חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ועד ארבע ארצות

אוטונומיה של "הקהל", שפעלה מהמאה ה- 16 ועד המאה ה- 18. הוועד היה אסיפות רבנים ופרנסים של ארצות פולין ליטא ורוסיה, שתיקנו תקנות והסדירו את החיים היהודיים.

הוועד היה מתכנס פעמיים בשנה בימי היריד, שם באו סוחרים, רבנים ופרנסי הקהילות לתקן תקנות לניהול ענייני היהודים והיהדות. הועד נוסד מתחילה ברשיון המלך לצורך שומת המסים של בני הקהילות לאוצר הממשלה ולצרכי צבור, ובמשך הזמן צבר כוח. בשל הועד היו היהודים ברוסיה ופולין לחטיבה בפני עצמה. אסיפת הוועד הייתה כעין מושב פרלמנט, ודברי הועד היו נשמעים כדבר מלך. קהילה שלא קיימה את החלטות הוועד נקנסה ונענשה.

ועד ארבע ארצות – מעין ממשלה אוטונומית של "הקהל", שתקנו תקנות באספות רבנים ופרנסים של ארצות פולין ליטא ורוסיה. אסיפות אלה נועדו פעמיים בשנה, בימי הירידים (=יום השוק), שם באו סוחרים מישראל, ושם נאספו הרבנים ופרנסי הקהילות לתקן תקנות לניהול כל ענייני היהודים והיהדות.

הועד נוסד ברשות המלך זיגיסמונד הראשון, בערך בשנת 1520. פעולתו נמשכה יותר ממאתים שנה, עד שנתבטלה בשנת 1764 עפ"י פקודת המלך סטאניסלאוו אוגוסט.
כאשר הוועד נוסד, לא נקבע מספר הארצות שייוצגו בו. בראשונה נמנו בו שלוש ארצות פולין ליטא ורוסיה. לפעמים חישבו ארצות: חילקו את פולין לשנים: פולין גדול ופולין קטן, ואת רוסיה לשתים: וואלין ופודוליה, או גליציה המזרחית, וליטא. כך נראה מפסיקה של ועד חמש ארצות בספר "נתיבות עולם" של המהר"ל מפראג (פראג 1596).

מראשית המאה הי"ז יצא שמו של ועד ארבע הארצות בעולם היהדות. כנראה מטרתו הראשונה הייתה שומת המסים של בני הקהילות לממשלה ולצרכי צבור.

כבר בשנת 1514 השתדל זיגיסמונד הראשון למסור את גביית המסים ואת ענייני הציבור היהודי ביד יהודי. הוא מינה את מיכל יוזפאוויץ מבריסק לזקן (Senior) יהודי ליטא, ואת אברהם מביהם לזקן יהודי פולין. בראותו כי היהודים לא הכירו בסמכותם, החליט המלך למסור את העניינים האלה בידי ועד מנהיגי הקהילות ורבנים, שנקראו בכתבי המלכות doctores Judaeorum והם יערכו את שומות המס עפ"י דין תורה וכוח הדת. בדרך זו התפתח ברבות הימים ועד ארבע הארצות. בזכות וועד הזה היו היהודים ברוסיה ופולין לחטיבה אחת, לצבור המתנהג עפ"י דתו וחוקיו כממלכה בתוך ממלכה. אסיפת הוועד הייתה כעין פרלמנט, דברי הועד נשמעו כדבר השלטון, וקנס הוטל קהילה על שלא קיימה את הוראות הוועד.

נמצאה פקודת המלך זיגיסמונד משנת 1533 לקיים פסק דין של הדוקטורים היהודים (הרבנים) שנתאספו בלובלין, לטובת היהודי יאסקע בן שלמה מביעלסק, בלי שום שינוי. בשו"ת הרמ"א סימן ס"ג ופ"ד יש משא ומתן אודות מחלוקת שני אנשים בקראקא. והוא מסיים "אנחנו ח"מ גוזרים בתוקף גזרתנו בחרם על שני הצדדים לבוא על יריד הסמוך לק"ק לובלין". לדעת הרכבי היה זה בשנת 1559. הועדים נתאספו בזמן הירידים בלובלין (פולין גדול) או ביערוסלב (פולין קטן וכעת גליציא) ששם באו "יהודים מכל קצות העולם" (יון מצולה).

הרבנים והפרנסים חברי הוועד היו נבחרים ברוב דעות, ולכל יריד נתמנה פרנס מיוחד בשם "פרנס היריד". דייני הועד נקראו גם "דייני הארצות".

הרב הראשון שברור כי עמד בראש ועד הארצות הוא מהר"ם יפה בעל הלבושים, ועליו נאמר שהיה ראש ועיקר מגדולי ראשי הישיבות ודייני שלוש ארצות (צמח דוד לשנת שנ"ב).

לדעת גרץ היה לועד סמכות גם על קהילות ישראל הרחוקות מחוץ לגבולות פולין. הרכבי מוכיח כי לא היה לועד סמכות להתערב בענייני ארצות אחרות, אבל בגלל סמכותם של הרבנים וגדולתם בתורה היו דבריהם נשמעים גם למרחוק, ומקצות הארץ הציעו בפניהם שאלות, ובקשו מהם עזר ותמיכה לעתות בצרה.

בעל "יון מצולה" כותב באותה תקופה:
"והיה להם כוח לשפוט כל ישראל שבמלכות פולין. אם ראשי הקהילה מתדיינים הולכים לדון לפני פרנסים דה"א יצ"ו שהיו יושבין ב' פעמים בשנה. מכל ראשי הקהילה פרנס אחד וצרפו להם שישה גאונים, והיו יושבים בכל יריד לובלין בין פורים לפסח, וביערוסלב באב או באלול, והפרנסים מד"א היו כמו סנהדרין בלשכת הגזית".
תקנות הועד והחלטותיו נכתבו תמיד ב"פנקס הארצות" שהיה מונח בלובלין, ואבד או נשרף. החלק השייך לכל הארצות הועתק לפנקסי הועדים שבכל גליל וגליל, ונתקיים בחתימת יד סופר הועד ונאמנו.
עד עתה נודעו לנו ההעתקות שבפנקס פוזנא על ידי יוסף פערלעס; בפנקס קראקא על ידי דעמביצר ופ"ה וועטשטיין; בפנקס לבוב על ידי בעל "מצבת קדש" שלדעת הרכבי לא נוכל לסמוך עליו; והעתקות מפנקס מדינת ליטא הנמצא בהוראדנא.

זיכרונות בפנקסי ועד ארבע הארצות
בפנקס קראקא שהיה מונח בביהכ"נ של הרמ"א נזכרו תקנות ד' ארצות:
שאסור ליהודי לשכור המכס של משקין חריפים ולא שום מכסים אחרים מאת המלך, והעובר על זה "יהיה מוחרם ומנודה משני עולמות ויהיה מופרש ומובדל מכל קדושת ישראל, פתו יהא כפת כותי, יינו יין נסך, ושחיטתו כשחיטת נכרי, ובעילתו תהא בעילת זנות וקבורתו תהיה קבורת חמור, ושום רב או צורב לא יתעסק בקידושין שלו הן לבניו והן לבנותיו, ושום אדם לא יתחתן עמו, ויהא ארור ומקולל בכל האלות והקללות הכתובות בספר התורה, והקללות שקלל אלישע לגחזי נערו יחולו על ראשו עד אשר ישוב מדרכו הרעה".
תקנה זו עשה הועד ביום ג' ט"ו כסלו שלו"ה לפ"ק (אוצר הספרות ח"ד).

בפנקס הקהל דפוזנא נזכר העתק כרוז אודות תקנת ועד ארבע הארצות משנת שמ"ז בלובלין, ואושרה שנית בשנת ש"נ בחתימת שלושים רבנים ראשי הועד, האוסרים באיסור ובחרם קשה לקנות רבנות בכסף. בין החתומים היו ר"מ יפה, ר"א לאנטשיץ בעל כלי יקר, המהרש"א, וחתנו בעל הסמ"ע, מהר"ם מלובלין, ר"י הורוויץ בעל השל"ה ועוד. הכרוז הזה הוכרז אח"כ בשנת ת' ביריד יערוסלב (פערלעס מאנאטסשריפט 1897 עמוד 212).

בשנת שע"ג הורד מהר"ם מלובלין מכסא הרבנות בלבוב, עפ"י פסק ועד הארצות (ספר עיר הצדק וספר אנשי שם). בשנת שע"ד הסכימו ועד הארצות על ספר סליחות ופזמונים מה"ר אליעזר אשכנזי (לובלין שע"ד), ובין כותבי ההסכמות נמנים מהר"ם מלובלין, המהרש"א ועוד. מחלוקת אודות כפרים וישובים שבין קהילת הוראדנא לקהילת טיקטין בא לפני ב"ד הגבוה בועד הארצות, והוועד החליט לטובת העיר טיקטין.
פסק הדין מסיים:
"ואשר ימרה את פינו וכו' ילכד בחרם למפרע, והרשות נתונה לרדוף אותו בכל מיני רדיפות שבעולם. כה דברינו הנועדים ביריד תמוז השפ"א לפ"ק פה ק"ק לובלין". [חתימות הרבנים].

קהלת הוראדנא לא קיבלה עליה את הדין, ובשנה השניה יצא ועד ארבע הארצות במכתב אזהרה לקהילת הוראדנא ורבניה, באיום הטלת חרם חמור. בשנת תי"ד ביריד גראמנץ בלובלין עלה דבר המחלוקת פעם נוספת לפני ועד ארבע הארצות, וביום ד' ה' ניסן החליט הועד על פשרה בין הקהילות. על החתום ר' יהושע העשיל שהיה אז ר"מ ואב"ד בלובלין, ור' דוד ב"ר שמואל הלוי בעל הטורי זהב ועוד.

ועד מדינות ליטא
המלחמה בין הוראדנא וטיקטין התנהלה בין ועד הארצות לבין וועד המדינות בליטא, וארכה כמאה שנה.
בשנת 1623 נוסד "ועד המדינות" משלושה מחוזות או מדינות: בריסק, הוראדנא ופינסק. עליהן נוספה מדינת ווילנא, ולבסוף גם מדינת סלוצק. הועד זה נעשה לבעל חמש מדינות.

גם ועד זה נוסד מתחילה לקבוע את שומת המסים, ובמשך הזמן נעשה גם להנהגה דתית וחברתית. לועד ארבע הארצות לא קשר עם ועד המדינות. ובפסק דין של ועד ארבע הארצות משנת ת"ד נאמר שאין לאנשי מדינות ליטא שום נציג בועד הארצות. בפס"ד משנת תצ"א טענו ראשי ליטא -
"שמעולם לא נתחייבו מאומה ומעולם לא היה להם שום שיתוף וחבור עם ד' ארצות".
אף כי באמת השתתפו עמהם מערים אחרות בליטא.

בפנקס קהל טיקטין מובא מכתב מרבני ועד ארבע הארצות משנת שפ"ט, בחתימת הרבנים מפוזנא וואלין ולובלין, ובו ביקשו הרבנים מראשי העיר טיקטין להצטרף לועד ארבע הארצות1 ולא לועד מדינות ליטא (ספר היובל לסוקולוב עמוד 252 והלאה). בשנת 1678 אישר הועד מלובלין למנהיגי טיקטין לשלוח נציג לועד ארבע הארצות.

בפנקס הועד נכתבו הדברים האלה:
"היום הזה מלאנו בקשת קציני מנהיגי הקהילה ק"ק טיקטין יצ"ו מה שמבואר בדף... שהציעו לדבריהם בעניין היות להם מנהיג משלהן דד"א יצ"ו, לעולם נענינו להם ראשינו להיות לק"ק הנ"ל תמיד בכל ועד דד"א יצ"ו מנהיג קבוע לדורי דורות ובאופן המבואר בדף.... ושוב כנ"ל בדף דהאידנא. ב"ד האלופים הקצינים רוזני ד"א יצ"ו. היום יום ד' סיוון תל"ח לפ"ק פה לובלין".

ועה"ח כ"א חברים מועד ארבע הארצות.

הכרוזים נכתבו בלשון יהודית-גרמנית. לדוגמא כרוז ועד יערוסלב בשנת 1671:
"האלופים הקצינים והרוזנים מנהיגי הארצות הי"ו לאזין מודיע. מאחר דז זיך גיפונן האס דז אזו איין שערורי' אונ מחלוקת האט זיך דער וועקט אין גליל העלם דז במעט דאש גליל וחצר אויף גינאנגין און חלילה מזיק גיוועזין מעמד ומצב הכלל שארית ישראל און איז פרקרינט גיווארין כמה אלפים. אזו האבין רוזני ד"א יצ"ו דיא זאך פיר זיך גינומן און האבן נישטראפט דיא לייט דיא דאש האבין אן גיהויבן און דיא דא האבן איין חלק דראן גיהט וועלבי דז מען גיט וויל פורט זיין מפני הכבוד... אזו גיבן ראשי רוזני קציני מנהיגי ד"א ט"ו רשות ומקל ורצועה לראשי הגלילות ולראשי הקהילות דז זיא זאלין רודף זיין זילכי לייט און שטראפין מיט חרפות את קנסות ותפיסות אפילו בדיני גויים און אל דיא הוצאות זאלין זיין מכיס קושרי קשרים,.. את דיא זעלביגן לייט זאלין בן ימיהם קיין התמנות האבין אין אירי קהילה או גליל את קיין חזקה... און דער ברת איו איין נישריבין ניווארין בפנקס דד"א יצ"ו בתוקף פס"ד גמור.


מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: עיין בספר ארך אפים עמ' 33 שהוועד הי' במבצע בין היתר גם עונשי מוות..


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן