חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עמנואל הרומי

חכם ומשורר. נולד ברומא בערך בשנת 1270, וכנראה מת בפארמו בערך שנת 1330.

גדל על ברכי התורה, ולמד חשבון והנדסה, רפואה ופילוסופיה של הערבים והנוצרים, ידע איטלקית, ערבית, רוסית, וקצת יונית. אהב לכתוב שירים בחרוזים. ובן אחותו ר' יהודה רומאנו שהיה פילוסוף מפורסם בזמנו עזרו במקצוע הזה.כתב שירים סאטיריים, וכן כתב פירושים לכמה מספרי התנ"ך ושירים רבים.

עמנואל הרומי - חכם ומשורר סטיריקן, נולד ברומא בערך בשנת 1270, וכנראה מת בפארמו בערך שנת 1330. מצאצאי משפחה רמה ועשירה בשם צפרוני. וכנראה היה פקיד בקהלת ישראל ברומא, והיה דורש ביוה"כ ובמועדים. בשנת 1325 אבד כספו, והוא נאלץ לעזוב את ביתו. גם חבריו הפנו לו עורף, ואשתו יוסטא שהייתה אשת חיל ומשכלת מתה עליו.

הוא נסע מרומא עד שבא לעיר פארמו בשנת 1328. שם מצא חן בעיני שר ונגיד, ושמו דניאל, שאסף אותו אל ביתו. שם מצא מרגוע מצרותיו ומאויביו אשר רדפוהו, ושם כתב את קורות חייו ואת מחברותיו.

עמנואל גדל על ברכי התורה, למד חשבון והנדסה, רפואה ופילוסופיה של הערבים והנוצרים, וידע איטלקית, ערבית, רוסית, וקצת יונית. זכרונו הנפלא עמד לימינו בלמודיו.

עימנואל אהב לכתוב שירים בחרוזים. בן אחותו ר' יהודה רומאנו, שהיה פילוסוף מפורסם בזמנו, היה בעזרו במקצוע הזה. הוא מזכיר בין רבותיו את ר' בנימין ב"ר יואב ובן אחיו דניאל, ואולי היה גם תלמיד ר' זרחיה בן שאלתיאל חן.
לפי השערת גייגר האיש דניאל אשר הזכיר עמנואל בשירו התופת והעדן הוא דאנטי המשורר הנודע.
בחרוזיו נמצאים רמזים לגבי זמן כתיבתם. כשהוא מזכיר את כיבוש עכו עכו שהיה בשנת 1290, הוא אומר ברמז; מתי נשחת עכו? כי השחת כל בשר את דרכו (דפוס ברלין צד נ"ט), והכונה על שנת ה"א וחמישים (1290). הוא מזכיר את הקינה אשר קונן בשנת ה"א פ"ח=1328 (שם צד רי"ז). המחברת הכ"ח, תופת ועדן, חיבר לפי עדות עצמו אחרי שעבר את גיל ששים.

ימים רבים אחרי מותו שפכו על ספרו המחברות בוז וכלימה. מרן רבי יוסף קארו מונה את ספרי עמנואל הרומי בין הדברים שאסור לקרות בשבת: מליצות ומשלים של שיחות חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל..., אף בחול אסור משום מושב לצים (ש"ע א"ח סי' ש"ז ט"ז).

המשורר
עמנואל הרומי הצטיין כמשורר, ובכל ימי הבינים לא קם כמוהו זולת ר' יהודה הלוי ור"ש בן גבירול. הוא שלט בלשון העברית המליצית והשיר, ובמיוחד הצטיין בכתיבה היתולית וסאטירית. כתיבתו בוטה, ומפני דבריו המהולים בלעג ולצון חרדו שונאיו.
הוא לא שם מחסום לפיו, וכאחר הנבלים מילא פיו שחוק ודברי כיעור בשיריו על נשים רכות ובתולות יפות. הוא כתב כתיבה זו למלא רצון האנשים שתמכו בו, ולהראות את יופי הלשון ואת כוחו. הוא רצה גם לחקות את המשוררים האיטלקים שכתבו שירי עגבים ומשלי אהבה ושירת דודים.
הוא נחשב בעיני הקהל בעירו, כפי שנראה מחשיבותו בעיני הקהל, אשר מנהו לפקיד עליהם וכאשר שר:
אזכר ימי שבתי כמלך בגדוד, לי יחלו עמים ואגזור אומר".
ובמכתב תהילה שכתב בשם עדת רומא לר' שמואל הנגיד כתב:
"ושנאתי הזמן ותענוגיו, ומנחתם ונסכיתם כמדובר"
וישר:
"מיודעי שאלוני עלי מה ובמה שכלך עלה וגבר?
השיבותים בשעבד הדברים אלי נפשי ולא נפשי לדבר".
את השירו "תופת ועדן" כתב לפי מבנה השיר divina eommedia של רעו המשורר דאנטה. יש הבדל גדול ביניהם. דאנטה נתן מקום בגן עדן רק לאלה שבאו תחת כנפי אמונתם ואשר העריצו והקדישו את מחוקק דתם. לאנשים אחרים ישרים ותמימים לא נתן נחלה בתוכם. לא כן המליץ העברי, כי על השאלה:
מי הם אלה אנשים הזרים בגן עדן?
ענה:
הן המה חסידי אומות העולם, שגם להם יש חלק ונחלה בתוכנו.
ספריו
ספרו "מחברות" הוא בסגנון המחברות של אלחריזי. הוא נקרא "דיוואן" או "ספר עמנואל", ונדפס בראשונה בעיר ברישיא 1491, קושטא 1535, ברלין 1796, לבוב 1870. ההקדמה ומחברת כ"ח האחרונה תורגמו לאיטלקית, וכמה הוצאות מספרו תורגמו גרמנית.
כתב ספר "אבן בוחן" על דרכי הלשון של התנ"ך.
כתב פירושים לתנ"ך ע"ד הרמז והסוד. פירושו על משלי נדפס במקראות גדולות של נפולי 1487. כתב הרב חיד"א:
שמעתי שאמרו בעלי המפרשים שבאיוב יקרא אדם פי' רלב"ג וירווה צמאונו, ובמשלי יקרא פי' עמנואל ובתהילים פי' רד"ק (שה"ג ח"ב עמ' 22).
בין שירי הקודש שכתב נמנים שירים אלה:
איך יתגאה איש (דפוס ברלין צד ק"ד):
על הים נפלו פני בזכרי (דף רל"ו),
אלי אלי איכה יותן (רמ"ח),
אנא ה' כי אני עבדך עלי בחמלתך (קע"ב),
אם תקטלני אל לך אוחילה (קע"ב),
אפתח בכינור על עלמות שיר (מ"ג),
היושב על חוג הארץ (קע"ג),
יקום אלוהים כקדם ןקע"ג),
ממי אלה אשאלה (רמ"ה),
נורא תהילות נעלה אל תחרש (קל"ט),
עד אן נשדף וכמוץ, ק"ג),
רוכב שחקים אחת ברית (קע"ד).


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מבחר שירים של עמנואל הרומי
תולדות חייו ודוגמאות מספריו


מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן