אנציקלופדיה יהודית דעת - די אן איי (DNA) ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

די אן איי (DNA)

עמדת ההלכה לגבי קבלת ראיות מבדיקת די.אנ.אי לצורך זהוי

בדיקת DNA
במשפט המודרני, מקבלים ראיות חפציות הנאספות בזירת העבֵרה ומפוענחות על ידי מומחי המעבדות לזיהוי פלילי בשיטות מדעיות. ראיות אלה נקראות בשפה המקצועית "ראיות פורנזיות [=משפטיות]". אחד האמצעים החשובים במדע הפורנזי1 בן ימינו הוא בדיקת DNA Deoxyribonucleic Acid; (מכאן ואילך: דנ"א) המאפשרת לקשור בין חומר ביולוגי שנמצא בזירת העבֵרה לבין החשוד בביצועה על ידי השוואת פרופילי הדנ"א של הממצא ושל החשוד.

פרופיל הדנ"א יכול לקשור גם בין זירות פשע אחדות, כשהמבצע אינו ידוע או שעדיין לא נתפס חשוד בביצוע הפשע, עד כדי תיאור ה"מבוקש" לא על סמך שמו או תיאורו החיצוני, אלא על סמך הפרופיל הגנטי שלו2. מאגר ארצי של נתוני דנ"א מאפשר השוואה בין זירות עבֵרה נחקרות ובין מאגר החשודים. יתרונו הרב של הדנ"א בסיוע לזיהוי הפלילי נובע מן העובדות הבאות:

פרופיל הדנ"א של הפרט אינו משתנה כל ימי חייו.
הדנ"א זהה בכל רקמות הגוף.
דגימת דנ"א יכולה להתקיים שנים הרבה.

ניתן לשכפל את הדנ"א במעבדה, ודי בטיפת דם בגודל ראש סיכה או רוק הנדבק לבדל סיגריה לצורך זה.

בפרופיל הדנ"א טמונה יכולת הפרדה גבוהה בין פרטים, ומשום כך ניתן לקבוע פרופיל דנ"א ייחודי לכל אדם, פרט לתאומים זהים.

ממצאים מדעיים כראיות במשפט העברי
שאלה מעניינת היא: כיצד היו חז"ל מתייחסים לממצאי דנ"א או לראיות פורנזיות אחרות? האם בעל קנאי כגון זה הנזכר בפרשתנו היה יכול להשתמש בהן לפני הבאת אשתו אל הכוהן? האם היו מאפשרים לאישה להיבדק ולהכחיש את טענותיו? כיצד היו מפרשים את הימנעותה מבדיקה? הניתן להוכיח על סמך בדיקה של ראיה "חפצית" את אשמתה או רק את חפותה?

התשובה לשאלות הללו תלויה בין השאר בהתייחסות העקרונית של המשפט העברי לממצאים מדעיים כראיות קבילות בהליך השיפוטי3.

פוסקי ההלכה נדרשו לשאלות אלה בעניינים הרבה, וחיוו את דעתם בהם תוך שימת לב הן לתקפותה של הקביעה המדעית הן במתן משקל שונה לראיה זו בהתאם לנושא ההלכתי שעמד לפניהם להכרעה. לאחרונה התפרסם פסק הלכה שיצא מטעם בית דינו של הגר"ש ווזנר4, השופך אור על דרך הטיפול של פוסקים בדור האחרון בחידוש מדעי זה. לפי תפיסתו של הגר"ש ווזנר, "בדיקת דנ"א, אף שלפי הסטטיסטיקה הינה בירור גמור, מכל מקום מבחינה הלכתית אין לדון בו ממש כודאי, אלא לדון אם הוא רוב גמור או רוב סתם, או בגדר סימן מובהק או סימן בינוני או גרוע".

