חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עזרא

כוהן שעלה מבבל בתחילת בית שני.

"עזרא הסופר" היה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל"
עזרא עלה לא"י לתקן הריסות הסדרים של העלייה הראשונה שעלתה כשישים שנה לפניו עם זרבבל. ביחד עם נחמיה עזר להקים ממלכת ישראל. המדרש מזהה את עזרא עם הנביא מלאכי, הוא היה תלמידו של ברוך בן נריה. מסורת בידי חז"ל כי תקן עשר תקנות. עזרא חידש את הברית בין ה' לעם ישראל הורה לעם לגרש את הנשים הנכריות וכתב ספר יוחסין של העולים מבבל.

התוכן:
בתלמוד ומדרשים
תקנות עזרא
ספר עזרא

עזרא - מכונה גם בשם "עזרא הסופר", כי היה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל" (עזרא ז' ו). עזרא היה בן שריה, והתייחס לכהונה כ"ג דורות עד אהרן הכהן (דה"י א' ו). בספר עזרא חסרים שישה דורות (עזרא ז) והם: יוחנן, עזריה, אחימעץ, צדוק, אחיטוב, אמריה (הראשון). ואפשר שלא נחשבו מפני שכבר מתו בזמן עזרא, והראיה כי שמות רובם הוקמו ע"י יוצאי חלציהם. שריה אביו של עזרא אינו שריה כהן הראש שהומת ברבלה ע"י מלך בבל (מ"ב כ"ה י"ח-כ"א). יתכן ששריה אביו עלה עם זרובבל והיה מראשי העדה (עזרא ב ב).
עזרא עלה לירושלם בא' בחודש אב, בשנת 457 לפני הספירה, היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך פרס (464 –423 לפני הספירה), וזאת לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש, והיא יסוד העליה השניה, לתקן הריסות העליה הראשונה שעלתה כשישים שנה לפניו עם זרבבל.

עזרא עזר להקים את ממלכת ישראל ועבודת ה' ועשה תקונים אחדים בחיי המשפחה ע"פ תורת משה. הצליח בדרכו כאיש רב פעלים, בעזרת נחמיה השר פחת מלך פרס אשר עמד לימינו.

עזרא פרש את תורת משה ע"פ הקבלה המסורה מסיני, ולכן נקרא סופר מהיר. הוא הקדיש כל ימיו ללמוד בשום שכל ולחקור את ספר הברית הזה ולהעתיקו באמונה.
"כי עזרא הכין לבבו לדרש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" (עזרא ז' י).
בתלמוד ומדרשים
לדברי ר' יהושע בן קרחא מלאכי זה עזרא, דכתיב בגדה יהודה וגו' אשר אהב ובעל בת אל נכר (מלאכי ב), ומאן אפריש נשים נכריות? עזרא, דכתיב ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונושב נשים נכריות (עזרא י', מגילה ט"ו).

עזרא היה תלמידו של ברוך בן נריה (שה"ש רבה ב).
אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא (ברכות ד'), ולא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ודריוש האחרון (רש"י), החטא היה, שלא עלו כולם יחד, וזה גרם שלא שרתה שכינה בבית השני.

ודרשו על זה:
אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז (שה"ש ח), אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא - נמשלתם ככסף, שאין רקב שולט בו, עכשיו שעליתם כדלתות (ביחידות) נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו (יומא ט').
רבי יוסי אמר ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל אילמלא קדמו משה.
במשה מה הוא אומר? "ומשה עלה אל האלהים" (שמות י"ט);
בעזרא הוא אומר? "עזרא עלה מבבל" (עזרא ז), מה עליה האמור כאן תורה, אף עליה האמור להלן תורה;
במשה מאי הוא אומר? "ואותי ציווה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים" (דברים ד),
ובעזרא הוא אומר? "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט" (עזרא ו).
ואע"פ שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב. וכמו שאמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא:
בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש, חזרה וניתנת להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להם לישראל כתב אשורית ולשון הקדש (סנהדרין כ"א).

עזרא החזיר עטרה ליושנה, ואמר ריש לקיש בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל מבבל ויסדה (סוכה ב'), לכן נקרא הלל תלמידו של עזרא (סוטה מ"ח).
עזרא כתב עשר הנקודות שבתורה, וכך אמר עזרא: אם יבא אליהו ויאמר למה כתבת כך, אני אומר כבר נקדתי עליהם (אדר"נ פל"ד).

עזרא הסופר מת בן מאה עשרים שנה, יוסיפוס אומר כי מת בירושלם ונקבר שם (קדמוניות סי"א פ"ה ה), אך לפי מסורת העם מת בבבל ונקבר במקום שנקרא שאט-אל-ערב, בשפך נהר חדקל לנהר פרת.

ר' בנימין הנוסע כותב:
כשני ימים מבצרה היא עיר סמרה בתחלת ארץ פרס, ובה כמו אלף וחמש מאות יהודים, ושם קברו של עזרא הכהן שהלך מירושלם לארתחשסתא המלך ומת שם, ועשו לפני קברו כנסת גדולה, ומצד אחד עשו הישמעאלים בית תפילה וכו' (מסעות ח"א 73).
בסליחה אזכרה מצוק לתענית עשרה בטבת נזכר כי עזרא מת בתשעה בטבת, ואלה הם החרוזים:
זועמתי בתשעה בו בכלימה וחפר,
חשך מבלי מעיל הוד וצפר,
טרף טורף בו הנותן אמרי שפר,
הוא עזרא הסופר.
תקנות עזרא
עזרא הסופר תיקן תקנות נכבדות לחיזוק הדת והמוסר בישראל, ומסורה בידי חז"ל כי תקן עשר תקנות והן:
א) שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, שלא יהיו ג' ימים בלא תורה. והקריאה בשבת במנחה הוא בשביל יושבי קרנות שאינם יכולין לבוא לשמוע הקריאה בימי החול בשני וחמישי, ובשבת הם בטלין ממלאכה כל היום;

ב) שיהיו קורין קללות (תוכחה) שבתורת כוהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. הטעם, כדי שתכלה השנה וקללותיה, ועצרת נמי ר"ה לפירות האילן (מגילה ל"א).

ג) שיהיו דנין בשני ובחמישי. לפני עזרא היו דנין בכל יום, והוא עשה זמן קבוע בעת קריאת התורה שהעם מתאספין לעירות (כתובות ג').

ד) שיהיו מכבסין בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד שבת. בערב שבת הם טרודים להכנת השבת;

ה) שיהיו אוכלין שום בערב שבת, שהוא יום עונה והשום מרבה הזרע;

ו) שתהא אשה משכמת ואופה, כדי שתהא פת מצויה לעניים;

ז) שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות;

ח) שתהא אשה חופפת וטובלה, כדי להעביר הלכלוך ולא תהיה חציצה, ומשום מיאוס;

ט) שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן;

י) טבילה לבעלי קריין לדברי תורה (ברכות כ"ב), ולפני עזרא היו צריכין טבילה רק לאכילת קדשים ותרומה (ב"ק פ"ב).

מלבד עשר התקנות האלה, תקנו עזרא ובית דינו לאמר בחתימת הברכות במקדש "מן העולם ועד העולם" (רש"י ברכות ס"ג.) וזה היה כעין אמן. וטעם הברכה כדי להוציא מלב המינים שאין עולם אלא אחד (העוה"ז וכפרו בעוה"ב).
עזרא קנס את הלוים, שלא יקבלו מעשר, ומעשר ראשון, יינתן לכהנים (יבמות פ"ו).
עזרא גרם להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, ולחקירה ודרישה ביוחסין.
א"ר אלעזר: לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת ועלה (קדושין ס"ט).
ספר עזרא
בספר עזרא יש עשר פרשיות וזה תוכנם בקיצור:
פרק א) ה' העיר את רוח כרש מלך פרס ויתן רשיון לבני ישראל לעלות לירושלם ולבנות את בית המקדש. המלך השיב את כלי בית ה' אשר לקח נבוכדנצר בשעת החורבן.

פרק ב) מספר השבים עם זרובבל מבבל לירושלם 42,360 מלבד 3337 עבדים ושפחות ונתינים ומאתים משוררים ומשוררות, סוסים ופרדים וגמלים. והעם התנדבו לבית ה'.

