חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אונן

אדם שמת לו מת קרוב נקרא "אונן". מצב זה נמשך כל היום הראשון של הפטירה, ועד לקבורת המת.

אונן - אנינות - מלשון "לא אכלתי באוני" (דברים כ"ו י"ד.) והוא סימן צער ואבל (סנהדרין פ"ו ו'; פתיחתא איכה רבתי). המונח הוסב לאבלות על קרובים ביום המיתה וביום הקבורה.

אנינות נחלקה לדאורייתא ודרבנן:

אנינות מדאורייתא
אהרן ובניו לא היו אוכלים בקדשים כשהיו אוננים שנאמר:
"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'" (ויקרא י' י"ט).

אונן נקרא מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אחר הקבורה. האוננות נמשכת כל יום המיתה.

דיני האונן:
מי שמתו מוטל לפניו או שהוא טרוד בקבורתו - אינו אוכל בשר ואינו שותה יין, ופטור מכל המצוות, חוץ ביום השבת (מ"ק כ"ג:).

אנינות דאורייתא נמשכת רק ביום. בלילה שלאחריו האנינות היא מדרבנן.

דעת רש"י ורמב"ם שאונן פטור מן המצוות מפני שהחכמים הקילו עליו כדי שיהיה לו פנאי להתעסק בצורכי הקבורה של מת, משום כבודו של מת. אבל אם ירצה להחמיר באיזה מצווה הרשות בידו (ברכוה י"ז: רש"י; רמב"ם אבל פ"ד).
ודעת בעלי התוספת והרא"ש שהוא פטור ואסור להחמיר על עצמו (הרא"ש לברכות שם, ועי' עבודת הגרשוני סי' מ"ב).

מי שנשטף בנהר, ועדיין מצפים למצוא את גופתו ולקברו - אין על הקרובים דין אנינות. ביום שיתייאשו מלקוברו יתחיל דין אבלות.
אחד שמת במאסר, והשלטונות לא הרשו לקוברו, הורה ר' יצחק הזקן שהקרובים חייבים בכל המצוות ומותרים באכילת בשר ויין, משום שאינן טרודים בקבורתו.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן