רבי אלעזר הגדול בר יצחק בר יהושע בר אבון הוא רבי אבון זקנו של רבי' שמעון 'הגדול ממגנצא", (מצרף לחכמה דף י"ד ע"ב).

ממקורות אלו עולות שלוש עובדות יסוד החשובות לענייננו:
(א) מוצא המשפחה הוא מ- Mans Le אשר בצרפת;
(ב) כמה ממנהיגיה הגדולים של חסידות אשכנז נמנו על צאצאי המשפחה;
(ג) כבר בזמן קדום באה המשפחה בקשרי נישואין עם משפחת קלונימוס הנערצה.

חבריו ותלמידיו
בין חבריו יש למנות במיוחד את רגמ"ה ואת ר' אליהו הזקן בר' מנחם ממנש. ר' אלעזר מוורמייזא מנה את רגמ"ה ואת ר' שמעון יחדיו בין "בני הישיבה הקדושה" אשר במגנצא, (אור זרוע הלכות ראש השנה סימן רע"ה). אף שהיה ר' שמעון המבוגר מבין השניים, ניתנה הבכורה לרגמ"ה. ר' שמעון, שקשר בפיוטיו שבחים הרבה למידת הענווה, לא הקפיד, ונראה כי יחסי רעות וקירבה שררו ביניהם. אמנם מצינו, כי סכסוך בין שני סוחרים, שהובא לבירור לפני ר' שמעון, הופנה על ידו אל ר' משולם בר' קלונימוס, אך היה זה לפני שיצא טבעו של רגמ"ה במגנצא. סדר הזמנים מסייע גם הוא לכך. כאמור, נפטר ר' משולם סביב שנת 1000. חוסר יכולתו ורצונו של ר' שמעון להכריע באותו סכסוך, מורים אף הם, כי היה הדבר לפני שהוא עצמו הגיע לכלל גדולתו בתורה.

קווים לדמותו
המקור היחיד מן המאה האחת-עשרה עצמה, שממנו ניתן לעמוד על דמותו של ר' שמעון, הם פיוטיו. כל האחרים מאוחרים יותר, ובחלקם שזורים מוטיבים אגדיים שונים. עם זאת, העובדה שר' שמעון, יותר מכל חכם אחר באשכנז הקדומה, תואר במקורות אלה כאישיות מופלאה ומיוחדת במינה לא רק על-ידי חסידי אשכנז, אלא גם על-ידי "רציונאליסט" כרבנו תם! - יש בה כדי ללמד מה עז הרושם שהשאירה דמותו ומה רבה הייתה ההערכה אליו. במקורות אלה הוא מכונה "הגדול" (כנראה בשל התעסקותו בתורת הסוד, "הצדיק","המלומד בניסים", והריהו מתואר כמי "שבא מבית דוד", "ומראהו כמלאך ה' צבאות", וכמי ש"אחרי מותו יצא מעין נובע מראשותי קברו".

פיוטיו
ר' שמעון נמנה על מניחי היסוד של הפייטנות האשכנזית, והוא הגדול שבפייטני אשכנז הקדומים, נראה, שהוא הפייטן הראשון שפעל בגרמניה, ואפשר שכבר לפניו, ואולי בצידו, פעלו פייטנים מבני משפחת קלונימוס, שהיגרו מלוקא בראשית המאה האחת-עשרה. ראשוניות זו איננה רק ראשוניות בזמן, אלא גם בהתוויית הדרך לפייטנים, שפעלו באשכנז מאות שנים לאחריו.

ר' שמעון לא יצר שיטה חדשה. דרכו שאולה בעיקרה מדרכם של פייטני איטליה הגדולים, שפעלו בה במאה העשירית, ובאמצעותם שאב גם מדרכם של פייטני ארץ-ישראל. במיוחד ניכרת ביצירתו השפעתו של ר' משולם בר' קלונימוס, עמו עמד ר' שמעון בקשרי קירבה וידידות.

הסממנים המאפיינים את האסכולה הפייטנית האיטלקית טבועים היטב בפיוטיו ובפייטנות האשכנזית בכללה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה. כבאיטליה הייתה גם באשכנז הערצה יתירה לפיוטים על סוגיהם השונים, והם נהפכו במהרה לחלק מתפילות הקבע. "פתוח לרווחה נשאר רק תחומן של הסליחה והקינה, כי בו בלבד לא גרסה איטליה הקדומה שום קביעות". (פליישר, שירת הקודש העברית בימי הביניים, עמ' 428).

ואכן, במיוחד בשני סוגי פיוט אלה מצאו להם בני אשכנז מקום בכל תקופה ותקופה לתנות את צרותיהם המתרגשות ובאות.

המציאות הריאלית והדי הזמן עולים בבירור מפיוטיו, לכל סוגיהם. הטירות של ימי-הביניים, האבירים על נשקם, הם המשקפים בתיאוריו את אויבי ישראל:
אלה בשן סלע מצודתם
ואלה בשקף כפים צידתם...
ואלה במרומי קריה ומבצרים...
אלה בועד שריונים וכובעים...
אלה בצהל סוסים ופרשים...
מקום נרחב הקדיש לתיאור הגזירות שבימיו. כמצוי גם אצל פייטנים אחרים, שילב את אלה בסליחותיו. אך לא רק בהן, אפילו ביוצרות ובקרובות עשה כן. כך, למשל, שילב ב"עזרת" לשבת שנייה שלאחר הפסח קינה על הרדיפות:
בעמל יגוני הבט / כי כקצח אחבט / והסר מעלי שבט...
חי עליך הרגנו / ככלי רק הצגנו / נפש עליך ערגנו
אל דמי לך.
מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):


מקור הערך: אברהם גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים", ירושלים תשמ"א


הערות לערך:
שם המעיר: ש. שולמאן
הערה: שנת פטירתו חזר אברהם גרוסמן בספרו 'חכמי צרפת הראשונים' להעמיד בסביבות שנת 1030 מפני שמצא פיוט ממנו משנת 1021.
מקור ההערה: חכמי צרפת הראשונים, אברהם גרוסמן


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
פיוט