חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חננאל בן חושיאל

מפרש התלמוד, חכם ופוסק; בקירואן באפריקה הצפונית. 965 - 1055.

אביו של רבנו חננאל היה בין ארבעת השבויים שנמכרו לעבדים. רבנו חננאל מפורסם בעיקר בפירושו לתלמוד שיצא לאור בחלקים מיוחדים, ובו הוא מבאר את העניין והמלים בשפת עברית, ומקביל את התלמוד בבלי והירושלמי.

חננאל בן חושיאל - חכם ופוסק; נולד קרוב לשנת 965 בעיר קירואן באפריקה הצפונית ומת שם לערך שנת 1055. לדעת הרב חיד"א היה רבם של הרי"ף ורבנו גרשם מאור הגולה, (ר' נתן בעל הערוך לשם הגדולים בערכו).

אביו ר' חושיאל נולד בבבל והיה מחכמי הישיבה בסורא. הוא ועוד שלשת חכמים נשלחו בתור שדרי"ם "להכנסת כלה" לארצות המערב לקבץ נדבות לתמיכה בישיבה, וכולם נשבו על ידי רב החובל אבן רחמאיל ונמכרו בארצות שונות (בערך שנת 950).
ר' חושיאל נפדה על ידי היהודים בקירואן, ייסד שם ישיבה ולימד תורה בצפון אפריקה. בין תלמידיו היו בנו רבנו חננאל, ורבנו נסים בן יעקב אבן שאהין. רבנו חננאל עלה על אביו בחכמתו ובגודל רוחו, פסקיו והוראותיו מובאים בתוספות, במרדכי, ברמב"ן, בשבולי הלקט ובספרי שאר גדולי דורו והדורות הבאים אחריו.

בביאורו לתנ"ך הוא הולך תמיד בעקבות רב סעדיה גאון שהשתדל להתאים דברי התורה הכתובה אל הקבלת והמסורת, מבלי להתנגד לאמת הפילוסופית ולהגיון הישר. רק לעתים רחוקות הוא מכניס כוונה פנימית במקרא, ולפעמים בדרך ההפלגה, כמו חקירתו ע"ד אוהל מועד.

הוא העמיד את האמונה על ארבעה עיקרים:
אמונה בה',
אמונה בהתגלותו,
אמונה בעולם הבא,
אמונה בגאולה העתידה.

רבנו חננאל התרועע עם רבנו נסים ב"ר יעקב. בימי שבתם בקירואן התאמצו להרים את קרן התלמוד הירושלמי ולחדש את נעוריו, אחרי אשר רבתה בו העזובה.
כרת ברית אהבה וידידות עם גדולי חכמי בבל, ובהם רב האי גאון, והציע לפניהם חקירותיו והכרעותיו כדת ודין במכתבים ואגרות שהריצו איש לרעהו.
ר"ח ראה בחייו את ירידת התורה ואת אחרית שתי הישיבות סורא ופומבדיתא בבבל, ואת קץ הגאונים. אך גם את שגשוג ספרות ישראל בספרד, אשר מצפון אפריקה נפוצו מעיינותיה.

חיבוריו
ר"ח כתב פירוש לתלמוד שיצא לאור בחלקים מיוחדים, ובו באור העניין והמילות בעברית. הוא ערך הקבלה בין התלמוד הבבלי והירושלמי. חבר את ספר "המקצועות" (שכתב בשנת 1038) הכולל תמצית הלכות בסדרי העבודה ובדיני ממונות, ערוכות בסדר התלמודי.

אחרי מותו גלה כבוד מקירואן, וחכמת ישראל עזבה את ארצות המזרח ועברה לארצות המערב.
ר"ח לא השאיר אחריו בן ממלא מקומו. את נכסיו ועושרו הגדול ירשו תשע בנותיו, שחלקן נשארו בקירואן וחלקן הלכו אחרי בעליהן לארצות שונות.

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: יוחאי ליאור
הערה: לא ברור שר"ח נולד בצפון אפריקה. במס' מקומות בפירוש רשב"ם לבבא בתרא הוא מכונה "ר"ח איש רומי", וייתכן שהיתה ביד הרשב"ם מסורת שהוא בא מאיטליה. כמו כן נתגלה מכתב בו רבנו חושיאל ראש ישיבת קירואן מצפה להגעת בנו "אלחנן" מאיטליה לקירואן. ייתכן ו"חננאל" הוא "אלחנן".
מקור ההערה: הרב יצחק שילת (ממעלה אדומים)


שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: קודם כול , שאר השבויים היו : רבי שמריה בן אלחנן מאלכסנדריה , אחיו הגדול של רבי חושיאל , רבי משה בן חנוך שהיה רבה של קורדובה והגיע לנסיעה עם אשתו ובנו הצעיר חנוך (שלא היה עוד רב) והרביעי שאינו ידוע מיהו.רבי חושיאל לא ייסד את ישיבת קירואן , אלא העלה אותה ברמת לימוד התורה.
ועתה , מר יוחאי ליאור , אענה לך : מנחם בן ששון גם הוא מזכיר את חליפת האיגרות בין רבי חושיאל לרבי שמריה , וככול הנראה רבי חננאל היה 'איש רומי' מתוך שאביו היה איש רומי , וכן אפשר לומר 'רבי חננאל בן חושיאל איש רומי' - זאת אומרת שהכוונה היא לרבי חושיאל. רבי אלחנן היה אחיו הגדול של רבנו חננאל , והם היו שני אנשים שונים. רבי אלחנן נפטר בשנת 1048 , וההנהגה עברה (פחות או יותר) לסמכותו המלאה של רבנו חננאל.
מקור ההערה: מחקר


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן