אנציקלופדיה יהודית דעת - גורל כדרך לקבלת החלטה ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גורל כדרך לקבלת החלטה

דרך להחליט החלטה על ידי הפלת גורל: פיס ורשימות או סימנים המוטלים בקלפי.

השימוש בגורל ידוע בקרב כל העמים. גם במקרא נזכר הגורל כדרך לפשר או לחרוץ דין בין מתדיינים. בעבודת יום הכיפורים היה גורל על שני השעירים, והיה גם גורל שבו נתחלקה הארץ לשבטים. הרומיים הפילו גורלות על ידי אבנים לבנות ושחורות, וגם היום יש מקרים בהם לא ניתן להגיע להכרעה, ועושים זאת בגורל.

גורל – קבלת החלטה על ידי העלאת גורל בפיס, או בסימנים המוטלים בקלפי.

השמוש בגורל ידוע בקרב כל העמים. גם במקרא נזכר הגורל כדרך לפשר או לחרוץ דין בין מתדיינים. בעבודת יום הכיפורים היה גורל על שני השעירים, והיה גם גורל שבו נתחלקה הארץ לשבטים. הרומיים הפילו גורלות על ידי אבנים לבנות ושחורות, וגם היום יש מקרים בהם לא ניתן להגיע להכרעה, ועושים זאת בגורל.

גורל החצים
רב הוא השימוש בגורל לדעת איך ומתי יצליח עניין. כמו הפור שהפיל המן לקבוע את יום השמדת היהודים.
בעמים נפוץ גורל החצים: נבוכדנצר "קלקל בחצים". היונים והרומיים קראו לניחוש החצים Belomontre, והקדישו את הגורל אל אלילם מרקור שהיה כוכב הנבואה. קלקול החצים היה בדרך פשוטה: כתבו על כל חץ שם עיר, בללו את החצים בקלפי, והוציאו חץ אחד. השם שנמצא כתוב עליו הוא העיר אליה שלחו האלהים לכבשה.

חיצי גורל כאלה נמצאים מצויירים על אבני משכית אצל הבבליים והאשורים במספר שמונה, כלליהם צורות ואותות, והחצים אחוזים בידי הפסילים מרדוך ואסתר, שהם כוכבי הלכת צדק ונוגה, שהיו חשובים מאוד בעיני איצטגניני הכשדים. חצים כאלה היו מקלות הברושים שהשתמשו בהם נביאי מדי לתכלית כזאת, ואגודת שבטים הייתה סמל מעמד הכהונה.

המדיים מסרו את הגורל הזה אל הפרסים מאמיני דת זרטוסטרה. הוא נשאר אצל שרידי דת זו עד היום הזה.

מספר המטות או החצים היה 3 או 5 או 7 תמיד במספר בלתי זוגי. גם בין יושבי סין הדרומית נמצא גורל החצים, שיש להם בבתי תפלתם גביעים עם חצים בלי חוד, מסומנים באותיות. השואל מטלטל את הגביע, מפיל שבטים אחדים, ומוצא באותיות תשובה לשאלתו.

השימוש בגורל התקבל בהסתייגות אצל קדמונינו, שאמרו בספרי: מנין שאין שואלין בגורלות? שנאמר תמים תהיה עם ה'. וכך בשולחן ערוך יו"ד סימן קע"ט.

דומה לזה הוא שלושת החצים שירה יהונתן לפני דוד, לדעת אם יברח. אם יקרא לנער "החצי ממך והלאה" אות הוא כי שלחהו ה' הלאה.
רמז לנבואה כזאת נמצא גם במעשה הנביא אלישע עם הקשת והחצים אשר ירה מלך ישראל לעיניו דרך החלון קדמה (מ"ב י"ג).

היה בספרותנו ספר הגורלות מר' אליעזר החוזה "לידע לפעמים ענייני העתידות עפ"י גורל וחשבונות".

גורל החול
עוד נמצא בספרותנו ספר אחר בשם "גורלות החול" מיוחס לגאון קדמון, ונכללים בעגולים וציורים מיוחסים ל- 12 מזלות ו- 7 כוכבי לכת, ולמזל השולט בעתו. חכמה זו נקראת בשם גיאומנציא. Geomancy . וזו השיטה: חפרו מספר נקודות באדמה, חרתו נקודות כאלה בחומרים אחרים כמו לוחות עץ קלף ונייר. את רשת הנקודות האלה צירפו לצורות ידועות, ואת הצורות ההן העמידו ביחוסים ידועים אל 7 כוכבי הלכת, 12 המזלות, 4 היסודות ו- 7 ימי השבוע. חפשו בצורות אלה אותות לחיים בריאות עושר ופרנסה, או אסון סכנה צער ומוות. את התוצאות הרכיבו בשמות בני אדם באותיות ובגימטריאות, ויצא להם הגורל.
את הגורל הזה מזכיר הרמב"ם בספר המצוות מצווה ל"א
"ומהם מי שישטח החול ויעמיד בו תמונות, וזה הרבה מפורסם במערב".
על גורל זה נכתבו ספרים רבים, ביחוד במאה הט"ז. ר' יהודה אריה ממודינא בהעתקת שולחן ערוך ח"ה פ"ב סימן א' מזכיר את הגורל הזה במלות "במתנבא מן הנקודות".

ר' יוסף אלבו כותב על גורל החול דברים אלה:
ר' יוסף אלבו עיקרים מאמר ד', ד.
הנה כן יאמרו בעלי גורלות הַחול, או שאר מיני הגורלות הנוהגות בין האנשים, שבמקרה גמור יודיעו קצת האנשים על פיהם כל ריב וכל נגע שיקרה בין האנשים, מבלתי שיהיה בצורות ההן שום הוראת עצמית על העניין המוגד.
ויאמרו שכן נתאמת בניסיון. כמו שיאמר בעל גורל החול שבהיות צורת נשוא ראש יוצאת ראשונה, תורה על ההצלחה; ושפל ראש יורה על ההפך; ואין חילוף בין שתי אלו הצורות אלא בהנחת נקודה אחת, שבאחת מהן היא מונחת למעלה ובאחרת למטה. וכן בשאר הצורות.
שכל זה הוא דבר שאין לו עניין אמיתי בעצמו אלא במקרה גמור, כאנשים המגידים עתידות בכתף, או שיש מסוגלים בזה כאחיתופל שהיה מסוגל על נתינת עצה הוגנת, עד שהוצרך דוד להתפלל לשם לסכל עצתו.
עיין רמב"ם בפירושו למשניות ע"ז פ"ד, רמב"ן בהקדמתו לפירושו עה"ת.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):

חוזה, הגרלה והימור לפי הלכה / ש' ורהפטיג
הגורל כאמצעי ליישוב סכסוכים / ציון אילוז
נבואה וגורל במקרא / יהודה איזנברג

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: עדה הרצברג
הערה: לעניין הפלת גורל ע"י אבנים או צדפים אולי כדאי להוסיף כי עקיבא אריה ווייס המנוח ויתר מייסדי אחוזת-בית , הגרעין של ת"א עשו כך בחלוקתם של המגרשים שעליהם נבנו הבתים הראשונים של מה שמכונה כיום ת"א -יפו.
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: שנ"א כהנא
הערה: ראוי להוסיף אודות גורל הגר"א. הוא נעשה על ידי דפדוף בתנ"ך ופרשנות הניתנת לפסוק הנפתח ראשונה.
ידוע כי על פי גורל זה החליט ר' אריה לוין וקבע אודות ל"ה הקדושים מי הוא כל אחד מהם, וכך נקבע על מצבתם.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
גורל