אנציקלופדיה יהודית דעת - קרי וכתיב ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קרי וכתיב

רישום ההבדלים בין מסורת הכתיבה של התנ"ך לבין מסורת הקריאה שלו, במילים מסוימות. ברוב הוצאות התנ"ך, ה"כתיב" מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" מופיע בשוליים. לעתים מילה מסוימת אף נכתבת ולא נקראת, או נקראת אך לא נכתבת, ותופעה זו מכונה 'כתיב ולא קרי' ו'קרי ולא כתיב'.

תוכן העניינים
סוגי קרי וכתיב
קרי וכתיב בתלמוד
הסברים לתופעה
הסברים מסורתיים
הסברים במחקר המודרני
ספירת הערות קרי וכתיב בספרי התנ"ך
רשימות של קרי וכתיב במקורות
קריין ולא כתיבן:
וכתיבן ולא קריין:
שינוים בין המסורה לאמור בחז"ל

סוגי קרי וכתיב
ניתן לחלק את הקרי והכתיב לכמה סוגים עיקריים:
קרי וכתיב לשם נקיות - ישנן מילים מסוימות אשר אין קוראים אותן ככתיבתן מפני שהן נחשבות "גסות" מדי. לדוגמה: 'ישגלנה' כתיב - 'ישכבנה' קרי (דברים כח, ל); 'ובעפלים' - 'ובטחֹרים' (דברים כח, כז); 'לאכול את חריהם ולשתות את שניהם' - 'לאכול את צואתם ולשתות את מימי רגליהם' (מלכים ב' יח, כז); ועוד. עם השנים, נשתכח המובן ה"גס" של חלק מן המילים הכתובות, בין השאר עקב העובדה שלא נקראו, אך חילוף הקריאה נשמר.

קרי וכתיב מחמת קדושה - זוהי תופעה הפוכה לתופעה הקודמת. מילה שמפאת קדושתה היתירה, נמנעו מלאומרה ככתבה. תופעה זו קיימת בשם ה' בן 4 האותיות (יהו"ה) אשר מפאת קדושתו נקרא לרוב אֲדֹנָי (ולעתים אֱלֹהִים). עקב תדירות הופעתו וקריאתו הקבועה שלא ככתיבתו, אין 'הערת קרי' על שם ה', וקריאתו השונה מתבטאת רק בניקודו התואם את קריאת השם הנקרא (ובהוצאות מסוימות הוא אינו מנוקד כלל).

קרי וכתיב דקדוקי - לעתים, משקף הקרי דקדוק שונה (לרוב מאוחר יותר) מאשר הכתיב. לדוגמה: 'אתי הלכתי' כתיב - 'את הֹלכת' קרי (מלכים ב' ד, כג). קיימים גם מקרים לא מעטים שבהם צורת הכתיב אינה מובנת, והקרי נראה כ'תיקון' שלה.

קרי וכתיב ענייני - במקומות מסוימים נראה שהקרי והכתיב מלמדים גם על צורת הבנה שונה של הכתובים. לדוגמה: 'ואת בניכי תחיי בנותר' - וְאַתְּ וּבָנַיִךְ תִּחְיִי בַּנּוֹתָר' (מלכים ב' ד, ז); נראה שהכתיב מלמד על הקריאה: 'וְאֶת בָּנַיְכִי תְּחַיִּי בנותר' (תיקון הצורה 'בניכי' ל'בניך' שייך לקטגוריית ה'קרי והכתיב הדקדוקי').

קיימים מקרים רבים שלא שייכים לקטגוריות הנ"ל, ובהם נראה שהשינוי הוא סגנוני בלבד.

קרי וכתיב בתלמוד
אצל חז"ל מוכרת תופעת הקרי והכתיב. כך נאמר בתלמוד (נדרים לז):
אמר רבי יצחק: מקרא סופרים, וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין (=היינו, 'קרי ולא כתיב' ו'כתיב ולא קרי'), הלכה למשה מסיני.
מכאן רואים שחז"ל ייחסו לתופעות אלו (או לפחות לאלו המופיעות בתורה) מעמד קדום כקדמות הטקסט גופו.
כן קיימים בתלמוד דיונים האם 'יש אם למקרא' או 'יש אם למסורת', היינו, האם הנוסח העיקרי לעניין מדרש ההלכה הוא הנוסח הנקרא או הנוסח המסור בכתב.
קטגוריה נוספת של קרי וכתיב, שינוי הקריאה לצורך 'נקיות הלשון', מוזכרת גם היא בדברי חז"ל. כך נאמר בתלמוד, במסכת מגילה (דף כה):
כל המקראות הכתובין בתורה לגנאי קורין אותן לשבח, כגון ישגלנה - ישכבנה.
כן מוכרת הקטגוריה של שינוי הקריאה מצד קדושת שם ה'. כך נאמר בתלמוד (פסחים נ):
אמר רב נחמן בר יצחק: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה - נכתב ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת, אבל לעולם הבא כולו אחד - נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י... ר' אבינא רמי (=הקשה) כתיב (שמות ג) זה שמי לעלם - וזה זכרי לדור דור! (ותירץ:) אמר הקב"ה: לא כשאני נכתב אני נקרא; נכתב אני ביו"ד ה"א, ונקרא אני באל"ף דל"ת.

הסברים לתופעה
תופעת הקרי והכתיב היא תופעה ייחודית למסירת התנ"ך, ורבו ההסברים לה במהלך הדורות.

הסברים מסורתיים
כפי שראינו, בתלמוד נאמר (לפחות על חלק מן התופעות) שהן 'הלכה למשה מסיני'. נראה ברור שהכוונה היא רק לתופעות הנמצאות בתורה (אין זה הגיוני שמשה ימסור צורת קריאה של ספרים שטרם נכתבו), וגם בתורה עצמה לא ברור האם מדובר על כל התופעות או רק על חלקן.
רד"ק כתב, בהקדמתו לפירושיו על הנביאים:
ונראה כי מלות האלה נמצאו כן לפי שבגלות ראשונה אבדו הספרים ונטלטלו. והחכמים יודעי התורה מתו ואנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה מצאו מחלוקת בספרים, והלכו בהם אחר הרוב לפי דעתם; ובמקום שלא השיגה דעתם על הבירור, כתבו האחד ולא נקדו או כתבו מבחוץ ולא כתבו מבפנים, וכן כתבו בדרך אחד מבפנים ובדרך אחר מבחוץ...
לדעה זו, שהכתיב והקרי מהווים חילופי נוסחאות, שותפים פרשנים נוספים, כגון האפודי והמאירי.
חלק על כך פרשן המקרא ר' יצחק אברבנאל, שכתב:
ועצתם רחקה ממני כי איך אוכל בנפשי להאמין ואיך אעלה על שפתי שמצא עזרא הסופר ספר תורת האלוקים וספרי נביאיו ושאר המדברים ברוח הקודש מסופקים בהפסק ובלבול, וספר תורה שחסר ממנו אות אחת פסול, וכל שכן בקרי וכתיב שבאו בתורה... יחסרו כמה וכמה מהאותיות. והנה זאת נחמתנו בענייננו שתורת השם אתנו בגלותנו... העניין אצלי הוא שעזרא ואנשי כנסת הגדולה מצאו ספרי התורה בשלמותם ותמותם כמו שנכתבו... עזרא עיין במקרא והדברים נראו אליו זרים כפי טבע הלשון וכוונת הסיפור וחשב שהיה זה לאחד מב' סיבות: אם שכיוון הכותב בדברים הזרים ההם סוד מן הסודות מסתרי התורה כפי מעלת נבואתו ועומק חכמתו ולכן לא מלאו ידו לגשת ידיו למחוק דבר מספרי האלוקים... כי הבין בדעתו שבחכמה יתירה נכתבו כן... ולכן הניחם בכתב מבפנים כמו שנכתב, האומנם שם מבחוץ הקרי שהוא פירוש הכתוב הזר ההוא, כפי טבעו הלשון ופשיטות העניין.
אם כן לשיטתו, אין מדובר בחילופי נוסח, אלא בתיקון ופירוש בלבד. דברים דומים כתב על ירמיהו, שלא היה בקי בדקדוק הלשון, ועל כן רבו בו מקרי הקרי והכתיב, משום שהוצרכו אנשי כנסת הגדולה להוסיף ביאור על פי הדקדוק.
על שיטות אלו חלקו רבים, וביניהם הרדב"ז, הרשב"א, ומהר"ל, שכתב:
לא כמו קצת אשר הם מן בעלי הדקדוק וקצת מן האחרונים, ראוי היה להם שילחכו עפר בלשונם ולא היו כותבים דעתם, וכמה חסרי דעת קבלו דעתם כאילו היה דבר פשוט בלי חולק כלל... ומדברים דברים כאלו שולח יד בנביאים, ודברו דברים אשר לא זכרם אדם מעולם, שהנביאים לא ידעו לשון; ואין להשיב על דברי בורות כאלו, ומכל שכן כי אלו האנשים סרו מן דרכי החכמים ז"ל וכאילו הם חכמים יותר מרבותינו ז"ל... ואמרו דברי בורות וסכלות גמור אין להשיב על דברי בורות...
הם כתבו כמובא בחז"ל, שהקרי והכתיב ניתנו יחד על ידי הכותב. ובטעם הדבר כתבו מהר"ל והמלבי"ם, שהכתיב מרמז על סודות עמוקים, ועל כן דווקא הוא נדרש על ידי חז"ל. וכן נתנו הסברים ברוח זו כמה מפרשני זמננו המסורתיים, שהכתיב מלמד על מחשבתן של הנפשות הפועלות, וכיוצא בזה.

הסברים במחקר המודרני
גם במחקר המודרני נדונה תופעה זו, וניתנו לה כמה וכמה הסברים. סיכום של חלק מהשיטות מובא בספרו של ישראל ייבין, 'מבוא למסורה הטברנית':
הוצעו שיטות שונות להסברת מקורן של העברות כתיב וקרי, אך כולן אינן מניחות את הדעת ואינן מסבירות את כל הדוגמאות. שיטה אחת מניחה שהקרי אינו אלא הצעת תיקון שרירותית של בעלי המסורה, שרשמו את הצעותיהם בגיליון, כקרי. נגד השערה זו נאמר בעיקר הנימוק, שיש מקומות (אמנם נדירים ביותר), שבהם הקרי אינו עדיף על הכתיב, ואף גרוע ממנו, כגון: הוצא (בר' ח, יז) - היצא קרי; מגדיל (שמ"ב כב, נא) - מגדול קרי. אחרים סבורים שהיה מעין כתב-יד מופתי ארכיטיפוס, והרשום בו נקבע ככתיב, ואילו הקרי הוא שינויי נוסחאות מכתבי-יד אחרים. אחרים סבורים שהיו שניים או שלושה כתבי-יד מופתיים והערות כתיב וקרי נוצרו על ידי השוואת נוסחאותיהם; נוסח הטופס הנבחר או נוסח הרוב הוכנס לפנים, ונוסח הטופס השני, או המיעוט, נרשם בגיליון, כקרי. הצעה אקלקטית רואה בהערות אלו הצעות תיקון של בעלי המסורה על יסוד כתבי-יד, ואין להכריע.
דברים אלה קרובים לשיטות המסורתיות של רד"ק ושל אברבנאל, אך אלו לא הניחו את דעתו של הרב מרדכי ברויאר, שהרי בעלי המסורה הכריעו במקומות רבים ללא הצורך של הקרי והכתיב. על כן הציע הרב ברויאר, שהקרי והכתיב משקפים מסורת קריאה ומסורת כתיבה שונות. דבר זה נובע מכך שבעלי המסורה, לכשרצו לקבוע נוסח מהימן ומקובל של המקרא, גם של כתיבתו על אותיותיו וגם של קריאתו על ניקודו וטעמיו, קבעו את הנוסח הנכתב לפי רוב סופרים מהימנים, ואת הנוסח הנקרא על פי רוב קוראים דווקנים. ומדרך הטבע היו שינויים בין שתי המסורות, שהרי במסורות הסופרים מצויה יותר ההקפדה המדויקת גם על צורות 'משונות' מחד, כמו גם טעויות סופרים מאידך, ואילו בקרב הקוראים לא שייכות טעויות סופרים, אך ייתכן שינוי של הקריאה לפי הצורה המתקבלת יותר בפי הקורא ובאזני השומעים. כמובן, קיימים יחסי גומלין בין השתיים, אחרי אשר הקוראים משתמשים בנוסחם הכתוב של הסופרים, ואילו הסופרים שומעים את קריאתם של הקוראים; אולם בסופו של חשבון, שתי מסורות הן, ונכתבה מסורת הכתיבה - בפנים הנוסח, ואילו מסורת הקריאה נכתבה בצד, כהערת מסורה.

ספירת הערות קרי וכתיב בספרי התנ"ך
להלן טבלה, שבה מצוין מספר הערות הקרי והכתיב בכל אחד מספרי התנ"ך. כמה הערות חשובות:
ישנו 'קרי קבוע', שמרוב רגילותו אינו מצוין במיוחד, כדוגמת שם ה', או המילה 'ירושלַ ִם'. מקרים אלו אינם מצוינים בהערות מסורה, ואינם נמנים ברשימה.
ישנן דרכים רבות לציון קרי וכתיב. לדוגמה, יש המציינים למילה 'שילה' את הקרי 'שילו'; לעומת זאת, יש שפשוט מנקדים 'שילֹה'. כיוצא בזה לגבי 'יָדָו' (או קרי: ידיו) וכדומה. הרשימה מתבססת על מהדורת התנ"ך של הרב ברויאר, אשר שיטתו היא לצמצם את מספר הערות ה'קרי' (כך, הוא גורס: ידָו, שילֹה).
ישנה מחלוקת בין הספרים באשר לנוסחן של מילים מסוימות, וכיוצא בזה לגבי הערות קרי וכתיב. כאמור, הנתונים מבוססים על מהדורת הרב ברויאר, אשר נחשבת כמדויקת ומהימנה מרוב המהדורות.
לצורך השוואה, נוסף טור שבו מובא מספרן של כלל המילים בכל ספר. הנתונים הם מתוך קונקורדנציה 'אבן שושן'.
הספירה נעשתה בצורה ממוכנת, וייתכנו בה טעויות עקב כך.
בראשית - 10
שמות - 6
ויקרא - 3
במדבר - 7
דברים - 6
סה"כ תורה - 32
יהושע - 29
שופטים - 20
שמואל - 124
מלכים - 103
ישעיהו - 49
ירמיהו - 131
יחזקאל - 78
הושע - 6
יואל - 1
עמוס - 2
עובדיה - 0
יונה - 0
מיכה - 4
נחום - 4
חבקוק - 0
צפניה - 1
חגי - 1
זכריה - 6,
מלאכי - 0
סה"כ נביאים - 559
תהילים - 61
איוב - 32
משלי - 61
שיר השירים - 3
רות - 12
איכה - 20
קהלת - 9
אסתר - 13
דניאל - 125
עזרא - 28
נחמיה - 22
דברי הימים - 77
סה"כ כתובים - 463
סה"כ תנ"ך - 1,054


רשימות של קרי וכתיב במקורות
אמר רבי יצחק מקרא סופרים ועיטור סופרים וקריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני [נדרים לז,ב]. להלן רשימות המופיעות במקורות:

קריין ולא כתיבן:
פרת דבלכתו (שנאמר ויך דוד וגו' בלכתו להשיב ידו בנהר [פרת], ש"ב חי ג),
איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים (שם ט"ז),
באים דבנבנתה (ירמיה ל"א),
לה דפליטה (שם ג),
אם דהגד הוגד (רות ג),
אלי דהגורן (שם),
אלי דהשיעורים (שם),
הלין קריין ולא כתיבן.

וכתיבן ולא קריין:
זאת דהמצוה (דברים ו),
ידרך דהדורך (ירמיה נ"א),
חמש דפאת נגב (יחזקאל מ"ח),
אם דכי גואל (רות ג),
(נדרים ל"ז: ל"ח.).

במסורה נחשבו עשר מילים קריין ולא כתיבן:
בני (שופטים כ' י"ג),
פרת (ש"ב ח' נ),
איש (שם ט"ז כ"ג),
כן (שם י"ח כ),
בניו (מ"ב י"ט ל"ז),
באים (ירמיה ל"א ל"ח),
לה (שם נ' כ"ט),
צבאות (שם ל"ז ל"ב),
אלי (רות ג' ה),
אלי (שם ג' י"ז).

ושמונה מלין כתיב ולא קרי:
אם אמנון (ש"ב י"ג ל"ג),
אם במקום (שם ט"ו כ"א),
נא דיסלח (מלכים ב ה י"ח),
את אשר (ירמיה ל"ח ט"ז),
אם כאשר (שם ל"ט י"ב),
ידרך (שם נ"א נ),
חמש (יחזקאל מ"ח ט"ז),
אם גואל (רות ג' י"ב).

ויש עוד ארבע מלין דכתיבין ישגלנה וקריין ישכבנה (דברים כ"ח ל', ירמיה ג' ב', ישעיה י"נ ט"ז, זכריה י"ד ב),

וחד כתיב ובעפלים וקרי ובטחורים (דברים כ"ח כ"ג).

שינוים בין המסורה לאמור בחז"ל
יש שינוים בין המסורה שלנו ובין חז"ל בהרבה קרי וכתיב בנ"ך. נמצאו 22 מלים שלפי המסורה הן קרי וכתיב, ולפי חז"ל הן בלי קרי וכתיב. ו- 16 מלים שלפי המסורה אינן קרי וכתיב ולפי חז"ל הן קרי וכתיב.

מלים שלפי המסורה הן קרי וכתיב, ולפי חז"ל הן בלי קרי וכתיב.
א) עד עברנו קרי, וכתיב עד עברם (יהושע ה' א) ובגמרא הובא זה הפסוק ונאמר שם עד עברם בפשיטות כאילו אין שם קרי וכתיב, ובאמת נמצאו הרבה כ"י שאין בזה קרי וכתיב.
ב) ויאמרו איש ישראל, ויאמר קרי וכתיב, ובתרגום כתוב ויאמרו וכן בכ"י הרבה.
ג) ולא אבו [בני] בנימין (שופטים כ' י"ג) במסורה מלת בני קרי ולא כתיב ובגמרא (נדרים ל"ז:) היא מן קריין וכתיבן.
ד) ואמר לו (ש"א ב' ט"ז), ובתרגום יונתן לא.
ה) עם גורן האורנה היבסי (ש"ב כ"ד ש"ז), מלת האורנה קרי וכתיב, ובתרגום כתוב ומלאכא דה' הוי שרי בבית אדרי דארנון, ומפני ששינה לכתיב בפסוק זה מבשאר פסוקים ששם תרגם ארונה וכאן ארנון, נראה שבנוסחתו לא היה כאן במלת ארנון קרי וכתיב. וסעד לנוסחתו הוא מספר קניקוט סי' 225
ו) ובכל צרתם לא צר (ישעיה ס"ג ט), ע"פ מסורה הוא קרי וכתיב, הכתיב לא והקרי לו, אבל בתרגום ובמכילתא ובסוטה (כ"ז: ) אין כאן קרי וכתיב והנוסחא בתרגום לא, ובמכילתא וסוטה לו.
ז) חי הוי"ה את אשר עשה (ירמיה ל"ח ט"ז) ובנדרים (ל"ז:) איתא מלת "את" הוא מן כתיבן ולא קריין.
ח) עשיתי כאשר צויתני (יחזקאל ט' י"א) במסורה קרי וכתיב, ובתרגום כמה דפקדתני, ודרך התרגום לעולם לשמור את הקרי ולא הכתיב, וכאן תרגם ע"פ הכתיב, ומזה יש להחליט שלא היה לפניו קרי וכתיב.
ט) מרוב אדם מובאים סובאים (שם כ"ג מ"ב), לפי מסורה הוא כתיב, והקרי סבאים, ובתרגום מסגי אינשא אתן סחור סחור, והיה ראוי לתרגם סבאים כהקרי, אם היה כן לפני המתרגם, כי
י) יכשלו (נחום ג' ג) כן הכתיב, וכשלו הקרי, אך הוא מתרגם הכתיב.
י"א) וידעו (תהלים קי"ט ע"ט), קרי וכתיב, ובמדבר רבה פ"ג הובא וידעו עדותיך בלי קרי וכתיב.
י"ב) ולא אחד בהם (שם קל"ט ט"ז), מלת ולא קרי וכתיב, ובתרגום הובא ולא אחד בהם זה יום השבת לפי הכתיב.
י"ג) מרדף אמרים לא (משלי י"ט ז), הכתיב לא והקרי לו, ותרגומו לא.
י"ד) הוא יכין דרכיו (שם כ"א כ"ט) הכתיב, הוא יבין דרכיו הקרי, ותרגומו מתקן כמו הכתיב, משמע שאין כאן קרי וכתיב.
ט"ו) גול יגול (שם כ"ג כ"ד) הכתיב, והקרי גיל יגיל, ובמסכת סופרים הובא גיל יגיל בלא קרי וכתיב.
ט"ז) קללת חנם לא תבא (שם כ"ו ב) והקרי לו, ותרגומו כמו הכתיב.
י"ז) הייתם לא (איוב ו' כ"א) כתיב, וקרי לו, ותרגומו לא בלי קרי וכתיב.
י"ח) לא איחל (שם י"ג ט"ו) כתיב, וקרי לו איחל, ובגמרא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר הן יקטלני לו איחל (ברכות י'.), ואומר כן בהחלט "לו" ולא אמר לו קרי. ובסוטה (כ"ז:) איתא: לא עבד איוב את הקב"ה אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו איחל, ועדיין הדבר שקול, לו אני מצפה או איני מצפה (לא איחל), ת"ל עד אגוע לא אסיר תומתי ממני, ומקשי בגמרא וליחזי האי לא אי בל"א או בל"ו? משמע שלא היה קרי וכתיב כי אם כן מה יועיל אם נעיין לראות היכי כתיב? הלא נמצא שניהם הכתיב והקרי. אלא ודאי שלא היה לפניו קרי וכתיב רק היא דרשה בעלמא לפי מבטא המלה שנוכל לומר לו וגם לא.
י"ט) וידעו (שם כ"ד א) כתיב, וקרי וידעיו. והתרגום וידע. בלי קרי וכתיב.
כ) ויהי באמרם (אסתר ג' ד', כתיב, והקרי כאמרם, ותרגומו באמרם ע"פ הכתיב.
כ"א) אלקנה בנו (דהי"א ו' י"א) כתיב, בני קרי, והתרגום לפי הכתיב.
כ"ב) בן בני בן בני פרץ (שם ט' ד) כתיב בנימן וקרי בני מן, ותרגומו ע"פ הכתיב. וראיה שלא היה לפניו קרי וכתיב.

מלים שלפי המסורה אינם קרי ולא כתיב ולפי חז"ל הם קרי וכתיב:
א) להברות את היד (ש"ב ג' ע"ה), ובגמרא (סנהדרין כ'.) דרש רבא מאי דכתיב ויבא כל העם להברות את דוד, כתיב להברות וקרינן להכרות, בתחלה להכרותו ולבסוף להברותו, ולפנינו אין כאן קרי וכתיב.
ב) תעשה לו (מ"א ב' ט) ובזהר משפטים (ק"ת.) הובא תעשה לא כתיב.
ג) מאומה (מ"ב ה' כ ), ובירושלמי (סנהדרין פי"א) איתא מומה כתיב.
ד) ויתנוהו בסוגר בחחים (יחזקאל י"ט ט), ובמדרש (ויק"ר פי"ט) נאמר: וכיצד שלשלוהו (את יהויקים מן החומה)? ר"א ור"ש, ר"א בר נתן אומר, חי שלשלוהו. כמה דאת אמר ויתנוהו בסוגר בחחים, בחיים כתיב.
ה) ושכנת בשדה (מיכה ד' י.), וחזקי בונים דרשה ע"י שהכתיב ושכנתי, שאע"פ שאתה גולה בשדה שכינתי לא זזתי ממך (ירוש' סוכה פ"ד ג" מדרש תנחומא פ' נח).
ו) יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ' י"ד) ובאבות דר"נ פל"ד: הרי הוא אומר יכרסמנה חזיר מיער, ויכרסמנה חזיר מיאר כתיב וכו',
ז) לאסור שריו (תהלים ק"ה כ"ב), ובמדרש שוחר טוב איתא: שרו כתיב זה פוטיפר.
ח) משגיא לגוים ויאבדם (איוב י"ב כ"ג), ובמדרש תנחומא פ' ויקרא איתא: משגיא לגוים משגא כתיב.
ט) למען תדעון שדין (שם י"ט כ"ט). ובמדרש (שמ"ר פ"ל) שדן כתיב.
י) יעשה ה' עמכם (רות א' ח) ע"פ מסורה יעשה כתיב, והקרי יעש, ובזהר חדש רות הובא יעשה ה' יעש כתיב, אמרה להן אם תזכו לכנס תחת כנפי השכינה, ואם לאו יעש. ולפנינו הוא בהיפך, כי הכתיב יעשה.
י"א) שבנה בנותי לכנה (שם א' י"ב) בלי קרי וכתיב ובמסכת סופרים (פ"י ג) לכן קרי וכתיב.
י"ב) זתר וכרכס (אסתר א' י) ובמדרש (אסתר רבה פ"ג) פסוק ביום השביעי איתא: זתר וכרכס כרכסא כתיב, רשב"ג אומר לשון יוני הוא, היך מה דאת אמר כרכסון.
י"ג) כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת. ובגמרא (נדרים ל"ח.) נחשב מלת זאת מן הכתיבן ולא קריון, אך לא נזכר זאת כמסורה. (עי' מנחת שי לירמיה ל"ב י"א).

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
קרי וכתיב / מנחם בן יצחק
אמונה ומדע בנוסח המקרא / מרדכי ברויאר
כתיב ולא קרי / י"ד אייזנשטיין
מדרש כתיב ולא קרי / י. ד. אייזנשטיין


מקור הערך: ברשות הלל גרשוני, ויקיפדיה, במשולב עם אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מסורה



נושאים קרובים באתר דעת
קרי וכתיב