לדף ראשי




קובץ מזמורי תהילים שתקנו חכמים לאומרם בתפלת שחרית בין ברוך שאמר וישתבח. מקור הדין לומר פסוקי דזמרא הוא במאמר ר' יוסי: יהי חלקי בגומרי הלל בכל יום... כי קאמרינן בפסוקי דזמרא (שבת קי"ח:). לפי פירש"י פסוקי דזמרא הם המזמורים 'הללו את ה' מן השמים' ו'הללו אל בקדשו'.
הרי"ף והרא"ש מפרשים את המאמר 'לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל' (ברכות ל"ב) - מאי ניהו? מ'תהילה לדוד' (אשרי) עד 'כל הנשמה תהלל יה'.

כתב הרמב"ם: ושבחו חכמים למי שקורא זמירות בספר תהילים בכל יום מתהילה לדוד עד סוף הספר (הל' תפילה פ"ז י"ב).
הפוסקים האחרונים מבינים את הביטוי 'פסוקי דזמרא' - המזמורים ושירת הים, כולל ברכת 'ברוך שאמר' בתחילתם וברכת 'ישתבח' בסופם.

הודו ולמנצח
אחרי 'ברוך שאמר' אומרים את הפסוקים המלוקטים 'הודו לה' קראו בשמו', ואח"כ מזמור לתודה. הספרדים אומרים 'הודו' לפני 'ברוך שאמר'.
בשבת ויו"ט אין אומרים מזמור לתודה, ומוסיפים את המזמורים למנצח השמים מספרים וכו', הלל המצרי (=הודו לה' כי טוב), ומזמור שיר ליום השבת (וגם יו"ט נקרא שבת).

מרבים בשבחות לכבוד שבת ויו"ט להבדילם מימי החול, וגם מפני שאין טורח הציבור, כי אנשים אינם טרודים בעבודתם כבימי החול. טעם נוסף: כי המזמורים האלה מדברים ביצירה ויש מהם מדברים על התורה הנתונה בשבת.
את הפסוקים כל הנשמה תהלל יה, שהוא סוף פסוקי דזמרא, אומרים פעמיים (טור או"ח סי' נ"א). הסיבה לכך היא דבריו של ר' יוסי 'יהי חלקי עם גומרי הלל בכל יום' (שבת קי"ח). רצה לומר שמסיימים את ספר תהילים המבוסס על הללויה, ואם לא יכפיל את הפסוק האחרון, לא ייראה כמסיים.
מסיבה זו כופלים בשירת הים את הפסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד' שהוא סיום הקטע ויושע ה' (מנהגי מהרי"ל הל' תפילה).

דיני פסוקי דזמרא
שאלו מקמי רב נטרונאי גאון: הנכנס לביהכ"נ ומצא צבור שמתפללים ועדיין לא קרא פסוקי דזמרא, מהו שיתפלל עם הצבור ואח"כ יאמר פסוקי דזמרא?
והשיב, שחכמים תקנו לומר פסוקי דזמרא קודם שיתפלל. כפי שדרש ר' שמלאי: לעולם יסדר אדם של הקב"ה ואח"כ יתפלל. אבל אם ראה הצבור שמתפללין - אין מעכבין.

ורב משה גאון שמע מרבותיו, שאומר ברוך שאמר וכו' מלך מהולל בתשבחות, תהילה לדוד, מדלג ואומר הללויה הללו אל בקדשו עד לשם תפארתך, חותם ישתבח וממהר להתפלל עם הצבור. אבל פסוקי דזמרא בתר צלותיה לא לימרינהו [=אחר התפילה, לא יאמר] (מחזור ויטרי עמ' 23, שבלי הלקט סי' ז').

והב"י כתב: בלא ברכה לפניהם ולאחריהם יוכל לאמרם אחר התפילה, והלוואי שיאמר כולי יומא שירות ותשבחות (מטה משה סי' נ"ח).
מברוך שאמר ועד לאחר גמר התפילה אסור להפסיק בדיבור, אך לדבר מצווה מותר להפסיק. ומותר לענות אמן אך לא ברוך הוא וברוך שמו. ואם שומע קריאת שמע מן הצבור, יקרא את הפסוק 'שמע ישראל' עימהם, וגם צריך לענות ברכו וקדושה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן