חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יצחק מווארקי

מגדולי רבני החסידות - 1779 - 1848

נולד בשנת תקל"ט (1779) לאביו רבי שמעון קאליש. מימי נעוריו היה מבקר בחצרות צדיקים ובמיוחד שימש את רבותיו המובהקים: החוזה מלובלין, רבי דוד מללוב ורבי שמחה בונם מפשיסחה, משהקים את משכנו בווארקי, נהרו אליו אלפי חסידים, שנהג בהם ברחמים רבים ובאהבה עזה. מפורסם כמליץ טוב על ישראל.

מבין תלמידיו הרבים ידועים לנו מאה וארבעה עשר צדיקים גדולים ורבנים ידועי-שם ובתוכם: רבי פישל מסטריקוב, רבי יעקב אריה מראדזימין ורבי שרגא פייבל מגריצא. שני בניו הם האדמורי"ם רבי מנחם מנדיל (ה"אמצעי"), שמילא את מקומו בווארקי ורבי יעקב דוד מאמשינוב.

תורותיו, וחלק מהסיפורים עליו, מכונסים בספר "אהל יצחק", ובחלקו השני באים דברים של שני בניו ועליהם.

רבי יצחק נפטר ביום כ"ב ניסן תר"ח (1848).

מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז


הערות לערך:
שם המעיר: זאב קיציס
הערה: אני מצרף כאן רשימה 'עיתונאית' על ר' יצחק מווארקי, לעיונכם ולשימושכם. הרשימה נכתבה על ידי וטרם נתפרסמה.