פרק ג) ישוע בן צדוק וזרובבל בנו מזבח בירושלם להקריב עליו תמידים, וחגגו את חג הסוכות במועדו. בשנה השנית בחדש אייר יסדו הבונים את היכל ה' והעמידו את הלוים על דוכנם וחנכו את הבית בהלל ובשמחה.

פרק ד) השומרונים ושונאי היהודים מרפים את ידי הבונים, ויכתבו אגרת שטנה לארתחשסתא להלשין על היהודים כי הם מורדים במלכות. חפץ השונאים הצליח, ומטעם המלך דריוש שבתה המלאכה בשנת שתים למלכותו.

פרק ה) הנביאים חגי וזכריה מעוררים את זרובבל וישוע בן צדוק להתחיל עוד הפעם בבנין ההיכל, ותתני הפחה מעבר לנהר ירדן מודיע זאת להמלך.
פרק ו) דריוש המלך מוציא רשיון כורש בבית גנזיו באחמתא (חמדן), והוא כותב לתתני לבל יעצור את המלאכה. המלך עושה הנחה ממסים, ומקדיש קרבנות לה'. ותשלם מלאכת הבית בשלישי לחדש אדר בשנת שש לדריוש, ויחנכו אח בית ה' ברוב הוד ופאר, ויעש העם את הפסח כמשפט.

פרק ז) ארתחשסתא נותן לעזרא הרשיון לעלות ולהביא לירושלם את יתר הגולה, ויבואו בחדש החמישי (אב) בשנת שבע למלכותו.

פרק ח) רשימת יחוס האבות והמשפחות העולים לירושלם. עזרא קורא צום לבקש מה' הדרך הישרה, ויסע בי"ב לחדש ניסן, וה' הצילם בדרכם ויבואו לירושלם ויקריבו עולות נדבה.

פרק ט) השרים הודיעו לעזרא כי עם ישראל לא פרשו מנשותיהם הנכריות, ויתערבו זרע הקדש בעמי הארצות.

פרק י) צום ותפילה לה' ועצרת. ברית לגרש הנשים הנכריות. ואשר לא באו החרים אותם והבדילם מתוך הקהל. וירשום את שמות הכהנים אשר לקחו נשים נכריות ואשר הולידו מהם בנים למען לא יתערבו בכהנים אחרים ויחללו את הכהונה.

ספר עזרא נחלק לשני חלקים:
החלק הראשון - ששת הפרשיות הראשונות.
החלק השני מפרשה ז' ואילך, בו מספר עזרא יחוס עצמו ומעשיו.

ותחלת סדר ספר זה כך הוא: אחר שנהרג בלשצר מלך דריוש המדי, שנאמר: "ודריוש סדאה קביל מלכותא" וגו'. ולאחר מיתת דריוש מלך כרש זה מלך פרס, ובשנת אחת למלכו הושלמו שבעים שנה לפקידת גלות בבל מיום שגלה יהויקים.
בשנה אחת לכרש בנו ישראל יסוד בית המקדש, וצרי יהודה ובנימין הלשינו עליהם לכורש מלך פרס, וצוה לבטל המלאכה. והיו ישראל בטלים שלא בנו הבית כל מלכות כרש ואחשורוש שמלך אחריו, עד שנת שתים למלכות דריוש בן אחשורוש מלך פרס שהוא דריוש בן אסתר.
ובשנת שתים למלכותו התחילו לבנות את ביהמ"ק עד שהושלם הבנין. ומשנה אחת לכרש עד שנת שתים לדריוש בן אחשורוש היו י"ח שנה (רש"י עזרא א).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
בן ציון לוריא, בחיל ובכוח – עזרא ד, כג
ב"צ לוריא, בימי שיבת ציון – דברי סנבלט מול החומה הנבנית
למשמעותה של האמנה בימי עזרא

מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי שנדורפי
הערה: יש דעות ששריה כהן הראש הוא אביו של עזרא עיין דברי יעקב (עדס) תנ"ך ומוסר סוף ספר עזרא.

בתחילת תרגום יונתן לספר מלאכי כתוב גם שמלאכי זה עזרא ותרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי. ציין למקור זה היעב"ץ בחידושים למגילה דףיד ע"א


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
נחמיה
זרובבל בן שאלתיאל


נושאים קרובים באתר דעת
עזרא
נחמיה