אנציקלופדיה יהודית דעת - מדרש תנחומא ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מדרש תנחומא

"מדרש תנחומא" או "מדרש רבי תנחומא" או "תנחומא" - קבוצים של אגדות על התורה.

המדרש נקרא על שם ר' תנחומא, כי הוא כולל דרשות רבות שלו. יש שלושה קבצים בשם זה: תנחומא הישן שיצא לאור ע"י באבר, והוא קדום מאוד; תנחומא המכונה בשם תנחומא או ילמדנו, שאבד. תנחומא שנדפס פעמים רבות, והוא אוסף הכולל מקורות מתנחומא הישן, מכילתא, פרקי דר"א, שאילתות ועוד.

התוכן:
תוכן מדרש תנחומא הישן
מדרש תנחומא החדש
מדרש תנחומא הנדפס

תנחומא - בשם "מדרש תנחומא" או "מדרש רבי תנחומא" או "תנחומא" נקראו שלשה קבצי אגדות על התורה. שנים מהם, הישן והחדש, קיימים בדפוס, והשלישי מצוטט אצל בעלי המדרשים המביאים ממנו מאמרים.
המדרש מיוחס לר' תנחומא, כי נמצא בו פעמים רבות הביטוי "פתח רבי תנחומא", "רבי תנחומא פתח", "כך פתח רבי תנחומא בר אבא", "כך דרש רבי תנחומא", "כך דרש רבי תנחומא בר אבא". כמו כן נמצאים בו הרבה מאמרים בשמו: "א"ר תנחומא" או "א"ר תנחומא בר אבא".

רבי תנחומא עצמו לא היה מחבר המדרש. הבאים אחריו אספו את דרשותיו, וצרפו להם דרשות מבעלי אגדה אחרים.

תנחומא הישן והקדום נדפס ע"י ר"ש באבער מכ"י אוקספורד, בהשוואה לכ"י אחרים (ווילנא 1885). ספר זה מסודר בסדר פרשיות התורה, למעט פרשת וילך, שאין עליה כל דרשה. בעל התנחומא התייחס לפרשות ניצבים וילך כאל פרשה אחת. לדעת באבער קדום מדרש לסדר בראשית רבה, אשר לקח ממנו דברים רבים, והוא נערך עוד לפני התלמוד הבבלי, כי לא נמצאו בו דברים מן התלמוד.
באבר מביא לכך ראיה ממה שנאמר בגמרא: "והביטו אחרי משה עד בואו האהלה - ר' אמי ור' יצחק נפחא: חד אמר לגנאי וחד אמר לשבח. מאן דאמר לגנאי, כדאיתא..." (קדושין ל"ג:). הדרשה הזאת מצויה בתנחומא הישן (פקודי אות ד'): "היו אומרים: ראה צוואר ראה שוקים, אוכל משל יהודים ושותה מן יהודים וכל מה שיש לו מן יהודים". רב אשי לא רצה לפרט גנותו של משה, ולכן קיצר בלשונו וסמך על מראה המקום (עי' רש"י שם).
וכן מה שאמר רב דימי: "מים הראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הוציאו את האשה מבעלה" (חולין ק"ו), לא פירשו כיצד היה הדבר, וסמכו על המסופר בתנחומא פרשת בלק (ע"ש בהערת רש"ב סי' קמ"ד).

תנחומא זה כבר היה גם לפני מסדר פסיקתא דרב כהנא, אשר לקח פרשיות שלמות ממנו. הראיה לכך, כי בפסיקתא דר"כ פרשת זכור (כ"ג ע"א) כתוב: ר' תנחום בר אבא אמר ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, ר' יהודה אמר אם כשהוא יוצא ממעי אמו וכו', אולם בתנחומא הישן (פרשת כי תצא אות ד') כתיב מה חטא חטא על אמו? ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן וכו'. מזה נראה כי בעל מסדר הפסיקתא הוסיף "ר' תנחום בר אבא" בתור מחבר המאמר, ועוד ראיות כאלה.

תוכן מדרש תנחומא הישן
הקובץ כולל דרשות ופירושים לכתובים כסדר התורה. לרוב מתחיל במלות "זה שאמר הכתוב" או "כתיב". הרבה דרשות מתחילות ב"ילמדנו רבנו", כפתיחה לשאלה בהלכה. לשון התשובה תמיד "כך שנו רבותינו". הדרשן מסיים בכמה מקומות בנחמות ותקווה טובה לעתיד ישראל. נמצאו בו משלים ומאמרי מוסר, והרבה מעשיות שיש בהם תועלת היסטורית.

מלבד ההלכות הרשומות במלות "ילמדנו רבנו", נמצאו בו פסקי דינים וטעמים על שנויי קרי וכתיב ומלא וחסר, גימטריאות ונוטריקון, ותשובות נגד המינים. יש בו באורי מלות בדרך הדרש, בלשון "אין זה אלא זה" או בלשון "מהו".

בין הקדמונים שהשתמשו בתנחומא הזה היו: רב אחאי גאון בספר השאילתות: בבראשית סי' א' אמר שמעון בן פזי (תנחומא פרשת צו אות מ'), וכך בשאילתות פרשת צו, "בטכסיס של מלכים בא הקב"ה על המצרים" (בתנחומא פרשת בא אות ד'). רב האי גאון אומר בתשובה (תשובות הגאונים ח"ב צד כ"ז הוצאת ר"ח הורוויץ) "ובאגדה דויקרא ובתנחומא". ור"ג בעל הערוך מביא ממנו מאמרים הרבה, ועוד כמה גדולים שאבו ממנו ומביאים בשמו או כי מחלופים אותו במדרש ילמדנו.

מדרש תנחומא החדש
הקובץ השני של התנחומא מכונה בשם "תנחומא" או "ילמדנו", וידוע לנו ממנו מה שהובא בדברי הקדמונים, וביותר בספר הערוך ובילקוט. מפי הרצ"ב, כל מה שמובא בספר הערוך בשם "ילמדנו" מספר שמות, הכל ממדרש תנחומא שנתחבר אחר התנחומא הישן, מלבד שתי פרשיות האחרונות ויקהל פקודי. נוסח זה עוד היה בשלמות לפני בעל הילקוט, שהביא ממנו דרשות רבות. כעת אבד הקובץ.

מדרש תנחומא הנדפס
הקובץ השלישי הוא תנחומא שהודפס פעמים רבות. מסדר המדרש הזה השתמש בתנחומא הישן, ובמכילתא. במקום אחד רשום בראש המאמר "ממכילתא דר' ישמעאל" (פרשת בא אות ה'). כמו כן השתמש בפרקי דרבי אליעזר, כי הכתוב בפרשת בראשית אות מ': "לפיכך נאמר צמר ופשתים" - הוא מפדר"א, פכ"א), וכן עוד מאמרים. נמצאות בו הוספות משאילתות דר"א גאון, והוספות מסופרים מאוחרים. לדוגמה: בפרשת מצורע אות ח' יש הוספה "פירוש לרבינו שרירא גאון ז"ל". בפרשת קרח אות י"ב נוסף מאמר המתחיל "מנצפ"ך אותיות כפולות צופים אמרום", ועד סוף הפרשה הוא הוספה שהוסיף המדפיס הראשון ממדרש במדבר רבא פרשת קרח פי"ח כ"א. ובדפוסים אחרים החסירו זאת.

מדרש תנחומא זה הודפס לראשונה בקושטא רפ"ב (1522), נדפס בשנית בויניציה 1545, ובשלישית במנטובה 1563 ע"י ר"מ ב"ר אברהם ור' עזרא מפאנו, ובו כמה שינוים והוספות. בעקבותיו הלכו המדפיסים.
רשימת דפוסי מדרש תנחומא בספריה הלאומית

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: מדרש תנחומא הנדפס כיום ברוב הדפוסים הינו הגירסה המשוכתבת היינו נשלחו בה ידים של חכמי בבל ויורשיהם ששינו בה נוסחאות ברכות הנהוגות עפ"י מנהג ארץ ישראל והותאמו למנהג בבל, כך למשל בתנחומא פרשת בא הנוסח המובא לברכת תפילין של יד הינו "אקב"ו להניח תפילין" ולשל ראש "אקב"ו על מצות תפילין"כנוסחת הבבלי אך במספר נוסחאות ישנות כגון דפוס פולין נשארו הברכות כמקורן בארץ ישראל על תפילין של יד מברך "אקב"ו על מצות תפילין" וכמובא גם בתלמוד הירושלמי ברכות פ"א, אכן גם בירושלמי שלחו ידיהם חכמי בבל כך למשל בדיון האם לקרוא ק"ש במעומד (שכן היה מנהג בני א"י בפרשה ראשונה) שונתה הנוסחא במתכוין למנהגם של בני בבל על כך ראה גם ב"ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ומערב" ירושלים תרצ"ח להר'מרדכי מרגליות ובאוצר חלוף מנהגים בין בני ארץ ישראל ובין בני בבל,לבנימין מנשה לוין ירושלים תש"ב


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אגדה - אגדות חז"ל, מדרש אגדה
תנחומא