חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אורים ותומים

כתב שם המפורש שהיה נתון בתוך כפלי החושן שעל ידו האירו אבני החושן.

כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה (למערב). כיצד נעשית? ר' יוחנן אומר: בולטות היו האותיות, כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"א מיהודה לחבר המלה "עלה" והכהן היה מצרפן מעצמו ברוה"ק. משחרב בית המקדש ראשון פסקו האורים והתומים.

אורים ותומים - אורים שמאירין את דבריהם, תומים שמשלימין את דבריהם (יומא ע"ג:). השבעים העתיקו "התגלות ואמת". השתמשו באורים ותומים לצורך מלחמה ולענייני ציבור כמבואר להלן.

האורים ותומים היו על לב הכהן הגדול בצד החושן, והאפוד היה מעל לחושן (שמות כ"ח כ"ז-ל'; ויקרא ח' ז'-ח'). יוסיפוס אומר כי החושן והאורים ותומים הם אחד.

לדעת רש"י
האורים ותומים הוא השם המפורש שהיו נותנים בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט האורים (בפירוש לשמות כ"ח ל'). כמו הלוחות שהיו מונחים בארון (ראב"ע פירוש לויקרא ח' ג').

רמב"ן בפירושו לשמות כח,ל מסייע לדברי רש"י
ומבטל דברי מתחכם אחד (בשם ר"א, אבל לא נמצא בראב"ע שלפנינו) שאמר כי האורים ותומים הם מעשי אומן כסף וזהב על הצורות, שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל. הרמב"ן מביא ראיה:
"שלא נזכרו אורים ותומים כלל במעשה האומנין, ונאמר ויעש האפוד ויעש החשן ולא נאמר ויעש האורים ותומים וכו'. אבל הם סוד מסור למשה מפי הגבורה והוא כתבם בקדושה והיו מעשי שמים, ולכן יזכירם סתם בה"א הידיעה... והנה משה לקח האורים ותומים ויניחם שם בחשן המשפט אחר שהלביש את אהרן האפוד והחשן. והעניין הוא כי היו שמות קדושים, ומכוחם האירו האותיות מאבני החשן אל עיני הכהן השואל במשפטם".
יצחק בער לוינזון אומר:
"אין להשוות האורים ותומים אל אורקל של היונים שמספרים ממנו אגדות הבליות, שלפי אמונתם היה עונה על כל שאלה, ומה לתבן את הבר, וחול אל הקודש?" (זרובבל ח"ב 45).
משה לא השתמש באורים ותומים, ומה שנאמר בבנות צלפחד "ויקרב משה את משפטן לפני ה'" (במדבר כ"ז ה'), ובמקושש, ועל אודות קורבן פסח לטמאים - לא היה נשאל באורים ותומים, כי פה אל פה דבר עם ה'.

יהושע היה הראשון להשתמש בהם. כאשר סמך משה ידו עליו נאמר:
"ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה', על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה" (במדבר כ"ז כ"א).
בחלוקת הארץ לשבטים ע"פ הגורל (שם כ"ו נ"ה), פרשו חז"ל באורים ותומים. הא כיצד?:
אלעזר מלובש אורים ותומים, ויהושע וכל ישראל עומדים לפניו, וקלפי של תחומין מונחים לפניו, והיה מכוון ברוח הקודש ואומר: זבולון עולה תחומי עכו. (ב"ב קכ"ב.).

הספה על העיר והעזרות נעשית על פי מלך, נביא ואורים ותומים (משנה שבועות פ"ב א'). מלך ובית דין הגדול, ומי שהציבור זקוק לו, היו שואלים באורים ותומים (יומא פ"ז ה').

אחרי מות יהושע
"וישאלו בני ישראל בה' לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להלחם בו? ויאמר ה': יהודה יעלה" (שופטים א' א').
שבט הדני שהלך לבקש לו נחלה באו להר אפרים עד בית מעכה, מצאו שם כוהן מבית לוי נושא אפוד וישאלו לו באלהים אם יצליחו בדרכם. ויאמר להם "נכח ה' דרככם אשר תלכו בה" (שופטים י"ח ה'-ו').

במלחמת בני ישראל עם בני בנימין בגבעה
שאלו בבית אל באלהים:
"מי יעלה לנו בתחילה למלחמה עם בני בנימין, ויאמר ה' יהודה בתחלה" (שם כ' י"ח).

שמואל בחר את שאול למלך ישראל באמצעות האורים. ...
ויקרבו משפחותיו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש. ויבקשוהו ולא נמצא, וישאלו עוד בה':
"הבא עוד איש הלם? ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים" (ש"א י' כ'-כ"ב).
במלחמת שאול עם הפלשתים היה אחיה בן אחיטוב נושא אפוד, וישאל שאול באלהים:
"הארד אחרי פלשתים, התתנם ביד ישראל? ולא ענהו ביום ההוא (שם י"ד ל"ו-מ"ב).

שאול הרג את נוב עיר הכהנים ואביתר ברח אחרי דוד ויקח עמו אפוד:
"וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה? ויאמר ה' אל דוד: לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה" (שם כ"ג ב').
ברדת שאול לצור על דוד, שאל דוד שתי שאלות:
"היסגרוני בעלי קעילה בידו?
הירד שאול כאשר שמע עבדך ה' אלהי ישראל?
ויאמר ה' ירד".
כיוון שקיבל תשובה רק על השאלה האחרונה, שאל שנית:
"היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול?
ויאמר ה' יסגירו" (שם י"א-י"ב).
ברדפו אחרי העמלקים אשר את צקלג שאל:
"ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו?"
"ויאמר לו: רדוף כי השג תשיג והצל תצל" (שם ל' ח').

דוד שאל באורים ותומים אחרי מות שאול:

"האעלה באחת ערי יהודה?
ויאמר ה' אליו: עלה!
ויאמר דוד: אנה אעלה?
ויאמר: חברונה (ש"ב ב' א').
וכן:
"האעלה על פלשתים, התתנם בידי?
ויאמר ה' אל דוד עלה כי נתון אתן את הפלשתים בידך" (שם ה' י"ט).
בבואם אל עמק רפאים שאל בה' ויענהו:
"לא תעלה, הסב אל אחריהם" וגו' (שם כ"ג).
בימי הרעב בקש דוד את פני ה' ויאמר ה':
"אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים" (שם כ"א א').
כיצד שואלין?
בברייתא במסכת יומא ע"ג נאמר:
כיצד שואלין? השואל פניו כלפי נשאל, והנשאל פניו כלפי שכינה (למערב). השואל אומר "ארדוף אחרי הגדוד הזה?" והנשאל אומר "כה אמר ה' עלה והצלח". ר' יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול רם, ולא מהרהר בלבו, אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה: וחנה היא מדברת על לבה. אין שואלין שני דברים כאחד, ואם שאל אין מחזירין אלא על אחד ועל ראשון. ומחזירין לו כסדר אע"פ ששאל שלא כסדר. ואמרו גזירת אורים ותומים אינה חוזרת, אע"פ שגזירת נביא חוזרת. שנאמר "כמשפט האורים", ובגבעת בנימין לא בחנו (פירשו) אם לנצח או להנצח, ובאחרונה שבחנו - נצחו.
כיצד נעשית?
ר' יוחנן אומר: בולטות היו האותיות, כגון עי"ן משמעון למ"ד מלוי ה"א מיהודה לחבר המלה "עלה" והכהן היה מצרפן מעצמו ברוה"ק.
ריש לקיש אמר: מצטרפות, ר"ל שזזו האותיות ממקומן והיו מצטרפות.

כדי שיהיו כל האותיות בחושן, היו חרותים על החושן שמות האבות, ואחריהם שבטי ישורון (יומא ע"ג.:) כזה:
אברהם יצחק יעקב
ראובן שמעון לוי
יהודה דן נפתלי
גד אשר יששכר
זבולן יוסף בנימן
שבטי ישראל
האורים ותומים היו מאירים ומזהירים על האותיות י' ע' ל' יהודה, והכהן צרפן יעל יהודה או יהודה יעלה. ולדברי ר"ל נתחברו מעצמן.

משחרב בית המקדש הראשון פסקו אורים ותומים, והנבואה. כאשר אבד כתב ייחוס של משפחות כוהנים נגאלו מן הכהונה, ויאמר להם התרששתא:
"אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כוהן לאורים ולתומים" (עזרא ב' י"ג).
כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח בן דוד (סוטה מ"ח:).

הכהן היה נושא האפוד וחושן, כדי שלא יהא מחוסר בגדים, אבל לא היו נשאלים בהם, מפני שלא הייתה רוה"ק וכל כוהן שאינו מדבר ברוה"ק ואין שכינה שורה עליו אין נשאלים בו (יומא ע"ג: רמב"ם בית הבחירה פ"ד א', כלי המקדש פ"י י').

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: שלו אנגל
הערה: וודאי שר"א המוזכר ברמב"ן הוא האב"ע. ואותו ממש כינה הרמב"ן בתואר "מתחכם"אלא שדברי האב"ע נמצאים בפרוש אב"ע הארוך על פס' ו'. וגם מה שהרמב"ן מזכיר בסוף דבריו אודות רב האי מופיע בדברי אב"ע שם. דוק ותשכח.
מקור ההערה: חומש תורת חיים שמות אב"ע הארוך כ"ח ו'.


שם המעיר: עזריה אריאל
הערה: הושמטה דעת הרמב"ם (הל' כלי המקדש) שהאורים והתומים אינם דבר נפרד, קלף עם שם וכיו"ב, אלא האבנים עצמם הם האורים ותומים. להרחבה ראו בספר 'שערי היכל' למסכת יומא, הוצאת מכון המקדש, מערכה לה.
מקור ההערה: מחקר בספר הנ"ל


שם המעיר:
הערה: למה אתה אומר שהאותיות מאירות? הגמרא אומרת שהן בולטות. יש מקור מחז״ל שהן מאירות?


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן