חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קדיש יתומה

דיון הלכתי בשאלה אם בת יכולה לומר קדיש.

ראש האוסרים על אישה לומר קדיש, וראשון הדנים בנושא היה רבי יאיר בכרך, בשו"ת 'חוות יאיר' (סימן רכב), שנפטר ב- 1702. הוא חשש להחלשת המנהגים שבקהילה. ואלה דבריו:
דבר זר נעשה באמסטרדם ומפורסם שם, שאחד נעדר בלי בן, וצווה לפני פטירתו שילמדו... ואחר הלימוד תאמר הבת קדיש. ולא מיחו בידה חכמי הקהילה והפרנסים.
ואף כי אין ראיה לסתור הדבר, כי גם אישה מצוות על קידוש השם, גם יש מנין זכרים מקרי בני ישראל, ואף כי מעשה דרבי עקיבא שממנו מקור אמירת יתומים קדיש בבן זכר היה, מכל מקום יש סברא דגם בבת יש תועלת ונחת רוח לנפש, כי זרעו היא.
מכל מקום יש לחוש שעל ידי כך יחלשו כוח המנהגים של בני ישראל, שגם כן תורה הם, ויהיה כל אחד בונה במה לעצמו על פי סברתו, ומחזי מילי דרבנן כחוכא ואטלולא, ויבואו לגלגל בו ... ולכן בנדון זה שיש אסיפה ופרסום - יש למחות.
ואולם לפני כששים שנה, סבי הגרי"א הענקין זצ"ל העיר לנכון שאין ראיה מדברי ה"חוות יאיר" לימינו. שכן בימיו כל הקהילות האשכנזיות נהגו כמנהגן מדורי דורות, שרק יתום או איש אחר אחד היה אומר קדיש כל פעם. במצב כזה בוודאי לא היה ראוי, והיה בולט ביותר, אם בת או אישה היא אשר תאמר קדיש לבדה באוזני כל הצבור. ומה עוד שלפי המנהג מי שאומר קדיש היה ניגש לפני העמוד כדי לאומרו.

ברם, מאה שנה לאחר ה'חוות יאיר' התחיל מנהג הספרדים שהרבה אבלים אומרים קדיש בבת אחת, לחדור גם לקהילות האשכנזים. החדירה הייתה איטית. ב- 1918 בספר "אוצר דינים ומנהגים" עוד כתב שרק "הספרדים והקהילות האשכנזיות באמריקה" נהגו כן. כלומר: אבל לא הקהילות האשכנזיות שבאירופה. אבל היום זוהי הנורמה.

אין שום סימן לכך שה'חוות יאיר' היה אוסר אמירת קדיש על ידי אישה לפי מנהגנו היום, כמו שגם אין הוכחה להפך. גם שאר גדולי האחרונים שמנעו נשים מלומר קדיש: שו"ת תשובה מאהבה סימן רכ"ט, (נדפס 1715), כנסת יחזקאל סוף חלק יו"ד (1730), ואפילו ספר 'מטה אפרים' שער ב' (1835) ועוד - כולם כתבו כשעדיין היה נהוג שרק אבל אחד אמר קדיש. כן מוכח מהלכות הקדימה באמירת קדיש שהם חיברו, מבלי לכתוב שיש עצה לומר קדיש ביחד. (יצוין שהפירוש 'אלף למגן', שנדפס עם ה'מטה אפרים', ושמזכיר את המנהג לומר קדיש ביחד, מוצאו רק מ- 1908).

ומה שכתוב בספר 'פסקי עוזיאל' שאין לאישה שייכות לקדיש, אין כן דעת הפוסקים האשכנזים, שכן החוות יאיר כתב בפרוש שיש סברה שהבת שייכת לקדיש כמו הבן, ושום אחד מגדולי האשכנזים לא ערער על דבריו.

ראה כאן את הטקסט המלא של דברי הפוסקים שהוזכרו:

ובשו"ת 'שבות יעקב' (חלק ב סימן צג) התיר לבת קטנטנה לומר קדיש בנסיבות מסוימות, ולא סבר שאין לה שייכות לקדיש.

הטענה המושמעת מדי פעם שרוב הפוסקים אוסרים אמירת קדיש על ידי אישה, אינה בדוקה וגם אינה רלוונטית. אין מנגנון לקבוע מי הם רוב הפוסקים היום, ומה היא דעתם, ואין תוקף לרוב מזדמן שלא במסגרת של מפגש ודיון פנים אל פנים. ולפע"ד היא מעידה על חוסר הבנה בתהליך ההלכתי.

בדיון באמירת קדיש על ידי אישה ניתן להבחין בחמשה שלבים עד כה:

בשלב הראשון הועלה הנושא על ידי ה'חוות יאיר' ושאר אחרונים, שפסקו לאסור.

בשלב השני התיר סבי הגאון לאישה לנמר קדיש מעזרת הנשים ביחד עם הזכרים. ישנם הרבה סיפורים על נשים במקומות שונים שאמרו קדיש, אבל ככל שידוע הגרי"א הענקין היה הראשון שהתיר בכתב.

בשלב השלישי השיגו עליו מקצת פוסקים ודחו את דבריו. אך התהליך ההלכתי לא הסתיים בכך.

בשלב הרביעי דחו הוא ואחרים את ההשגות וקיימו את הוראתו. לדוגמה, בשו"ת 'מנחת יצחק' (חלק ז סימן ל), השיג על ההיתר לאישה לומר קדיש בעזרת הנשים, בטענה שאין מנין בעזרת הנשים וללא מנין אסור לומר קדיש. ואולם בשו"ת 'בני בנים' (חלק ב סימן ז. וראה בשו"ת אבני נזר חלק אורח חיים סימן לד אות ט"ו שהקדים אותי בחלק מן הדברים), הראיתי שלדעת רוב הפוסקים, לפי המבנה של רוב בתי הכנסת היום, אישה בעזרת הנשים אכן נחשבת כמי שמתפללת במקום שיש מנין.

השלב החמישי יכיל את תגובות פוסקי היום ומחר לטיעונים הנ"ל, עד להכרעה או הסכמה סופית, או עד שהצבור יכריע בדרך של "פוק חזי מאי עמא דבר" וקביעת מנהג. ויתכן גם שקהילות שונות תאמצנה מנהגים שונים, ויש כבר סימנים לכך בשטח.

ניתוח הגישות לגבי קדיש יתומה, יהודה איזנברג

לעיון נוסף:
אוסף מאמרים בנושא "קדיש יתומה", ולקט של דברי הפוסקים בעניין זה.

מקור הערך: הרב יהודה הנקין , לגופו של קדיש, "הצופה" כ"ג אייר תשס"ד 14.5.04

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
קדיש