חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אבא מרי הירחי

אבא מרי בן משה בן יוסף הירחי, דון אסתרוק, תלמודי צרפתי, ראש המתנגדים ללמוד הפילוסופיה; נולד בלוניל באמצע המאה ה-13.

אבא מרי הירחי פנה לרשב"א להטיל חרם בספרי תורה ובתקיעות שופר (שבת חזון, ד' אב 1305) על כל המתפלספים המגלים פנים בתורה שלא כהלכה. הרשב"א גזר שלא למוד פילוסופיה לפני גיל עשרים וחמש. תוקף החרם: חמישים שנה.
אבא מרי אסף את כל המכתבים בנושא בספר "מנחת קנאות".

אבא מרי – חי בצרפת. ראש המתנגדים ללמוד הפילוסופיה; נולד בלוניל (בעברית "ירח", ומזה כנויו "הירחי") באמצע המאה ה-13. ממשפחת סופרים וחכמים. אבי סבו היה האיש הנעלה משולם בן יעקב מלוניל. אבא מרי גדל בדרכי התורה והאמונה, גם למד ספרי חכמה ופילוסופיה עברים וערבים. כבד את הרמב"ם; בחקר האלוהות והפילוסופיה הדתית הלך בעקבות רמב"ן. התנגד למתפלספים שרבו בימיו בדרום צרפת ובמדינת ארגוניה בספרד. אלה לא ירדו לסוף דעתו של הרמב"ם בכמה עקרים אשר בפילוסופיה הדתית, הוציאו כתובים ממשמעם ופרשו אותם כמשל (אליגוריא), כדי להתאימם לחכמה יונית.

הרבה מתפלספים כאלה היו בעיר מונטפילייר, אשר נתיישב בה, ולדבריו רבו בה הדרשנים אשר הכחישו את הניסים והדתות, כפרו בחדוש העולם ובהשגחה פרטית.

אבא מרי פנה לגאון הדור ההוא, ר' שלמה בן אדרת, לעמוד בפרץ ולעצור את למוד הפילוסופיה בישראל.

בהשתדלותו ובהתעוררות שני האחים לבית ווידאל שלח הרשב"א מכתבים לכל גבולות ישראל בספרד ופרובנץ לחקור את מעשי המתפלספים ולהועץ אם לגזור חרם על הנוהים אחרי חכמת יונית וחקירה החופשית (1304). בין התשובות שקבל הרשב"א על מכתבו, היו כתבי מחאה מחכמים רבים, אשר חתרו בכל עוז להגן על החקירה החופשית. הרשב"א לא ידע מה לעשות. אז פנה ר' אבא מרי אל רבינו אשר בן יחיאל (הרא"ש) אשר זה מקרוב ברח מאשכנז לספרד, ובעזרתו הטה את לב הרשב"א להחרים בחרם הגדול בספרי תורה ובתקיעות שופר (שבת חזון, ד' אב 1305) את כל המפיצים בעם דעות פילוסופיות שבהן הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה.

בתוקף החרם הזה גזר גם כן הרשב"א שבמשך חמישים שנה, לא ילמד איש לפני היותו בן עשרים וחמש בספרי היונים אשר חברו בחכמת הטבע וחכמת האלהות. את ספרי הדעתנים ההם, המכחישים ספורי התורה על פי משמעותם, דנו לשרפה.

החרם הזה עשה רושם גדול בכל גבולות פרובינציא, ובגללו פרצה מחלוקת בקרב העדה במונטפלייר בין אוהבי המחקר, ור' יעקב בן מכיר בראשם, ובין אבא מרי וסיעתו. שתי הקבוצות רדפו אחת את רעותה, עד כי בא הדבר לפני הממשלה, שהצדיקה את אוהבי החקירה החופשית, ואבא מרי וסיעתו נאלצו לעזוב את העיר ולהתיישב בארלעס.

בשנת 1306 גורשו היהודים מצרפת, ואבא מרי נתישב בפרפיניאן, וכנראה גר שמה עד יום מותו.

אבא מרי אסף את כל המכתבים בספר "מנחת קנאות". בספר 132 פרקים. 18 הפרקים הראשונים הם הקדמה לספר: מדבר בהם על שורשי התורה ויסודי האמונה, ומביא ראיות מן המקרא ומדברי חז"ל כי ספורי התורה יכילו עקרים ושורשים אשר נשכחו מתוך עוצם הגלות.

לדעתו אמונת ישראל מיוסדת על שלושה עקרים, ומהם יסתעפו הענפים, והם:
(א) ידיעת ה' וקדמותו;
(ב) תורה מן השמים ואמונת החדוש;
(ג) השגחת ה' בפרטים.

אחר ההקדמה באו המכתבים ותשובות הרשב"א עליהם (נדפסו בתשובות הרשב"א ח"א סי' תי"ג ותי"ד וגם התשובות מסי' תכ"ד עד תכ"ז). בפרק ע"ז בספר כולל אגרת ארוכה אשר כתב אבא מרי לרשב"א ולחכמי ברצלונא בעניין. האגרת הזאת נחלקה ל- 15 פרקים, ונקראת בשם "ספר הירח".

הספר "מנחת קנאות" יצא לאור ע"י מ' ל' ביסליכיס (פרסבורג 1838).

אבא מרי כתב עוד קינה על מות רבי מנחם המאירי (ע' בית הבחירה), ולפי דעת די רוסי חבר גם כן ספר בחכמת התכונה, פירוש על השיר לפורים לר"י בן גיאת, וקינה לתשעה באב: "אבוא לאסוף מחנות".


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
כתב החרם הראשון נגד לימוד פילוסופיה / רבי שלמה בן אדרת
כתב החרם השני נגד לימוד פילוסופיה / רבי שלמה בן אדרת
כתב החרם השלישי נגד לימוד פילוסופיה / רבי שלמה בן אדרת
כתב התנצלות / רבי ידעיה הפניני הבדרשי (8 פרקים)


מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן