אנציקלופדיה יהודית דעת - נגבה ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נגבה

קורותיו של הישוב נגבה במלחמת השחרור

ביום כ"ז בתמוז תרצ"ט (1939) נוסד קיבוץ נגבה בידי השומר הצעיר, כאחד מיישובי "חומה ומגדל". נגבה הייתה לישוב הדרומי ביותר בארץ ישראל ומכאן שמה - "נגבה" כסמל לשאיפה להיאחזות בנגב.

תושבי הכפרים הערביים קיבלו באיבה את המתיישבים החדשים, ונגבה סבלה רבות מתגרת ידם במאורעות 1939. במשך השנים פרצה הנקודה מתחום חומתה, ובשנים שקדמו למלחמת השחרור, הפכה למשק פורח ומשגשג. עם הפלישה המצרית בתש"ח, הופנה נגד הקיבוץ חוד עוצמתו של האויב, אשר חלש על המקום ממשטרת עירק סואידן (כיום מצודת יואב). האויב הבין כי אם יכבוש את נגבה, תפתח לפניו הדרך ליישובי הדרום (באר טוביה, רחובות ועוד). ב- 2/6/48 ניסה האויב לכבוש את נגבה ונכשל. בקרבות "עשרת הימים" שבין ההפוגה הראשונה לשניה, כבש האויב את משלטי הצומת (גבעתי) וניסה לכבוש שנית את נגבה בכל מחיר.

תנועת המלקחיים של האויב שהייתה צריכה לכתר את נגבה, הוכשלה ע"י חטיבת "גבעתי". ניסיון נוסף לפתח את תנועת המלקחיים נכשל גם הוא. ולכן תקפו המצרים ישירות את נגבה ביום 12/7/48. לאחר המטרת אלפי פגזים והפצצה כבדה ע"י מטוסים, החלו חיל הרגלים והשריון המצרי להסתער על המשק. בגדרות המשק החיצוניים נעצר גל התוקפים הראשון. גל תוקפים שני נעצר בגדרות המשק הפנימיים. רק עם ערב חדלו המצרים מניסיונם לכבוש את המקום לאחר שאיבדו כ-200 מחייליהם ויחידות שריון. קצין מצרי שנשבה לא הסתיר את תמיהתו:
"לפי חשבוננו הרי 50% מהלוחמים היו צריכים להפגע בהפגזה ובהפצצה, 25% צריכים לטפל בנפגעים, ולכן לא היה נשאר כוח שיוכל להתגונן בפנינו".
עלון הקרב של נגבה נתן התשובה:
"איך עמדנו? הרי לא אכלנו, לא שתינו, רק אבק שרפה ספגנו חיל הרגלים של האויב התקדם מאחורי הטנקים "התקדמו נא" אמרו בחורינו, וברגע הנכון הפעילו אש קטלנית. אנשי האויב שלא ידעו על מה הם נלחמים, החלו לנוס, ובאחת העמדות התנוססה הכתובת: "תבונה, אומץ לב ואהבת החרות, הם יסודות מלחמתנו".
סגן שר הביטחון אמר ללוחמים:
"השורות מדולדלות אצלכם אולם הרוח ממלאה את הפרצות. נגבה הוכיחה כי רוח האדם היא המנצחת בשדה הקרב את כלי המשחית".
המצרים ניסו שנית לכתר את נגבה ע"י היאחזות קבע במשלט 105. בליל ה- 13/7/48 החלו יחידותינו להסתער על המשלט, כדי לעקור מתוכו את האויב. לאחר שבתחילה נבלמה ההתקפה, הוטלה מאוחר יותר למערכה יחידת הג'יפים שהיוותה גרעין ל"שועלי שמשון" המפורסמים. יחידה זאת הצליחה לבסוף לטהר את המשלט ולהסיר את האיום מנגבה. ביום 9/11/48 נכבשה מצודת עירק סואידן, והאויב האחרון של נגבה חוסל.

לזכרו של מפקד נגבה, שכונה בשם "יואב", הוסב שם המשטרה ל"מצודת יואב".

מקור הערך: מאיר כהן, זמן מקום תמוז תשנ"ט


הערות לערך:
שם המעיר: גלברג מרק
הערה: קרוב של אחד הנופלים על הגנת נגבה חנוך גולצקר אח של בלה וילדקן וציפורה ירניצקי ז"ל חברות קיבוץ נגבה , למה אין מזכירים מי הנופלים על הגנת קיבוץ נגבה במילחמת השיחרור?


שם המעיר: אביגדור בר יוסף
הערה: ההערה מבוססת על ידע אישי של אבי יצחק בר יוסף שהיה לוחם בנגבה וסיפור זהה ששמעתי לפני שנתיים מלוחם אחר שהיה שם ששמו מוריס.
א. אחד הכוחות שהשתפו בבלימת המצרים היה "הפלוגה המקובצת" של חברי קיבוצים צפוניים שהתנדבו לרדת לנגב ולסייע בלחימה.
על ההצטרפות לכוח הזה הייתה תחרות קשה בין המתנדבים.
ב. אקט הבלימה שגרם לטנק המצרי הראשון לעלות על מוקש בוצע ע"י חוליה בת 3 לוחמים שאחד מהם זרק רימון שפיצוצו גרם לנהג הטנק לסטות ולעלות על מוקש.
מהפיצוץ נהרג אחד הלוחמים, זורק הרימון נפצע קשה והלוחם השלישי חילץ אותם.
שמו של זורק הרימון הוא מוריס.
שמו של הלוחם מהפלוגה המקובצת היה חבר ברקאי ששמו יצחק בר יוסף (כינוי היה "יצחק תותח").
שמו של השלישי לא נודע.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן