חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

רגיו יצחק שמואל; יש"ר מגוריציה

רב, חכם וסופר; נולד בגוריציה באיטליה בשנת 1784, ומת שם 29 אוגוסט 1855.

יש"ר למד אצל אביו. עיקר למודו היה עברית ותנ"ך. ידע איטלקית צרפתית, גרמנית, רומית ושפות שמיות. יש"ר הוציא קול קורא ליסד בית מדרש לרבנים, ובעקבות קריאתו נוסד הסמינר בפאדובה. רבני גרמניה התנגדו לו על חופש דעתו, ועל חקירותיו בתנ"ך. סגנונו פשוט וטבעי, לא השתמש במליצות.

ריגיו יצחק שמואל – רב, חכם וסופר; נולד בגוריציה (Goentz) במחוז איליריא באיטליה בשנת 1784, ומת שם 29 אוגוסט 1855.
אביו ר' אברהם ויטא (חי), נולד בפררא, ואבי אביו ר' עזריאל נולד בעיר ריגיו (Reggio) באיטליה והוא קרוי על שם עירו. ר' אברהם נתמנה לרב בגוריציה, שם נולד בנו יצחק שמואל. יש"ר למד אצל אביו. ראשית למודיו בעברית ותנ"ך, ובהיותו בן 14 כתב קינה על מות ר' משה חפץ הרב מגוריציה. בנוסף לאיטלקית ידע צרפתית גרמנית ורומית, ולשונות המזרח. למד מדעים ומתמטיקה. הצליח לפתור שאלה חמורה במתמטיקה, ופתרונו נדפס בשנת 1802 בכתב העת "נייווידער צייטוננ", דבר שהוציא לו שם. בשנה 1803 הלך לטריסט להיות מורה בבית עשיר אחד, ובשנת 1807 שב לגוריציה. בשנת 1810 נכבש מחוז איליריא בידי הצרפתים, ושר המחוז מינה את יש"ר לפרופסור בהליציאום. בשנת 1813 נכבשה גוריציה בידי האוסטרים, יש"ר נאלץ להתפטר. בשנת 1822 יצא חוק מטעם השלטון שלא למנות רב אם הוא לא למד גם לימודים כלליים ובפרט פילוסופיה. יש"ר יצא בקול קורא באיטלקית ליסד בית מדרש לרבנים, כדי לאחד תורה וחכמה. הדבר השפיע, ונוסד הסמינר בפאדובה.

יש"ר באיטליה, כמנדלסון בגרמניה, השתדלו לקדם את השכלת הדור והתאמצו לבאר את המקרא ולתרגמו ללשון המדינה. על אודות שיווי הזכיות ליהודים אמר:
"נבוני עמנו גם חכמי העמים אשר נגעה אהבת אנוש בלבם, יתחרו ויעמלו להטות לב המושלים למען יקראו דרור לבת יהודה, ויתנו את היהודים אשר תחת ממשלתם לאזרחי הארץ. אכן אנחנו החפצים מאד בחופשיות כזאת, - איך נתנהג בה אחרי שתהיה נתונה לנו?
- האם תשאר שמירת המצוות דחויה מפני בקשת הגופניות?
- ואם לא יהי כן, איך א"כ נשאל מן המושל דבר שלא נוכל אח"כ להשתמש בו?
- ואיך נוכל להצדיק עצמנו בעיני העמים, אם נוכרח להודות ששמירת הדת תתנגד אל השגת החופשיות?
ובעוד שלא קם בינינו איש הבינים שיעמוד בתווך לקיים את הראוי להתקיים, ולבער את הראוי להתבער, למותר יחשב לנו להשיג החופשיות, כי כל עוד היותנו פוסחים על שתי הסעיפים, קשה לנו מאד להשיג אח מבוקשתנו, ואם נשיגהו יהי לנו לנזק ולא להועיל".

רבני גרמניה התנגדו לו בשל חופש דעתו. ובפרט בשל חקירותיו בתנ"ך שלא לפי המסורה, והוא הוכרח להתנצל ע"ז (אגרות יש"ר סי' ה' ל').
הוא נתמנה לרב למלא מקום אביו אחרי מותו בשנת 1846, שימש ברבנות עשר שנים, אך לא רצה לקבל שכר מהקהלה. התפטר ממשרתו ועסק בספרות עד סוף ימי חייו.

ספריו
יש"ר היה סופר פורה. סגנונו בעברית היה פשוט ופיוטי. לא השתמש במליצות, כי לדעתו "שמוש הלשון משתנה לפי הזמנים" (כרם חמד ח"ו).

רשימת ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

הראשון מספריו שנדפסו הוא הקדמת באורו לתורה עם "מאמר תורה מן השמים" (ווינה 1818), ובאור חדש על "ספר תורת אלהים" (שם 1821).

ספרו החשוב ביותר הוא "התורה והפילוסופיה" מחקר עיוני על לימוד החכמות (שם 1827), להוכיח שלא יתנגדו לעקרי אמונתנו. יצחק בר לוונסון כתב על הספר ביקורת חריפה בספרו "יהושפט".

ההדיר את בחינת הדת לאליהו דילמידינו והוסיף הקדמה, פירוש והערות (שם, 1833)

ערך את אגרותיו "אגרות יש"ר" (שם 6- 1834);

מאמר תגלחת, על היתר גילוח בחוה"מ (שם 1835). אביו התנגד להיתרו, וכתב בתגובה את תגלחת המאמר (ליוורנו 1844);

הספד על מות הקיסר פראנץ הראשון (1839);
ההדיר באור קצת מהראב"ע על ספר שמות עם מבוא (פראג 1840);

מפתח אל מגלת אסתר (ווין 1841). יצחק בר לוונסון כתב עליו בקרת "ענפי הדסה" ואמר כי "דבריו זרים אשר לא קוינו מאתו, חי אני! כי לבי היה רחוק מלהאמין זאת ראשונה עד שראו עיני ואין זאת כי שגגה יצאה מאתו, ורוח תזזית הטעתו";

מזכרת יש"ר (שם 1849), היא זכרון כל ספריו ומכתביו עד מלאת לו ס"ה שנה (ב' אלול תר"ט);

בחינת הקבלה (גוריציא 1852). כולל קול סכל נגד תורה שבע"פ לר' אמתי בן רם (פסוידונים) ואח"כ ספר שאגת אריה להריא"ם להצדיק את תורה שבע"פ, ובראשו תולדות הריא"ם מאת יש"ר, והחלק השני הוא ג"כ מעשי ידיו;

ילקוט יש"ר (שם 1854) כולל הערות חידושים וחקירות ובאורים.

מאמרים בכתבי עת שונים, כמו מאמר על עניין בן סורר ומורה (החלוץ ח"ג), בעניין טומאת מתים (כרם חמד ה"ה), חקירה על הבחירה החופשית (אוצר נחמד ח"ב), בדבר המילה וזדון לב משביתי ברית קדש, על עניין השבועה המיוחדת ליהודים בערכאותיהם, על החרם אם יש כוח בידי זקני העיר לבטל איזה דבר ממנהגים המקובלים.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן