חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קמחי דוד, רד"ק

מדקדק ומפרש מקרא; חיבר ספרי דקדוק ופירושים למקרא. נרבונא צרפת 1160 - 1235.

פרש את המקרא ע"פ הדקדוק, וספריו נתקבלו על ידי חכמי היהודים וחכמי הנוצרים. כתב את ספר המכלול, חלקו הראשון הוא "ספר הדקדוק" והשני הוא "ספר השורשים" (קושטא 1532). פירוש לתנ"ך. פירושי הרד"ק נתקבלו בישראל להבנת במקרא ע"פ הפשט. הלך בדרכי הרמב"ם והרלב"ג שהתאמצו לקרב את הנסים אל הטבע. לרד"ק קמו גם מתנגדים. הרד"ק יצא להגנת הרמב"ם בזמן הפולמוס נגד לימוד פילוסופיה.

ר' דוד קמחי - רד"ק - מדקדק ומפרש מקרא; נולד בנרבונא בצרפת בשנת 1160 ומת שם בשנת 1235. היה הבן הצעיר של ר' יוסף קמחי. בעל ספר יוחסין כתב שאמרו עליו "אם אין קמח אין תורה", כלומר: כי בלי פירוש של קמחי אין לימוד תורה.

רד"ק הרחיב את ידיעת לשון הקדש ופרש את המקרא לפי הדקדוק. ספריו נתקבלו על ידי חכמי היהודים, וגם חכמי הנוצרים תרגמו כמה מספריו לרומית. רמב"ן בפירושו מזכירו.
היה בקי בתלמוד ובספרות הרבנים, ובייחוד שקד על ספרי הרמב"ם. רד"ק לא המציא מילים, אלא שאב מן החכמים שקדמו לו, ובפרט מחיוג, אבן גנאח ואביו. הוא ניסח את דבריהם בשפה ברורה וצחה עד שכל קורא יבין אותם היטב, גם סדרם בסדר נכון.

ספריו ושיטתו
ראשית מלאכתו היה "ספר המכלול" אשר חלקו הראשון הוא "ספר הדקדוק", וחלקו השני "ספר השורשים" (קושטא 1532). ואח"כ החל בפירוש התנ"ך.
כתב ביאור שמות הנבואה, ביאור שלושה עשר עיקרים. חיבר פירוש למסכת אבות שנדפס בסדור תפלה בטורין 1525. חיבר את הספר "עט סופר", הכולל את כללי המסורה הדרושים לכתיבת ספר תורה (בקובצי מקיצי נרדמים (ליק 1864)). "תשובת הרד"ק להנוצרים" נמצא בסוף פירושו לתהלים (איזני 1542) ובמלחמת חובה (קושטא 1710).

פירושי רד"ק נתקבלו בישראל כדרך להבנת המקרא ע"פ הפשט. רד"ק הוא לא פנה לחקירות פילוסופיות, והביא גם דרשות חז"ל. במקום שהאגדות נראות לו כרחוקות מהפשט, אמר בדרך ענוה:
והם שאמרו ידעו מה שאמרו, ודעתם רחוקה מדעתנו.
ומביא את דעת רב שמואל בן חפני גאון, כי -
"לא יקבלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל" (בפירושו לש"א כ"ט כ"ד).
רד"ק הלך בשיטת רמב"ם ורלב"ג, שקרבו את הנסים אל הטבע. לדוגמה: הילד שהחיה אליהו והנער שהחיה אלישע, לא מתו רק התעלפו (מ"א י"ז, מ"ב ד.). לא האמין שאליהו הנביא עלה בסערה השמים בגופו עצמו ובשרו (שם ב' א.). על השרפים ועל המלאכים ומראות הנבואה אמר כי הם בריות נבראו לשעתן (ישעיה ו' ב).
רבני צרפת הצפונית החרימוהו בגלל שפירש את מעשה מרכבה על דרך הנסתר שהלך בו הרמב"ם במורה, וכן על מה שכתב באחד מספריו -
"לימות המשיח יבטלו הוויות אביי ורבא, יען כי אז לא יהיה עוד כל ספק בדיני התורה ובכל משפטיה כנראה ברור מן הנביאים והתלמוד".
ור"י אלפכאר, במכתבו להרד"ק, הוכיחו באמרו:
"ולא ישמע עוד חמס בארצך שוד ושבר בגבולך, לעמוד על סלע המחלקות, ולהחניף רבים בחלקלקות, לבטל הוויות דאביי ורבא ולהתאמץ לעלות במרכבה".
ורד"ק הצטדק ואמר:
"לא נטיתי מדרך האמונה ומנתיב הנבונה, ואני אני הוא הבוחר באהבה בהוויות אביי ורבא וכו', ואין רב בספרד וצרפת מדקדק בדברי רז"ל בחומריהון ובקוליהון יותר ממני וכו'. ובמה שראית שכתבתי אין רע, אך האמת כתבתי לכל בעלי עינים כשמש בחצי שמים, כי בימי המשיח יבטלו ההוויות, כי לא יהיה ספק וקושיא בתורתנו, כי שפה אחת ומשפט אחד יהיה לכולנו וכו', ואם אתאמץ לעלות במרכבה בסולם אשר הקים לנו הרב מורה הצדק אין תימה בזה".
גם הרב יעבץ כתב עליו בקורת קשה, ואמר:
"כי מעשה מרכבה של הרד"ק מותר ללמוד גם במקום שאסור להרהר בדברי תורה".
לדרכו בדקדוק וביאורים התנגדו ר' יוסף כספי ופרופיאט דוראן והשיגו עליו, אך אלישע בן אברהם מצדיקו בספר "מגן דוד" (קושטא 1517).

מצדיק הרמב"ם
כאשר פרץ בצרפת הריב על לימוד ספרי הרמב"ם ספר המדע והמורה, היה רד"ק למעלה מבן שבעים. הוא לא חש לזקנותו, והלך בשליחות מוקירי הרמב"ם בפרובינצה לספרד לדבר על לב חכמיה להציל כבוד הרמב"ם. מגמת פניו הייתה לעיר טולדו, להטות את לב ראשי העיר להחרים את ר' שלמה ממנטפלייר וחבריו הקנאים אשר החרימו את ספרי הרמב"ם. כאשר הגיע לעיר אבילא חלה בקדחת, ולא יכל לנסוע לטולדו. הוא שלח אגרת לנשיא העיר טולדו, ר"י אלמאכר בדבר הזה, אך הוא ענהו קשות. חכמי הדור התרעמו על ר"י אלמאכר על דבריו, והדבר גרם למריבה בינו לבין חכמי דורו. לבסוף הבטיח אלפאכר שלא יקל עוד בכבוד רד"ק (אוצר נחמד ח"ב 172).

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
ויכוח ר' דוד קמחי או תשובות הרד"ק / דוד קמחי
ר' דוד קמחי (רד"ק) / יחיאל צבי מושקוביץ

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: הראל
הערה: רציתי להעיר כמה הערות,כי יש כאן הרבה טעויות:

1)"הרמב"ן בפירושו מזכירו"- ראוי לציין שהוא מזכיר אותו רק פעם אחת,בפרשת וישלח (ואת אביו בפרשת בראשית),אבל שאב ממנו רבות בלא להזכיר אותו או שאר בני משפחתו(או שהזכירם בשם יש מפרשים וכדומה).השערה לדבר כתב רח"ד שעוועל בכתבי הרמב"ן ח"א במבוא לפירוש איוב,הערה 25.

2)"בייחוד שקד על ספרי הרמב"ם"- נכון שהוא העריך מאוד את הרמב"ם והגן עליו מפני מתנגדיו,אבל זה לא אומר שעיקר עיסוקו היה בספריו.הרד"ק עומד בפני עצמו וספרי הרמב"ם הגיעו אליו כשהוא היה כבר בוגר ובקי בתורה,כך שהוא לא איזה תלמיד מובהק של הרמב"ם ועם כל ההערכה הרבה הוא יודע גם לחלוק עליו.

3)"כתב ביאור לשמות הנבואה ויג' עיקרים"- הרבה זמן אני מחפש את הביאורים האלו או את המקור לכך שנכתבו על ידי הרב,ולא מצאתי דבר.בשום מקום לא מוזכר הדבר הזה וגם הרד"ק עצמו אף פעם לא מזכיר את הביאורים האלו למרות שיש הרבה מקומות בפירושו שיכל להפנות אליהם.גם ה"תשובה לנוצרים" לפי הידוע לי מוסכם שאינה שלו.

4)"רד"ק הלך בשיטת הרמב"ם והרלב"ג שקירבו את הניסים אל הטבע"- לא נכון! קודם כל נכתב כאן שהוא סובר שהנער רק התעלף,וזו טעות כי הוא אמנם מזכיר דעה כזו אבל מסיים: "והנכון כי מת מיתה גמורה כמו שסוברין בני העולם"(מלכים ב',ד').וגם בעניין דברי רב שמואל בן חפני על בעלת האוב הוא לא מסכים אלא מפרש כפשוטו (שמואל א' סוף פרק כח').ובכלל,בודאי שהרד"ק סובר שבאופן כללי רוב הניסים נעשים בדרך הטבע (יהושע תחילת פ"ה,וגם בנער שהחיה אלישע ועוד מקומות) אבל זו גם דעת שאר גדולי ישראל,לדוגמא ר' יוסף בכור שור במכת שחין והר"ן בדרוש השלישי והשמיני,אבל כשמדובר בנס פלאי כמו עמידת השמש והירח ליהושע,החייאת מתים,וגר זאב עם כבש וכו'-הוא מקבל אותם כפשוטו בלי שום נסיונות לתרץ באופנים שונים,כך שדרכו ממש לא כדרך הרמב"ם והרלב"ג.

5)לפי הידוע לי בכלל לא החרימו את הרד"ק ולא היו לו מתנגדים.רק ר' יהודה אלפכר טען נגד דעת הרד"ק שהיא טעות והרד"ק השיב לו מה היתה כוונתו ושאין בעיה בדבריו.(גם דעת הגר"א שלעתיד לבוא ילמדו הלכה למשה מסיני בלי קושיא ופלפול כלל).

6)דברי הרב יעב"ץ הוצאו מהקשרם.הוא לא התייחס לפירוש הנסתר למעשה מרכבה (אחרת היה צריך לצאת נגד הרמב"ם ולא הרד"ק) אלא הפירוש הנגלה, שבו כמעט הכל הוא ענייני לשון,ולכן אמר שאפשר ללומדו גם בבית הכסא,וזה ידוע.הוא (שלא באשמתו)לא ידע שהרד"ק בכוונה כתב כך ואת מה שיש לו לומר כתב בפירוש נפרד (שכמדומה שלא זכינו לאורו).
מקור ההערה: ידע אישי ופירוש הרד"ק


שם המעיר: הראל
הערה: א.הרד"ק לא הלך בשיטת רמב"ם ורלב"ג שקרבו את הניסים אל הטבע.הוא אמנם כותב שבדרך כלל הניסים הם על דרך הטבע ומנהג העולם (יהושע תחילת פרק ה' ועוד) כדרך גדולי ישראל אחרים,אבל בניסים הגדולים כמו עמידת השמש ליהושע,או השבת השמש לחזקיהו,האישה בעלת האוב, החייאת מתים ו"גר זאב עם כבש" הוא מפרש כפשוטו ולא מנסה לקרב לדרך הטבע (כפי שאפשר לראות בפירושו,הוא לא מסביר שהנער אצל אליהו או אלישע התעלף אלא מת כפשוטו וקם לתחייה,לא כפי שכתוב כאן).

ב.אין שום מקור לכך שכתב ביאור לשמות הנבואה או יג' עיקרים או פירוש לאבות.חיפוש באינטרנט ובשאר תולדות חייו של הרד"ק (וגם עצם העובדה שהרד"ק לא מזכיר אותם בפירושו) גורם לי לחשוב שיש כאן טעות.

ג.לא החרימו את הרד"ק אלא בסה"כ ר' יהודה אלפכאר העיר על דעתו והוא ענה לו בחזרה.ודברי הרב יעב"ץ הוצאו מהקשרם כי כידוע הוא התייחס לפירוש הנגלה למעשה מרכבה שיש בו ברובו רק ענייני לשון ולכן אמר שמותר ללומדו בבית הכסא.

מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
שקל הקודש
ספר השורשים