ברצוני לדון כאן בדמות חסידית אחת, אדם שהיה מפורסם ובעל שם טוב בימיו, ואף הוא כרבים אחרים שקע אל תהומות השכחה. אדם זה הוא הרבי יצחק קאליש מווארקי (תקל"ט – תר"ח), מייסד חסידות ווארקי ואמשינוב.
ראשית אפתח כאן ואסביר כיצד עלתה בדעתי דמות זו, וממילא אבהיר עד כמה חשובה בעיניי ההיכרות עם מחשבתו ועם מסכת חייו של איש זה. זה זמן מה שאני מתבונן בה, בתנועה החסידית, ומנסה להכיר ולחשוף, עד כמה שאפשר, לא את מראה פניה בלבד אלא אף את ההבעה שמביעים פניה, את רוחה ונשמתה של התנועה החסידית. עד מהרה נוכחתי לדעת, כי לא ניתן לדבר על 'רוחה של החסידות' בלשון כלל, וכי במרחביה של החסידות ניתן לשמוע קולות שונים עד מאוד זה מזה ולראות כיצד זרמים שונים של הוויה חסידית מתערסלים זה בזה, נוצרים אלו מתוך אלו ואף מתנגשים זה בזה, וכך נארגת לה המסכת החסידית כמעשה תשבץ. הנה 'החוזה' מלובלין, המעורר את תלמידיו לאהבת השם המתפשטת כמים רבים וכלהבה שורפת ומכלה, ולעומתו מתייצב תלמידו 'היהודי' מפשיסחא, הדורש מן האדם את חומרתה של יראת השם וייסורי העמל עד כיליונה של נפש. מן הצד עומד רבי נפתלי מרופשיץ, ציניקן ומפוכח, ובז ל'רצינות', המאבדת את חיוניותם של החיים. הנה רבי ישראל מרוז'ין הנמנע לדבר דברי תורה והמניח את היסודות לפרגמטיזם, לגאולה מעשית ואף לחזון ציוני, ולעומתו במקום אחר עוסקים רבי שמחה בונים מפשיסחא ותלמידו הרבי מקוצק בגיבוש קבוצה של עובדי השם שה'אמת' חרותה על דגלם ועל כן אינם נושאים פני איש.
מתוך המארג הזה צפה ועלתה לפניי דמותו של הרבי מווארקי, כאדמו"ר שסלל דרך חדשה שכל כולה מצוות שבין אדם לחברו, הכרת האחר והגעה למקומו של האחר. אכן, רבי יצחק מווארקי, היה שילוב מורכב בין אדמו"ר, פוליטיקאי, עסקן ציבור, תלמיד חכם ועובד סוציאלי. כאדמו"ר, הנהיג הרבי מווארקי את עדת חסידיו, ודרש בפניהם דרשות פשוטות ומחוכמות שכל כולן עוסקות בחשיבות התיאולוגית של הרגשת מצוקותיו של האחר. כאיש ציבור, ייצג הרבי את היהדות החסידית בפני השלטונות, ואף ישב ב'וועד היהודי', בו ייצג ביד רמה את עמדותיה של היהדות בפני המשכילים והשלטון, ומשם המשיך ופעל ללא לאות בסיוע, בעיקר חמרי, ליהודים שנקלעו למצוקות שונות. שנות העשרים של המאה התשע עשרה היו שנים קשות מאוד ליהודי פולין תחת שלטונה המגושם של רוסיה. גזירה רדפה גזירה – איסור על ישיבה בכפרים, איסור על הקמת בתי מדרש חסידיים, 'גזירת המלבושים' והאיסור על חבישת ה'שטריימל', ולבסוף גם גזירות הגיוס לצבא הצאר. דווקא מתוך מציאות קשה זו יצר הרבי מווארקי תורה שלמה של עשייה וסיוע, וניסח את החסידות כתנועה המכוונת להרגשת הזולת וסיוע במצוקותיו.
'מפני מה אתה מסייע לפושעת זו שהרה לזנונים!' שאלוהו תלמידיו בשעה שראוהו משוחח ארוכות עם עגונה אחת שהייתה נושאת על ידיה ילד זנונים. 'ובכן', ענה להם, 'כה עלובה ומסכנה היא עד שמוכרחת הייתה לחטוא'. אכן, בעולמו של הרבי מווארקי אין 'חוטאים', אלא 'מסכנים'. הכרתו העמוקה את קשיי חייהם של בני האדם גרמה לו שלא יוכל כמעט לכעוס, ורק יוכל לאהוב ולרחם בלי די. ניכר, כי הרבי מווארקי, כמו מרטין בובר מאוחר יותר, מאמין כי המפגש בין בני האדם הוא אפשרי. הוא האמין במפגש של עומק וביחס 'אני ואתה' המאפשר להגיע למקומו של הזולת, ולסייע לו מתוך הבנה ואהבה. כך למשל, ציווה לברך 'הטוב והמטיב' גם על יין פשוט וזול שהוצב על השולחן, כי 'בכל אדם יש יתרון שאין בחברו'. על דרשת חז"ל המסבירה את הביטוי 'שמיני עצרת' כאמירתו של הקב"ה 'קשה עלי פרידתכם' הוסיף הרבי מווארקי 'פרידתכם זה מזה'. בהגותו של הרבי מווארקי תכליתו של העולם, תכליתן של המצוות ושל העבודה הדתית כולה מתמצית ביכולת הזו של בני האדם להיות בקרבה ובאהבה זה לזה, ולהיות בלתי 'נפרדים'. בדרשה אחרת שלו הסביר הרבי את הסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא שבגללם חרבה ירושלים. 'וכי מה חטא קמצא, שלא בא!', שאל הרבי, 'אלא שאוהב בא בלי הזמנה, וזה ציפה להזמנה'. החורבן הגמור אינו בכך שבני אדם פוגעים זה בזה, אלא שאינם אוהבים וחשים זה את זה. הרבי מווארקי, שהיה מפעל חסד מהלך, לא האמין כלל בחסד לשמו, אלא בהתערבבות של בני האדם, היוצרת אכפתיות והמולידה נתינה של אהבה. הרבי הזדהה עמוקות עם דוד המלך, הכותב בלילותיו את ספר התהילים וביומו הוא יושב עם עמו ומסייע להם מעשית: 'לכו ופשטו ידיכם בגדוד'. אכן, אמונתו בפתרונות מעשיים וארציים אף עוררה בו את ניצניה של יוזמה לסיוע לאומי כולל, ואף פנה אל מונטיפיורי שיסייע לו בכך.
בימים אלו של פערים חברתיים הולכים וגדלים, בהם אנו מופתעים לגלות כל פעם עד כמה עמוקות הן מצוקותיה הכלכליות והחברתיות של החברה הקרובה והרחוקה, ניצבת דמות זו כתמרור של אמונה צרופה באהבת האדם ובקרבתו, ובהתמסרות הדתית לעבודת השם של חסד אנושי.

מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: סלע ברכה שרונה
הערה: אני מצאצאיו של רבי יצחק קאליש מוורקא היו 3 ילדים-הבת הבכורה ציפורה, ושני בנים: ר' מנחם מנדיל האדמור ר' יעקב דוד מאמשינוב
בתו הבכורה היתה הצדקת ציפורה קאליש, שתמיד סיפרו במשפחה על כך שלולא נולדה בת היתה הופכת לאדמור ידוע, שכן היתה ידועה בלמדנותה בפיקחותה ובחוכמתה ובידע שלה בתורה. בעלה היה רבי צבי הירש מרדכי, שהיה בנם של רבי אברהם משה (בן רבי שמחה בונם מפשיסחא)ובריינדל בת שרה לאה בתו של היהודי הקדוש.
מקור ההערה: מקור משפחתי


שם המעיר: בוים יהודה מנחם
הערה: ב'ה
ערב ראש השנה תשע'א

אני, שעברתי ת'ל את גיל הגבורות, דור ששי למרן הרבי הקדוש מווארקי רבי ישראל יצחק קאליש זי'ע זצוק'ל.ודור חמישי לסבתתי הרבנית ציפורה ע'ה אשת זקיני רבי צבי מרדכי בונהארד זצ'ל. ברצוני בזה להתייחס להערתה של הגב' סלע ברכה שרונה באתר שלכם (חבל שלא מופיע תאריך הכתיבה) שמעידה על עצמה שהיא "מצאצאי הרבי מווארקי", אני מניח שזה נכון, ומאד מעונין אני לקבל פרטים של הכותבת הנכבדה. ובכן, בין חסידי ווארקא, שאני עוד הכרתי אותם בצעירותי, היתה מסורת שמלבד שני הבנים האדמורי'מ רבי יעקב דוד זצוק'ל מאמשינאוו ורבי מרדכי מנחם מענדיל זצוק'ל מווארקי, שנקרא "הצדיק השותק" או "מיטעלער רעבי" (ראה ספר 'הצדיק השותק' מאת אברהם ברסלר ז'ל) - היו לרבי 'הזקן' ממוארקי תשע בנות. אני חקרתי בנושא הרבה מאד הגעתי רק לשלש בנות מלבד סבתתי צפורה. ואלו הם: 1) דבורה - אשת רבי אהרן זקהיים הכהן זצ'ל מנדרזין. 2) שרה חווה -אשת רבי ישראל צבי זצ'ל מעיר ביאלהעבז'יק. 3) בלומה - בזווג ראשון היתה אשתו של רבי אברהם בן רבי ישעיהו מוסקאט מפראגע. - בזווג שני היתה אשתו של רבי זלמן בן דוד מעיר שעפס זצ'ל ראש מתיבתא בעיר מלאווה. ובזווג שלישי היתה אשת ר' פייביש ליבראך זצ'ל אב בית דעיר טורטשין.
מאחר ומהנישואין של זקנתי הרבנית ציפורה ע'ה עם זקן זקיני רבי צבי מרדכי בונהארט זצ'ל,אנחנו נכדים גם לאדמורי'ם מווארקי, היהודי הקדוש מפשיסחא זי'ע זצוק'ל, הרבי רבי בונם מפשיסחא זי'ע זצוק'ל, נפלה לי זכות גדולה עד מאד א) לאחר מלחמת העולם השניה, שרוב קבריהם - אוהליהם של הצדיקים הנ'ל חרבו, זכיתי לבנות מחדש את האוהלים בפשיסחא, ווארקי, אמשינוב, ואהל ווארקי בווארשה. ב) הוצאתי לאור ששה ספרים מתורת הרבי רבי בונם זי'ע 'קול שמחה' 'קול מבשר' וספר ביוגרפי וסיפורים בשם "הרבי רבי בונם" בשני כרכים. כעת בדפוס ספר "ארץ-צבי" מאת אבי של הרבי רבי בוים זי'ע, הרב המגיד רבי צבי הירש מוויידיסלאוו זי'ע זצוק'ל.
מקור ההערה: ידע אישי משפחתי, ומחקר רציני ביותר.


שם המעיר: סלע ברכה שרונה
הערה: שלום רב,
אנו מצאצאי רבי יצחק קאליש מוורקא שאנו יודעים שהיו לו לפחות 3 ילדים-הבת הבכורה ציפורה
ושני בנים: ר' מנחם מנדיל האדמור ר' יעקב דוד מאמשינוב
בתו הבכורה היתה הצדקת ציפורה קאליש, שתמיד סיפרו במשפחה על כך שלולא נולדה בת היתה הופכת לאדמור ידוע, שכן היתה ידועה בלמדנותה בפיקחותה ובחוכמתה ובידע שלה בתורה. בעלה היה רבי צבי הירש מרדכי, שהיה בנם של רבי אברהם משה –(בן רבי שמחה בונם מפשיסחה)
ובריינדל בת שרה לאה -בתו של היהודי הקדוש.
בתה היתה רבקה שנישאה לרבי ישראל יצחק זבלודבר, שזכתה לראות ארבע נכדות שנקראו ציפורה על שם אמה-בת הרב.
בתה: איטה רייצה (פרבמן) קראה לבתה ציפורה,
בתה: מרים (ויינברג) קראה לבתה ציפורה,
בנה יעקב/עיקב זבלודבר קרא לבתו ציפורה,
בתה ברכה (קורצ'ש) קראה לבתה ציפורה.
אני נכדתה של ברכה קורצ'ש ז"ל שנספתה בשואה עם אמה רבקה בתה של ציפורה.
בתשובה למכתבו של מר בוים יהודה מנחם אודות צאצאי רבי יצחק קאליש מוורקא המצ"ב

לצערי קראתי את מכתבך דווקא היום, שבו הולכים בני המשפחה לקבורתו של זקן "השבט" דוד פרבמן ז"ל (אשר אמו איטה רייצה לבית זבלודבר היתה בתם של רבקה ורבי ישראל יצחק זבלודבר ונכדתה של ציפורה קאליש שידוע לנו שהיה לה מלבד רבקה גם בן: האדמור יצחק זבולון)
בני המשפחה שמעורים בשורשים הם:
שמעון (בן דוד פרבמן) טל. 054-6741016 וגם
03-9466081
shimonfarbman@gmail.com

יצחק גולדפינגר (הנכד של איטה רייצה)
טל. 04-6325765
itzhak.goldfinger@gmail.com

אלי ברנפלד (שטנגר) ענבר 09-7450979

eliinbar@gmail.com
מאיר בנו של אלי- 077-5503229

בכבוד רב
ברכה-שרונה סלע
0524-663120
03-5568723
sharonase@walla.co.il


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
יעקב יצחק הלוי הורביץ החוזה מלובלין
דוד מלילוב
שמחה בונים מפשיסחה


נושאים קרובים באתר דעת
חסידות