הדברים נכתבו לרב משמר הגבול ולמי שעמד בראש היחידה לזיהוי חללים במשטרת ישראל, שליבנו סוגיות הלכתיות-פורנזיות הלכה למעשה בשישה נושאים:

א. קישור בין חלקי גופה כדי לקברם בקבר אחד.
ב. זיהוי גופה לצורך מנהג דין אבֵלות.
ג. קביעת ממזרות.
ד. קביעת יורש.
ה. היתר עגונה.
ו. הרשעת אדם במשפט.

בקביעת קשר בין חלקי גופה שונים כדי לקברם בקבר אחד, לא נקבעת זהות הנפטר, אלא רק שיוך החלקים זה לזה. במקרה זה התיר הגר"ש ווזנר לקבור חלקי גופה בעלי פרופיל דנ"א זהה בקבר אחד5.

בזיהוי לצורך החלת דיני אבֵלות, קבע שיש להבחין בין רווק לנשוי. אם היה הנעדר רווק, יש מקום לקבוע את מותו על סמך בדיקת הרקמות. לעומת זאת, אם היה נשוי, כיוון שתותר אשתו להינשא בעקבות קבלת החלטה זו, לא קבע מסמרות ברורים, והותיר את הדבר להכרעת החכמים שתובא בפניהם השאלה בכל מקרה לגופו.

לעניין קביעת ממזרות, הרב ואזנר קובע נחרצות שאין לקבוע ממזרות על פי בדיקת פרופיל דנ"א, אף שמבחינה מדעית אי-התאמה הוא בירור מוחלט. שאלה מעין זו, אם כי בהיבט ממוני, עמדה בפני בית הדין הרבני באשדוד6, ובתחילה שלל בית הדין את האבהות של האב כלפי בתו על ידי רופא בבית החולים "תל-השומר". הדיין הסתמך על ההליך הנקוט בידי הרופאים, ובירר את המקרה המסוים שדן בו, והתברר לו שמדובר במקרה נדיר ביותר של ילדה בת לקבוצת מיעוט, ומשום הכלל "רוב בעילות אחר הבעל", קבע שהמבקש הוא אבי הילדה לכל דבר. על גישה הלכתית זו, חלק הדיין הרב אליעזרוב, וקבע שדי בעובדה שאי אפשר לקבוע בבדיקת הדנ"א במאת האחוזים את מעמדה של הבת למנוע את הוצאתה מחזקת היותה בתו של המוחזק כאביה. שלילה מוחלטת של אפשרות "מִמזוּר" אדם על סמך אי-התאמה גנטית נתפרסמה לאחרונה גם משמו של הרב ש' אבינר7, הדן בצדדים השונים של קבלת תוצאות הבדיקה או דחייתן8.

אשר לעניין שלילת האבהות, יש פוסקים שאינם מוכנים להסתמך על הבדיקה, גם כשאין חשש לממזרות, בין השאר על פי הסברה שלא ייתכן שקביעה מדעית שנתחדשה לנו זה עתה תשנה מעמדו של אדם זה ושל הבאים אחריו, כיוון שאילו היה חי לפני שנתחדשה בדיקה זו, היה דינו אחר. גישה זו נקט גם בית הדין הרבני בחיפה, שסירב להכריע בשאלת אבהותו של ילד על סמך ממצאים מדעיים, ואלה דבריו:
המדע הולך ומתפתח מיום ליום. יתכן שמה שהמדע קובע כעת, אינה קביעה סופית והחלטית, ואולי בהתפתחות המדע ימצאו דברים משותפים בין שני סוגי הדם, ואין לקבוע באופן משפטי אבהותו של ילד על יסודות דרכי המדע המשתנה מתקופה לתקופה9.
לעניין הירושה, קבע הרב ואזנר שהדבר תלוי בשאלה אם המבקש הוא מוחזק שמבקשים לנשלו על סמך אי-התאמתו הגנטית, או שאינו מוחזק המבקש להימנות עם היורשים על סמך התאמת דנ"א "חיובית". כאן נידונה השאלה מכוחם של דיני "מוחזק בממון" ולאו דווקא מכוחן של הראיות. אי אפשר לנשל מן הירושה על סמך טענת אי-התאמה גנטית, משום שהוא מוחזק. כשאדם מבקש להימנות עם היורשים על סמך התאמה גנטית בלבד, בלא הוכחות, אומרים: מכיוון שאין הולכים בממון אחר הרוב במקום שמוציאים מן המוחזק, אף אין בידו להוציא מן המוחזקים. רק כשלא ידוע שיש יורשים מוחזקים, ובא זה וטען שהוא יורש על פי התאמתו הגנטית, מכיוון שאינו מוציא מאיש על סמך טענתו זו, הוא יכול לרשת את ממונו של מי שהוריש לו את הפרופיל הגנטי.

בשאלת היתר עגונה, שנתחבטו בה גדולי כל הדורות, ונטו להקל בכל מקום שיכלו, פסק שיש להבדיל בין התאמה הנעשית בין פרופיל שהופק מנעדר המושווה לפרופיל שהופק ממי שאנו מנסים לקבוע את זהותו, ובין התאמה הנערכת בין פרופיל הנעדר ובין פרופיל שהופק מקרובי משפחתו בדרגה ראשונה (הורים או ילדים). במקרה הראשון, ניתן לצרף את תוצאות הפרופיל הגנטי לידיעות נוספות המכונות "רגליים לדבר" ו"צדדים נוספים". לעומת זאת, אין לקבוע זהות על פי פרופיל גנטי בלבד, משום שבדיקה המשווה בין הנעדר לקרוביו מקבלת רק מעמד של "סימן בינוני בלבד".

שאלת הרשעת אדם בדין על סמך התאמת הפרופיל הגנטי נידונה בכל יום במשפטים פליליים בבתי המשפט בארץ. לעניין זה, נקבעה הלכה ברורה, "על פי שניים עדים יקום דבר", לא על בסיס ראיות נסיבתיות, תהיינה מוכחות וחותכות ככל שתהיינה: הראיה החפצית מסייעת בידי הדיין להבין את המציאות, אך אינה יכולה לעמוד בפני עצמה.

עם זאת, שמא מותר להעלות הרהור ולומר, שאף שאין בכוח הראיה המדעית להרשיע את הנאשם, יש ויש בכוחה לערער את מהמנות העדים המרשיעים, עד כדי הכחשת עדותם ואפילו ביטולה10. לשון אחר, שמא יש להבחין בין הרשעה לזיכוי.

ראיות מדעיות במשפט הישראלי
המשפט הישראלי עסק בעת האחרונה בהרחבה בשאלת קבילוּת ממצאי בדיקת הדנ"א ומשקלה במסכת הראיות11. לדעת נ' הנדל, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע: "לא יהא זה מוגזם לומר כי הפוטנציאל של ראית DNA הוא עצום ביותר. יתכן מאוד כי ראיה זו עשויה לשנות את פני הראיות המדעיות בדורות הבאים... ודווקא בשל כך יש להתיחס לראיה זו בזהירות".

המידע הטמון בפרופיל הדנ"א יש לו משמעות הן בדין האזרחי הן בדין הפלילי, ואפילו במשפט החוקתי. אכן, כשם שבכוחה של בדיקה זו להבחין בין דם לדם, ראוי שיבחינו בה בין דין לדין ובין נגע לנגע. שהרי אינו דומה שלילת קשר משפחתי בדין האזרחי (בדרך כלל, בשאלות של קביעת אבהות), שבה יכולה הראיה להיחשב כראיה "ודאית", בהסתמכה על בדיקות דנ"א, לקביעת הקשר בין שותפים לעבֵרה הנתונה לפרשנות סטטיסטית. אינה דומה ראיה שנמצאה בזירה, המובאת בפני בית הדין, לבקשה ממנו לצוות על פתיחת קברים וזיהוי איברים על ידי בדיקת דנ"א.

לאחר שבתי המשפט השתכנעו מתוקפה המדעי של בדיקת הדנ"א, נבדק "חוסנה הראיתי" של בדיקת פרופיל הדנ"א במישור דיני הראיות בתאוריה ובמעשה12, כראיות נסיבתיות13 או ישירות, כתוספת לראיות אחרות14 או כשהן עומדות בפני עצמן15; בבואם לאסור או להתיר, בתרי גווני, בהצטרפם לעדות אחד הצדדים16 או בהכחישם אותם.

שאלה אחרת, הקובעת מקום לעצמה, היא מידת כוחה של בדיקת הדנ"א הנעשית בימינו לסתור דין שהוכרע זה מכבר. שאלה זו יכולה להיות רבת משמעות כשממצא מדעי חדש סותר ממצא קודם ששימש בסיס להרשעת אדם ברצח ולהשתת עונש מאסר עולם עליו. מקרה מעין זה נידון לאחרונה בפני השופט מ' חשין17, שדן בין השאר בשאלה אם יש בסיס לקיום משפט חוזר, למי שהורשע בדין, על יסוד חומר ראיות חדש הכולל גם בדיקת דנ"א, שלא הייתה ידועה בעת המשפט. "הנמנע מן המורשע בדיקה זו, שאפשר תחלץ אותו ממצוקתו?", שואל השופט, ומצביע על פסיקה אמריקנית המעניקה, גם בהיעדר חוק חרות מסוים, זכות לעיון חוזר בראיות, שתוכל לשמש בסיס לדרישה לקיומו של משפט חוזר18.

הערות
1. גם כאן גדרנו את עצמנו להציג את השימוש בפרופיל דנ"א ליישומיו הפורנזיים, אף שיש לו יישומים רבים, החל מרפואת האדם ועד להשפעות על תנובת החלב והביצים, חיי המדף של פֵּרות וירקות ועוד.
2. בארה"ב זומן לחקירה אלמוני על פי התיאור הבא:
The People of the State of California vs. John Doe, unknown male with Short Tandem Repeat (STR) Deoxyribonucleic Acid (DNA) Profile at the following Genetic Locations, using the Cofiler and Profiler Plus Polymerase Chain Reaction (PCR) amplifications kits: D3S1358 (15,15), D16S539 (9,10), THO1(7,7), TPOX (6,9), CSF1PO (10,11), D7S820 (8,11), vWa (18,19), FGA (22,24), D8S1179 (12,15), D21S11 (28,28), D18S51 (20,20), D5S818 (8,13), D13S317 (10,11), With said Genetic Profile being unique, occurring in approximately 1 in 21 sextillion of the Caucasian population, 1 in 650 quadrillion of the African American population, 1 in 420 sextillion of the Hispanic population Defendant(s). James E. Starrs, (LLM Professor of Law & Forensic Sciences): "A DNA Tripwire? The John Doe DNA Profile Warrant", AAFS Academy News, Vol. 31 (2001), 2, P. 24.
הליך ייחודי זה, הזמנת "אלמוני" על סמך תיאור הפרופיל הגנטי שלו, נדרש כדי למנוע את התיישנות עבֵרת האונס שבוצעה באוגוסט 1994 בסקרמנטו שבקליפורניה. ההתיישנות על עבֵרה זו בקליפורניה חלה לאחר שש שנים. באוגוסט 2000 הוצא צו מעצר כנגד John Doe שזוהה באמצעות פרופיל הדנ"א. בחודש ספטמבר 2000 נעצר החשוד Paul Eugene Robinson על סמך התאמתו לפרופיל הדנ"א במאגר נתוני דנ"א.
3. לסוגיה זו, ראה בהרחבה, א' וסטרייך, "רפואה ומדעי הטבע בפסיקת בתי הדין הרבניים", משפטים כו (תשנ"ו) עמ' 492-425. וראה גם: ד' פרימר, "קביעת אבהות על ידי בדיקת סוגי דם [במערכת A, B, O] במשפט הישראלי ובמשפט העברי", אסיא ה (תשמ"ו), עמ' 185; מ' הלפרין, ח' בראוטבר, ד' נלקן, "קביעת אבהות באמצעות מערכת תיאום הרקמות המרכזית", תחומין ד (תשמ"ג), עמ' 431.
4. בית הוראה בראשות הר"ש ואזנר, "זיהוי הלכתי על פי בדיקת DNA" תחומין כא (תשס"א) 121.
5. מעין שאלה זו, נידונה גם בבג"צ 8247/98, ובג"צ 4951/99 - זיהוי איברי החללים שהגיעו מלבנון על סמך בדיקות דנ"א (שניהם קשורים לאסון השייטת), שבוצעו במכון לרפואה משפטית בהוראת בג"צ.
6. פסק דין זה של הרב ש' דיכובסקי פורסם באסיא ה (תשמ"ו) 163.
7. אסיא סז-סח, כרך יז, ד-ד (תשס"א), עמ' 99.
8. ושם העיר העורך, הרב ד"ר הלפרין, על מקרה דומה שאירע לכאורה בבית הדין בחיפה והערעור עליו בבית הדין הגדול. במקרה המתואר, פטר בית הדין אב מלשלם מזונות למי שנחשב לבנו על סמך אי-התאמה בבדיקת רקמות. לפי עדות העורך, טעה הדיין המנוח, הרב א' שפירא זצ"ל, כשחשב שתוצאת הבדיקה תלויה בדעת המעריך, ואינה חד-משמעית ומוחלטת. בעקבות כך פסל את קביעת בית הדין הרבני בחיפה. לאחר ששמע דעת מומחה, שהקביעה הגנטית היא אובייקטיבית לחלוטין, העלה סברה שאילו ידע זאת, היה פסק הדין שהוציא מתחת ידיו שונה.
9. תיק שטז1198/, פד"ר ב, 119.
10. כך נראה בקל וחומר ממה שפסק הרמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כד, הלכה א והלכה ג, בדיני ממונות.
11. ת"פ (באר שבע) 73/95 מ"י נ' מאיר בן מכלוף כהן תק-מח 98(2), 157, עמ' 161.
12. בפני השופט אילן בש"פ 6273/98 ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.9.98 בב"ש 80875/98 נידון ערר על פסק דין במשפט שעסק בעקיפין בשאלת התפתחותן של בדיקות הדנ"א, ומשמעותה של אי-קבלת תוצאת בדיקה שנתבצעה בעבר, לעומת היכולת לקבל תוצאה כיום.
13. דלאל ג. נ' מ"י, ע"פ 2502/98 ערעור על הרשעה בעברת רצח. איפיוני הדנ"א שהופקו מכתמי הדם שעל החולצה הושוו לאיפיונים שהופקו מדמה של המנוחה. ההסתברות שדמו של אדם אחר בעל איפיוני דנ"א זהים לאלה של הנרצחת היא נדירה, והיא ביחס של 1:3,600,000.
14. ע"פ 7682/00 פיומי האני נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(3) 1940.
15. בש"פ 6050/00. עוד בעניין דומה ראה דנ"פ 3391/95. במקרה זה, כשהובהר לנאשם שיש בידי המשטרה ראיית דנ"א, מציאת דגימה של דמו בדירת המנוח, שינה החשוד את גרסתו.
16. בש"פ 1327/98. בבדיקת הדנ"א נקבע שסימני דם שנמצאו בזירת הרצח תאמו ברמת הסתברות גבוהה ביותר לדמה של המנוחה.
17. בש"פ 1781/00 מדינת ישראל נ' אדריאן שוורץ (לא פורסם).
18. The People of the state of New York v. Leonard Callace, 573 N.Y.S.2 d 137 (1991); "Developments in the Law - Confronting the New Challenges of Scientific Evidence", 108 Harvard Law Review 1482, 1571-1582 (1995)


מקור הערך: אודי וולף ורוני גפני מתוך דפי פרשת השבוע, פרשת נשא, תשס"ב, גיליון מס' 75, מדינת ישראל משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי; המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת “שערי משפט”

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן