חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברית הבריונים

קבוצה בראשות אב"א אחימאיר, שהוקמה בעקבות פרעות תרפ"ט [1929], במסגרת התנועה הרביזיוניסטית, והתקיפה בחריפות את השלטון הבריטי ואת הסוציאליזם.

אחת מתוצאות פרעות תרפ"ט היתה הקמתה, במסגרת התנועה הרביזיוניסטית, של קבוצה קיצונית קטנה שהתקיפה בחריפות את השלטון הבריטי מחד גיסא ואת הסוציאליזם מאידך גיסא. מייסד הקבוצה היה אב"א אחימאיר, פסיּדונים של אבא שאול הייסינוביץ', יליד רוסיה שבצעירותו היה חבר בתנועת "צעירי ציון". לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת וינה, שם קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה, עלה ארצה (1924), הצטרף ל"הפועל הצעיר" והיה מסופרי העיתונות הציונית-סוציאליסטית. כעבור מספר שנים התאכזב מן הסוציאליזם הבינלאומי והפך לאחד ממתנגדיו המושבעים. הוא הצטרף לתנועה הרביזיוניסטית והתבלט בדעותיו הקיצוניות. אחימאיר הטיף להתנגדות בכוח לשלטון הבריטי בארץ-ישראל ותבע להמיר את המהפכה הסוציאליסטית במהפכה לאומית. עד מהרה הצטרפו לאחימאיר קבוצה של אינטלקטואלים: המשורר הלאומי אורי צבי גרינברג (שאף נתן לקבוצה את השם "ברית הבריונים"), ד"ר י"ה ייבין, יוסף קצנלסון ואחרים. באמצעים הדלים שעמדו לרשותם הוציאו לאור עיתון, "חזית העם", ובאמצעותו הפיצו את דעותיהם. העורך היה ד"ר יהושע השל ייבין, רופא במקצועו (שימש כרופא בצבא הרוסי) שנעשה סופר, מתרגם ועיתונאי. כחבריו, א"צ גרינברג ואב"א אחימאיר, הגיע אל הציונות המהפכנית ממחנה הפועלים. השלושה היו אינטלקטואלים מחוננים בעלי כושר הבעה מעולה בכתב ובעל-פה. הם הגיעו להכרה כי הלקח מפרעות תרפ"ט הוא שהשותפות עם בריטניה הגיעה לקִצה ויש להשתמש בכוח כדי להגשים את מטרות הציונות. במאמר "אופוזיציה או תנועת שחרור" כתב ייבין: "אנו רוצים שכל המון בית-ישראל יעמוד תחת דגל המרי, גרעין המרי החדש, הרעיון המהפכני שנזרע באב תרפ"ט, ורק אז תבוא התקומה..."

באוקטובר 1930 פרסם שר המושבות הבריטי, הלורד פאספילד, "ספר לבן" וכחודש לאחר מכן הגיע ארצה לביקור סגנו, ד"ר דרימונד שילס. הסוכנות היהודית ועיריית תל-אביב ערכו לכבודו קבלת פנים במלון "פלטין" שבמרכז העיר. כאשר יצא האורח את המלון, נתקל בהפגנה שערכה "ברית הבריונים". המפגינים נשאו שלטים "תחי העלייה", "הלאה הממשלה הבריטית". תחילה חשב שילס שהקהל מריע לו ועל-כן נופף לו בידו, אולם עד מהרה התברר שהמפגינים צועקים "בוז". שילס הוכנס במהירות לתוך מכונית שחיכתה לו והשוטרים התפנו לטפל במפגינים. הם עצרו חמישה מהם, (ביניהם אב"א אחימאיר ומשה סגל), אולם בתום שבעה ימי מעצר שוחררו כל החמישה מבלי שהובאו למשפט.

לאחר עליית היטלר לשלטון (30 בינואר 1933) קרא ז'בוטינסקי ליהדות העולם להחרים את התוצרת הגרמנית כצעד לבלימת התפשטות הנאצים. בארץ היו אלה אנשי "ברית הבריונים" שניסו להפעיל את החרם וכצעד ראשון פעלו נגד הקרנתם של סרטים גרמניים. הם היו יוצאים לבתי-הקולנוע כדי להפריע בהקרנה, וכעבור זמן קצר לא הוקרנו יותר סרטים גרמניים בארץ. בנוסף לזאת הורידו אנשי "ברית הבריונים" את הדגל שהתנופף מעל בניין הקונסוליה הגרמנית ביפו ובירושלים.

"ברית הבריונים" פעלה באופן עצמאי, למרות שאנשיה היו חברים במפלגה הרביזיוניסטית. ראשי המפלגה הסתייגו לא אחת מהדעות שהובעו בפרסומים של "ברית הבריונים", ובוועידת העולמית החמישית של ברית הצה"ר, יצא ז'בוטינסקי בחריפות נגד ה"מכסימליסטים".
לאחר רצח חיים ארלוזורוב, נעצרו ראשי "ברית הבריונים" ואב"א אחימאיר אף הואשם בשותפות לרצח. הוא ישב בבית-הסוהר כשנה עד שזוכה מכל אשמה, אולם לא שוחרר מהמעצר; הוא הועמד לדין כמארגן "ברית הבריונים", ששמה לה למטרה להילחם בשלטון הבריטי בארץ, ונידון למאסר נוסף של 18 חודש. בכך פסקה "ברית הבריונים" מלהתקיים.

מקור הערך: יהודה לפידות


הערות לערך:
שם המעיר: אבנר מרט
הערה: שלום,

כדאי אולי לציין כי ההסתה של אבא אחימאיר כנגד ארלוזרוב, והיותו שותף לחדר עם אליהו סטבסקי (מי שהורשע תחילה ברצח ארלוזרוב) הם שכיוונו אליו את זרקורי החקירה והביאו למעצרו.

עוד אפשר לציין כי מר יוסף קצנלסון לימד תנך וספרות בבית הספר אוהל שם ברמת גן, מקום בו למדו ילדיו של אחימאיר יוסי ויעקב וכן עוזי לנדאו ואצילי אצ"ל נוספים.

ולסיום כדאי לציין כי אחימאיר נולד בבוברויסק, עיר הולדתו של ברל כצנלסון
מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: שטאובר שמעון
הערה: נכבדי,
לצערי, באף פרסום הסטורי אודות ״ברית הבריונים״ - לא מופיעים שמותיהם של חברי הקבוצה, אלא 3 שמות ה״מייסדים״ בלבד.

אודה עבור הכוונתכם, איפוא נמצאים רשימת החברים כולה.

בתודה למפרע.


שם המעיר: רבקה פלסר
הערה: המורה לספרות בגימנסיה "אהל שם" ברמת גן היה גדעון קצנלסון, לא משה.
מקור ההערה: ידע אישי. הייתי תלמידתו בשנים 1957-1956


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן