אנציקלופדיה יהודית דעת - במדבר רבה ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

במדבר רבה

מדרש אגדה לחומש במדבר. בכתבי הקדמונים נקרא גם בשם "מדרש במדבר סיני רבה".

במדרש רבה שני חלקים שונים זה מזה בסגנונם ובשיטת כתיבתם. לפרשיות במדבר ונשוא הוקדשו 14 פרקים, ולשאר הספר – 9 פרקים בלבד. יש דעות שהמדרש נכתב בידי שני חכמים.
התוכן:
סגנון הלשון ותוכנו
מקורותיו, זמנו ומחברו
פרק ט"ו עד כ"ג

pan>במדבר רבה - מדרש על חומש במדבר. בכתבי הקדמונים נקרא גם "מדרש במדבר סיני רבה". כולל 23 פרקים. יש הבדל גדול בין 14 הפרקים העוסקים בשתי הפרשות הראשונות במדבר-נשא, לבין תשעת הפרקים האחרונים על פרשיות בהעלותך ועד סוף ספר במדבר.

החוקרים הבחינו ששני החלקים שונים הם מאוד.
צונץ קבע כי לא מחבר אחד חיבר את שני החלקים. לדעתו היו שני החלקים שווים במבניהם כאשר יצאו מיד המחבר בפעם הראשונה. כל הפרקים התחילו בהלכה, בסדר המקראות או העניינים. אחרי שעבר זמנם של דרשות והגדות אלו ובטל טעמם, עמד מחבר אחר ושכתב את שתי הפרשיות הראשונות, הגיע רק עד פרשת נשא, והאריך בדרשות אלה, ואת השאר הניח כבתחילה.

בובר (במבוא לתנחומא פ"ט דף ל"ח.) מסכים ששני החלקים נתחברו על ידי שני מחברים שונים. לדעתו חכם אחד התחיל לסדר אגדות ומדרשי התורה לספר במדבר, על פי הדוגמא של בראשית רבה, והגיע עד פרשת נשא, וחכם אחר השלים את המלאכה.

ווייס (דור דור ודורשיו ח"ג 263) טען כי שני החלקים נכתבו על ידי סופר אחד, שהלך בעקבות התנחומא.

סגנון הלשון ותוכנו
מחבר החלק הראשון של המדרש לא הלך בסדר הפרשיות והתורה. הוא בחר בכל פרק הלכה או אגדה היפה בעיניו: בפרשת מעילה עסק בגר צדק, ואסף את כל ההלכות שנמצאו בספרות שהייתה לפניו מגר צדק, וסיים: הא למדנו כמה קירב הקב"ה את הרחוקים אפילו שנתגיירו שלא לשם שמים, ואין צריך לומר על גרי צדק (פ"ח).

מחבר זה דרש סמיכות פרשיות, כגון:
למה נסמכה פרשת מצורעים לפרשת הלוים (פ"ז),
פרשת אזהרת גרים אחר פרשת שילוח טמאים (פ"ח),
פרשת סוטה אחר פרשת מצורע (פ"ט) ועוד.

גם לסדר הכתובים נתן טעם:
לפי שהיה קהת טוען הארון, הקדימו הכתוב לגרשון (פ"ו).
הוא מסדר את מה שמצא בלשון עברית בלי שמות יונית ורומית ואינו מזכיר שמות התנאים והאמוראים.

הוסיף דרשות מדעתו, כגון:
היין והדעת נמשלו לכימה ועקרב,
כל שעה שכימה נראית ברקיע אין עקרב נראה ברקיע,
ומשעקרב נראה אין כימה נראית וכו'.
מה עקרב מכה בעוקצו,
כך היין מכה בסופו שנאמר: אחריתו כנחש ישך (משלי כ"ג).
וכשם שהכימה מבשלת את הפירות ונותנת בהם טעם,
כך הדעת נותנת ריח וטעם בדבריו של אדם.
נכנס היין יצא הדעת, כל מקום שיש יין אין דעת, נכנס יין יצא סוד וגו'.
מכל אלה נראה גם שהיה בקי בחכמת המזלות.

מקורותיו, זמנו ומחברו
המחבר שאב משני התלמודים, ירושלמי ובבלי, פסיקתא רבתי ותנחומא. לדעת בובר, היה תנחומא שבידו כמו כ"י רומי של התנחומא שהוציא בובר לאור. חלק שני שואב ממדרש תנחומא הנדפס, מדרש שו"ט, תיב"ע, פרקי דר"א, ספר יצירה, תנא דבי אליהו ופיוטי הקליר. גם יסודו של ר' משה הדרשן היה לפניו. מסגנונו מדעותיו ומקורותיו יש לשער כי לא חובר לפני המאה הי"ב.

ווייס רצה להוכיח כי ר' משה הדרשן היה מחברו. הדבר קשה, כי רש"י מזכיר פירושים ומדרשים שמצא ביסודו של ר' משה הדרשן, ולמה לא מזכירם בשם מדרש רבה, ואין להאמין כי בימים ההם היה מדרש במדבר רבה נודע בשם יסודו של ר' משה הדרשן (עיין ווייס, דדו"ד ח"ג 270 וגם עפשטיין, "ר' משה הדרשן מנרבון").

פרק ט"ו עד כ"ג
ר' משה בנבנשתי כתב בספרו "אות אמת":
ובמדרש ר' תנחומא מפרשת בהעלותך עד ספר אלה הדברים, מי שמסופק באיזה עניין יוכל לבקש במדרש רבה, משום שמפרשה זו הנזכרת עד סוף ספר במדבר סיני, שני מדרשים אלו הם שוים במעט ומזער שנוי. וגלוי לכל קורא כי חלק הלז מהתנחומא לוקח כמעט אות באות ממנו, וזהו התנחומא הישן (עיין בובר במקום הנזכר).
המסדר הוסיף כמה הוספות וכנראה כתבם מזכרונו. לפי דעתו היה ר' תנחומא מחבר המדרש תנחומא. כל הפרקים מתחילים בהלכות חוץ מקרח וחקת, וכלם נמצאים במדרש תנחומא חוץ משלח, והוא מסיים דבריו כמו שמסיים מדרש תנחומא.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מדרש – רשימת מדרשים