חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

האנייה קטינה

אניית מעפילים שאורגנה על ידי בית"ר

השיירה הגדולה הראשונה, שמנתה 800 מעפילים מצ'כיה, סלובקיה ורוסיה הקרפטית, רוכזה בברן (צ'כיה). היא זכתה לתמיכת השלטונות, שהעמידו לרשות השיירה רכבת מיוחדת. בכל קרון היו 50 איש, מחולקים לקבוצות ובראשן האחראים. ב-18 בינואר 1939 יצאה השיירה לדרך וכעבור יומיים הגיעה לנמל קונסטנצה שברומניה. הם לא מצאו שם את קלפוס, שאמור היה ללוותם לארץ-ישראל באנייה "קטינה" ובמקומו נתמנה מפקד השיירה ד"ר זליג פאול, בית"רי מריגה (לטביה) שהיה בין הנוסעים. קלפוס, שהגיע באיחור, עלה על הספינה "ארטימיסיה" ויצא לפגוש את "קטינה" בדרכה ארצה. בקרבת קפריסין נערכה הפגישה בין שתי הספינות, ו-237 עולים הועברו אל "ארטימיסיה" שעשתה את דרכה לחוף הרצליה, שם ארגן קלפוס את ההורדה. לפני סיום ההורדה, הגיעה ספינת משמר בריטית ולאחר פתיחה באש, השתלטה על ה"ארטימיסיה" כשעל סיפונה 17 בית"רים שלא הספיקו לרדת לחוף. כל אנשי הצוות נעצרו ובחיפוש שנערך על הספינה נמצא דרכונו של נתן קלפוס, שסייע אותה עת בהורדת עולים לחוף כשהוא לבוש בגד ים ועל-כן לא נתפס בידי המשטרה. קלפוס יצא שוב לאירופה, הפעם בדרכון מזויף, והמשיך בענייני ההעפלה.

ב-22 במרס 1939 הובאו 17 העולים ו-11 אנשי הצוות בפני שופט והואשמו בכניסה בלתי לגאלית לארץ ובהושטת עזרה לעולים בלתי לגאליים. 17 העולים נידונו לשלושה חודשי מאסר וגירוש מן הארץ, אולם כשהסתיימו שלושת חודשי המאסר, נמנעו הבריטים מלגרשם מן הארץ מאחר שלא ידעו את ארץ מוצאם (כל העולים נהגו להשמיד את דרכוניהם לפני עלותם לאנייה) וב-15 במאי הם שוחררו מכלא עכו והורשו להישאר בארץ.

את רב החובל דן השופט ל-9 חודשי מאסר ולקנס של 100 לירות, ואת האנייה ציווה להחרים. 11 המלחים שוחררו והורשו לעזוב את הארץ.

אנשי "קטינה" חיכו ליד קפריסין לבואה של "ארטימיסיה", אולם לשווא. כאשר חלפו הימים ו"ארטימיסיה" לא נראתה באופק, החליטו ראשי העולים לחזור לחופי יוון. העולים קיבלו את ההחלטה ברוגז רב והיה צורך במאמץ מיוחד כדי להרגיע את הרוחות. תלאות רבות עברו בדרך, כולל מותם של שני צעירים מדלקת קרום המוח, אולם לבסוף הגיעו בשלום לאתונה. ד"ר פאול ירד לחוף כדי ליצור קשר עם פראג ולדווח את הקורות אותם.
באותם ימים עשה יוסף קרמין (שליח האצ"ל באירופה) בביירות בענייני העלייה הבלתי לגאלית, וכאשר דיווחו לו מן הארץ על תפיסתה של "ארטימיסיה" ועל כך שזה 17 יום אין ידיעה מן האנייה "קטינה", יצא מיד ליוון כדי למצוא קשר עם האנייה. בהגיעו כעבור שלושה ימים לאתונה, הצליח ליצור קשר עם "קטינה" וכאשר שמע כי המזון באנייה אזל, התקשר עם ד"ר ראובן הכט, נציג האצ"ל בשווייץ, וזה שלח מיד את הכסף הדרוש. לאחר שהאנייה הצטיידה מחדש בפחם ובמזון ועמדה להרים עוגן, הגיע לפתע מברק לפיו זה עתה הפליגה מנמל קונסטנצה הספינה "ג'פו" כשעל סיפונה 750 עולים ובמחסניה מזון שיספיק לשתי האניות. לאחר התייעצות שקיים קרמין (שעלה על הספינה כמלווה) הוחלט לדחות את ההפלגה ולהמתין לבוא ה"ג'פו" - אניית סוחר בנפח של 1500 טונות שהניפה את דגל פנמה. מלווי האנייה היו שני מפקדי האצ"ל: שלמה טרכטמן ואברהם בלאס - שהיה בעבר מפקד בית-הספר הימי של בית"ר בצ'וויטבקיה שבאיטליה. שתי האניות נפגשו בנמל היווני קאלאמייקה. קרמין העביר חלק מן המזון וכן כמה סירות הצלה מ"ג'פו" ל"קטינה". בדיון שנערך במקום הוחלט כי "קטינה" תפליג ראשונה ארצה ותוריד את העולים בחוף נתניה. על ה"ג'פו" יהיה להמתין שלושה ימים ואחר להפליג ארצה ולהוריד את אנשיה בחוף אבן-יהודה.
יומיים לאחר ש"קטינה" יצאה לדרך, קלט קברניטה קריאות אס.או.אס. התברר כי היתה זו הספינה "ג'פו" שעלתה על שרטון ליד חופי כרתים. סירות הצלה הצליחו להעביר את העולים לחוף וה"קטינה" שהגיעה למקום כעבור יום, קלטה את כל העולים. כשעל סיפונה 1,250 בני אדם (קיבולה המכסימלי היה 500 נוסעים), יצאה הספינה שנית לדרך. עם הגיעם ארצה, החלו מיד בהעלאת האנשים לחוף. כמחצית הנוסעים הצליחו לעלות לחוף בחסות החשכה, והשאר הפליגו ללב ים כדי לנסות שוב את מזלם בלילה הבא. אולם במשך היום גילה מטוס בריטי את האנייה. עם רדת החשכה, שוב התקרבה האנייה לחוף כדי להוריד את המעפילים, כאשר לפתע ניתכה עליה אש חזקה מסירות משמר החופים. האנייה חזרה ללב ים ולאחר ניסיונות נוספים, עלה בסופו של דבר בידי הקברניט להתקרב שוב לחוף ולהוריד ליד כפר-ויתקין חלק נוסף מן הנוסעים. 176 הנוסעים האחרונים שנשארו על האנייה "קטינה", הגיעו ב-17 באפריל בספינת מפרש לחוף נתניה. אולם לפני שהספיקו לעלות לחוף, נתפסה הספינה על-ידי שלוש סירות של משמר החופים הבריטית והופנתה לנמל חיפה. המעפילים נעצרו, אולם כעבור שלושה שבועות שוחררו בלחץ תגובת המחאה של היישוב בארץ.

מקור הערך: פרופ' יהודה לפידות


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: אמי ז"ל היתה מספרת לי על תלאות הדרך מטרנופול בפולין - היום אוקראינה - דרך רומניה עד קונסטנצה,
ומשם על הספינה צ'פו קטינה. על כל העכובים ביון והעליה על השרטון ליד כרתים, בעיות האספקה ומחלת הים, העליה לחוף עם הסירות ליד נתניה והפיזור של העולים לפני החיפושים של הבריטים. כל זה בסוף ינואר - התחלת פברואר 39
פרופסור לפידות ממש מאמת את הסיפורים של אמי אודות אותם ימים.



שם המעיר: רחל פרומקין
הערה: כשהאניה ג'פו עלתה על שרטון, מפקדי האנייה שלמה טרכטמן ואברהם בלאס העבירו את העולים לסירות הצלה. שלמה (שלא ידע לשחות) ואברהם נשארו מאחור, וחיכו להצלה, שהגיעה למחרת בבוקר.
מקור ההערה: משפחה


שם המעיר: קטינה
הערה: לדברי אבי ז"ל (חיים משה ברפמן)הוא עלה לא"י עם האוניה "קטינה" מקונסטנצה, אך לפי המסמכים הגיע לארץ בשנת 1938. האם לא היה לקטינה מסע קודם לחורף 1939?
דפנה ברפמן


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
העפלה רביזיוניסטית