חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חפץ בן יצליח

מחבר ספר מצוות בערבית וראש ישיבה בזמן אחרוני הגאונים.

חפץ בן יצליח - מחבר ספר מצוות בערבית, וראש ישיבה בזמן אחרוני הגאונים. חי במחצית השניה של המאה העשירית. מקום מולדתו ומגוריו לא נודע בברור.

השם יצליח (דומה לשם מצליח) נמצא גם במכתב אחד מהגניזה (כתב יד אוקספורד 28762) שנכתב ערבית מאת שלמה בר יצליח, אולם השם חפץ לא נמצא עד זמנו בספרות ישראל, ולכן נראה כי הוא השם הערבי חפץ.

מתולדות חייו נודע לנו מה שיוצא מדברי הפרחון, כי היה ראש ישיבה וסגי נהור. ר"י בן גנאח (בהקדמתו לספר הרקמה) מונה אותו בין הגאונים. רב סעדיה, רב שרירא, רב האי ורב שמואל בן חפני, חושבים אותו בין בעלי הפשט. הרמב"ם מכנה אותו "כותב הדינין" (פאר הדור סימן ק"מ) ואומר במקום אחר (שם סימן קמ"ב) כי אם טעה בפירוש המשנה הוא מפאת המשכו אחרי דברי הגאונים כמו רבינו נסים ורב חפץ וזולתם.

ספר המצוות לרב חפץ
חבר בערבית "כתאב אלשראיע" - ספר המצות. נזכר בשם זה ברשימת ספרים מהגניזה שמוצאה אולי מהמאה הי"א. הספר הזה אבד, ונדע עליו מה שהובא ממנו בספרי הבאים אחריו.

רבנו בחיי אומר בהקדמת חובות הלבבות כי נתבארו בו ענייני המצוות בדרך קצרה (והוא מסר לנו גם את שם אבי רב חפץ). מדברי ר"י בן בלעם (בפירושו לדברים ל' ב ) והרמב"ם (בספר המצוות שורש י"ד) נראה כי היה הספר מחולק לשערים, וכי השער הראשון עסק במצוות הנוגעות לענייני דעת ומחקר.

את ביאור שתי המצוות הראשונות בשלמותם הציל לנו ר' יהודה בן ברזילי בפירוש ספר יצירה שלו (מהדורת שזח"ה עמ' 55),
הראשונה היא מצוות "וידעת היום והשבות אל לבבך", היינו מציאת השם.
והשניה "שמע ישראל" - היינו ייחוד השם.
והרחיב פה רב חפץ בדברים נכבדים על דבר שני עיקרים אלו והעמיק בחקירתם על דרך הפילוסופיה, ודבריו היו לעיניים גם לרבנו בחיי בשער היחוד שלו.
עיין הערת קויפמאן שם עמ' 335). כן נכללה בשער זה מצוות "ושבת עד ה' אלוהיך", היינו עניין תשובה (ר"י בן בלעם שם).

כדי להשלים את מספר תרי"ג הכניס רב חפץ בספרו גם מצוות דרבנן, כמו נר חנוכה ומקרא מגילה, למרות שחלק על בעל הלכות גדולות שכלל במספר המצוות בקור חולים ונחום אבלים וכדומה (הרמב"ם בראש ספר המצות).
בראש ספרו חלק את המצוות לסוגים לפי העונשים, ומנה כמה מצוות חייבים עליהם כרת, וכמה מיתה בידי שמים וכדומה (שם שורש י"ד).
ספרו כלל פירושי מילים בכתבי הקודש, והוא נסתייע בבאורם בדברי חז"ל. (עיין מה שהובא ממנו בספר השורשים לגנאח: שרש, אשר, כסת, ברר, כרכב, עמר, קצע. ממנו שאבו המפרשים אחריו).
כתב גם "תפסיר אלפאט" (=פירוש המלות) מפיטום הקטרת לרב חפץ ז"ל, שנכנס לפירוש התורה לר"י בן בלעם, ונדפס במקורו הערבי בשיבושים רבים מתוך כתב יד פארמא בספר בית נכות ההלכות לרח"ם הורוויץ ח"ב עמ' 68.

"ספר חפץ"
מצאנו אצל מחברי אשכנז וצרפת מהמאה הי"ב והי"ג "ספר חפץ". הראשון הוא הראב"ן (סימן ל' ודף קט"ו ע"ג) והאחרון שמזכירו הוא בעל פענח רזא לספר שמות. מביאים ממנו דברים הראבי"ה, ר"י בעל אור זרוע, הר"מ מרוטנבורג, בעל הגהות מיימוניות והמרדכי. רוב המחברים מזכיריים אותו בשם "ספר חפץ". הסמ"ק (מצוה פ"א) מיחס אותו לרבינו חננאל (ואולי הוא פענוח שגוי של ראשי התבות ר"ח=רב חפץ).
ספר זה אינו של רב חפץ בן יצליח, כי אם נשווה את המובא ממנו ומספר המצוות נראה כי הם שונים זה מזה בסגנונם, בתכנם ובעניינים הלכתיים.

רשימת ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: יעקב בנימין
הערה: כעת ראיתי שהסמ"ג מביא את ספר חפץ כמה פעמים (עשין מח, ע, צה, קז, קיא) וכן מובא בתוס' ד, א ד"ה ורב ששת.
מקור ההערה: yaacovbin@gmail.com


שם המעיר: נחום לוין
הערה: בב"מ שם על התוס' כתב המהר"ץ חיות שמוכח שספר חפץ אינו לר"ח כיון שתוס' מביא ממנו ש'הילך' חייב ואילו ר"ח פסק בסוגיא שם ש'הילך' פטור. וראה בתוס' שציינו המדפיסים לתוס' בב"ב
מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן