חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

צדוקים

כת דתית בימי הבית השני. ההבחנה בינה לבין הביתוסים אינה ברורה.

הצדוקים התנגדו למסורת התורה שבע"פ, לא קיבלו את האמונה בתחיית המתים, בשכר ועונש ובביאת המשיח, ועוד מצוות שמקורם בתושב"ע. הצדוקים קיבלו את התורה שבכתב ככתבה: "עין תחת עין" - עין ממש.

צדוקים - כת דתית גדולה בישראל בימי בית שני. בין חבריה היו אצילי הארץ וכוהנים גדולים. נקראו "צדוקים", על שם צדוק ובייתוס תלמידי אנטיגנוס איש סוכו. יש מפקפקים בהסבר זה, כי אנשי הכת חיו לפני כן. יתכן שאנשי הכת קראו לעצמם צדיקים, ונשתנה השם לגנותם (מונה"ז לרנ"ק), מפני שהתנגדו למסורת התורה שבע"פ שהייתה בקבלה בקרב הפרושים ואנשי כנסת הגדולה.

הצדוקים כפרו בתחיית המתים מפני שאינה נזכרת בתורה, והתווכחו עם הפרושים, שהביאו ראיות ורמזים מן התורה לתחיית המתים (סנהדרין פרק חלק).
הצדוקים כפרו בשכר ועונש בעולם הבא, מפני שאינו נזכר בתורה (יוסיפוס, קדמוניות סי"ח פ"ב ומלחמות מ"ב פי"ב).
הצדוקים גם כפרו באמונה בביאת המשיח (סנהדרין צ"ט).
לא קבלו את חומרת הצדוקים בטבילת כלי בית המקדש, וכאשר הטבילו פעם אחת את המנורה לעגו הצדוקים ואמרו ראו פרושים מטבילין גלגל חמה (ירוש' חגיגה).
התנגדו לטבילת בעל קרי שהיא תקנת עזרא (ברכות כ"ב, ב"ק פ"ב). ויכוח זה מוזכר בתוספתא ידים (שלהי פ"ד):
אומרים טובלי שחרית (הפרושים הטובלים לקריים בשחרית): קובלנו עליכם צדוקים שאתם מזכירים את השם בשחרית בלא טבילה. אומרים צדוקים: קובלנו עליכם טובלי שחרית, שאתם מזכירים את השם מן הגוף שיש בו טומאה.
הצדוקים התנגדו למנהג ניסוך המים בחג שחז"ל סמכו אותו לפסוק "ושאבתם מים בששון" (סוכה מ"ח).

המחלוקות בין הצדוקים לפרושים הביאו לחילול המקדש. מעשה בצדוקי אחר שניסך המים על רגליו (יומא כ"ו, סוכה מ"ח) ורגמוהו כל העם באתרוגיהם.

הצדוקים התנגדו למנהג נטילת ערבה בחג. שאמרו הפרושים ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני. או שהוא יסוד ומנהג נביאים... שכחום וחזרו ויסדום (סוכה מ"ד). חכמים החמירו במנהג הזה עד שאמרו כי חיבוט ערבה בשביעי דוחה שבת. הצדוקים שחלקו על המנהג זה לא הודו שחיבוט ערבה דוחה שבת (שם מ"ב). חז"ל אף קבעו את הלוח העברי בדרך שהושענה רבה לא יחול לעולם בשבת, כדי שלא יתבטל מנהג חיבוט ערבה.

הצדוקים פירשו את התורה שבכתב לפי פשוטה – וביארו את המקרא ככתבו (סנהדרין נ"ב) כפרש"י שם על ב"ד של צדוקין.
בין פירושיהם של הצדוקים: "עין תחת עין" ממש (מגלת תענית פ"ד);
"נפש תחת נפש" בעדים זוממים – כפשוטו, ואמרו שאין עדים זוממין נהרגין עד שיהרג הנדון (חגיגה ט"ז), בניגוד לקבלת הפרושים "אשר זמם - ולא אשר עשה";
"ופרשו השמלה" כמשמעו;
"וירקה בפניו" - שתהא רוקקת על פניו;
"ממחרת השבת" לעניין ספירת העומר – ביום ראשון בשבוע, למחרת שבת בראשית (מנחות פ"י נ'). כדי להתאים את ספירת העומר לשיטתם, המתחילה את הספירה ביום א' בשבוע, הטעו את בית הדין בעדות החדש, כדי שיקדשו את חודש ניסן ביום שבת (ר"ה פ"ב א').

ממחרת השבת – עיון בשיטת רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי / אלחנן סמט

שנאה עזה שנאו הצדוקים את הפרושים, כפי שנראה ממעשה ינאי המלך הוא יוחנן הורקנוס עם אלעזר בן פועירא (יוסיפוס, קדמוניות י"ג וברייתא קדושין ס"ו).

ויכוחים עם הצדוקים
ר' יוחנן בן זכאי התווכח עם הצדוקים וקרא להם שוטים. הוא כינה את תורת הצדוקים "שיחה בטלה" לעומת תורה שלמה שלנו. הצדוקים הוכרחו לפעמים להשתמש במדות התורה שדרשו הפרושים. היה להם "ספר גזרתא" (מגלת תענית פ"ד) עפ"י כללים שבדו מלבם, ונמצא שהתווכחו על בסיס קל וחומר (ידים פ"ד ז') "אומרים צדוקים קובלים אנו עליכם פרושים: מה אם שורי וחמורי שאני" וכו'. רבי יוחנן ניצח אותם באותו היקש.
בתוספות העירו (חולין כ"ז) שבכל מקום שיש "ועוד שאלו" מדובר ברבי יוחנן בן זכאי, שאהב להתווכח עם הצדוקים ועם המינים (בכורות ה', חולין כ"ז, במד"ר פי"ט). בכל הויכוחים דומה סגנון הויכוח – הוא דוחה את השואל בקש, ומשיב תשובה ברורה לתלמידיו.

כנראה כינו אז את דרך הויכוח כאשר הנשאל מקבל את הנחות ההיקש של השואל ועונה לו בדרכו, בדרכו של סוקראטס, בשם "דחיה בקש", על דרך "ענה כסיל כאיוולתו".
פעם אחת ניסה הצדוקי יוסי בן תדאי איש טבריה לשטות ברבן גמליאל במידת קל וחומר (מס' ד"א פ"א) ושאל אותו: מה אשתי שאני מותר בה, אני אסור בבתה, אשת איש שאני אסור בה, אינו דין שאהיה אסור בבתה! אמר לו צא ופרנס לי כהן גדול, שכתוב בו כי אם בתולה מעמיו יקח אשה, ואני אפרנס לך כל ישראל. [=פירוש: כתוב שכהן גדול נושא בתולה. מכאן שמותר לשאת בת של אשת איש. אתה תבאר לי מדוע כהן גדול מותר לשאת בתולה, ואני אסביר לך מדוע לכל ישראל מותר לשאת אשה] ונידהו ר"ג.

לפעמים השתמשו הצדוקים במידה שהתורה נדרשת בה רק להתנגד לפרושים, כמו שאמרו "תירש הבת עם בת הבן מכוח ק"ו" (מגלת תענית פ"ה, ב"ב קט"ז), ונצח אותם ריב"ז, וקבעו אותו היום ליום טוב.
לפעמים אחז ריב"ז את כלי אומנתם של הצדוקים והורה להם פשט הכתוב בעניין המחלוקת במנחת סולת (מ"ת פ"ח) שאמר להם: הכתוב אומר "ומנחתם ונסכיהם".

סוף הצדוקים
המחלוקת בין הפרושים והצדוקים פסקה עם חורבן הבית, וברבות הימים נבאש ריחם של הצדוקים בקרב עמנו.
בתלמוד ובמדרשים דנו אותם כמתפרצים מקרב האומה לכפור בדת, וקראו להם מינים. הצדוקים נתדלדלו אחר החורבן, התמעטו ונחלשו עד זמן הגאונים. בימי ענן ושאול הרימו הצדוקים ראש. לדעת הרמב"ם הקראים הם המשך שלשלת הצדוקים. הקראים טוענים שאין להם דבר עם הצדוקים הקדמונים.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):

למחלוקות הפרושים והצדוקים / חנוך אלבק
ניסוך המים לפי המקורות / מרדכי פירון
הפרושים והצדוקים בעניין פרה אדומה / ש.ח. קוק

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אמונה חסדאי
הערה: מקור השם צדוקים יכול להגיע גם מצדוק הכוהן, שכיהן בכהונה הגדולה עד תחילת ימי בית שני. באותם ימים, נהוג היה למנות כהונה גדולה אך ורק ממשפחת כוהנים זו. אולם, לאחר קבלת יונתן את ההנהגה, החליט, עם תמיכת העם, לקבל על עצמו את הכהונה, מובן שצדוק ומשפחתו התנגדו בכול מאודם למינוי זה, שהעניק להם הן מעמד חברתי גבוה וכן כסף רב...התנגדות חז"ל לכך יכולה לנבוע מרצון להפחית את השפעת הצדוקים על העם,הפרושים.
מקור ההערה: אנציקלופדיות שונות


שם המעיר: טובלי שחרית
הערה: יש גירסא שטובלי שחרית הם קבוצה אסייתית שבגדו בסנהדרין והם הטובלי שחרית עיין במקור ואותו איש היה ראש הקבוצה
מקור ההערה: עיין במקור


שם המעיר: יהוסף יעבץ
הערה: שיבושים קשים בערך, למשל מי סבר שאין להטביל את המנורה צדוקים או פרושים?
מי הם כת טובלי שחרית, במקור מבואר שהם לא היו הפרושים, בקיצור נא לתקן.


שם המעיר: שגיא קבדה
הערה: לא קבלו את חומרת "הצדוקים" בטבילת כלי בית המקדש

צריך לכתוב חומרת "הפרושים"
מקור ההערה: אוצר ישראל


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
יוחנן בן זכאי
ניסוך המים
פרושים
ביתוסים
מגילת תענית
אנטיגנוס איש סוכו
איסיים


נושאים קרובים באתר דעת
צדוקים
ממחרת השבת