חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אלרואי דוד

משיח שקר. נולד בערך 1135 בעיר עמדיא (Amadia) בקורדסיטאן.

למד ספרות ערבית והיה בקי בספרי החרטומים והמכשפים. בערך בשנת 1163 הלהיב את היהודים היושבים בבגדאד וסביבותיה בטענה שהוא משיח, ויש לעלות לירושלים ולכבוש אותה. שלח אגרות ליהודים במוסול ובבגדאד כי הוא משיח אלהי יעקב וגאולתם באה, וכי יפרוק בעזרתם את עול הישמעאלים. בא עם עוזריו לעיר מולדתו במבצר עמדיא וחרבם תחת ללבושם. כנראה שהוכרעו בידי חיל הישמעאלים, ואלרואי נפל לפני אויביו.

דוד אלרואי - משיח שקר במאה ה- 12; נולד בערך 1135 בעיר עמדיא (Amadia) בקורדסיטאן. למד ספרות רבנית לפני חסדאי נשיא הגולה ולפני ראש הישיבה עלי גאון בבגדאד. למד ספרות ערבית והיה בקי בספרי החרטומים והמכשפים. בערך בשנת 1163 עורר את היהודים היושבים בבגדאד וסביבותיה לעלות לירושלים ולכבוש אותה. בעת ההיא עשו נוסעי הצלב שמות באסיא הקטנה ופרס, וממשלת השולטן והכליפים התרופפה. אלרואי חשב שזו שעת כושר למרוד בסילגוק שולטן מוכתפי: כינה את עצמו משיח, וגם "מנחם", והבטיח ליהודים לגאלם ולהביאם לארץ ישראל להיות עם חופשי כימי קדם.

היהודים במחוז אדהירבאיגאן היו אנשי חיל ואוהבי מלחמה, ובפרט אלה שישבו על הרי חפתון (Chaftan), ואלרואי היה להם לראש. שלח אגרות ליהודים במוזול ובבגדאד כי הוא משיח אלהי יעקב וגאולתם באה, וכי יפרוק בעזרתם את עול הישמעאלים וילחם עמם. ראשית פעולתו הייתה לבוא עם עוזריו חרש לעיר מולדתו המבצר עמדיא, וחרבם מתחת לבושיהם. כנראה שלא יכלו לעמוד בפני הישמעאלים, ואלרואי נפל לפני אויביו. אך ההגדה קישטה את המאורע בדברים המושכים את הלב.

הנוסע ר' בנימין (1173) סיפר כי לפני עשר שנים קם איש אחד ושמו דוד אלרואי, ועלה בדעתו להרים יד במלך פרס ולקבץ היהודים היושבים בהרי חפתון, ואמר להם כי "ה' שלחני לכבוש ירושלם ולהציא אתכם מתחת עול הגוים". והאמינו בו מקצת היהודים וקראו אותו משיחנו. מלך פרס שלח אחריו והוא הלך אליו בלא פחד.
וישאל לו המלך: "האתה הוא מלך היהודים?"
ויאמר: "אני".
ויצו המלך לשימו בבית הסוהר בעיר דברסתאן (Tabaristan) אשר על נהר גוזן.

אך אלרואי התיר עצמו מבית האסורים ופתאום בא לפני המלך. מיד צעק המלך לאמר: תפשוהו, אך עבדי המלך ענו: "אין אנו רואים אותו, אלא שומעים קולו בלבד". ואלרואי הלך לדרכו, ויעבור את הנהר בפרשו את סודרו על פני המים. באותה שעה ראו אותו עבדי המלך וירדו אחריו בדוגיות, אך לא יכלו להשיגו כי הלך מהלך עשרה ימים ביום אחד, עד בואו אל עמאריה (עמדיא). והם החליטו כי אין מכשף בעולם כמוהו, וכי עבר בשם המפורש.

בבואו לעמדיא הגיד ליהודים כל אשר קרהו, ויתמהו עליו כולם. אח"כ שלח מלך פרס אל אמיר אלמומנין כליפה אשר בבגדאד לדבר עם ראש הגולה וראשי הישיבות למנוע את דוד אלרואי מלעשות כדברים האלה, ואם לאו יהרוג את כל היהודים הנמצאים בכל מדינות מלכותו. ותהי עת צרה לכל הקהילות בארץ פרס, ויכתבו לראש הגולה וראשי הישיבות, ויבקשו מהם למנוע מעשי אלרואי. והם כתבו לו לאמר:
"דע לך כי לא הגיע זמן הגאולה עדיין, ואותותיו לא ראינו, כי לא בכוח יגבר איש. ואנו אומרים לך שתמנע עצמך מעשות כדברים האלה, ואם לאו תהיה מנודה מכל ישראל".
גם זכאי הנשיא אשר בארץ אשור ורבי יוסף החוזה המכונה בורחן אלפולך אשר שם שלחו אגרות לאלרואי לזרזו ולהזהירו, אך הוא לא שב מדרכו עד שקם זיד אלדין, עבד מלך פרס, ושלח בשביל חמיו עשרת אלפים זהובים להרוג את אלרואי בסתר וכן עשה. ויבוא אל ביתו והוא ישן ויהרגהו על מטתו, ונתבטלה עצתו ותחבולותיו. אח"כ הוכרחו היהודים לפייס את מלך פרס במאה ככרים זהב (מסעות ר' בנימין הוצאת אשער 81-77).

בעל "שבט יהודה" מביא בשם הרמב"ם כי -
"השולטן שאל לו אם הוא משיח, ואמר הן. ואמר לו המלך: ומה האות? והשיב שיכרתו ראשו וישוב ויחיה. אז ציווה המלך לעשות כן, ואמרו כי זה טוב לו שלא למות בייסורין קשים. וקצת מן הפתאים ממתינין שישוב ויחיה, ועדיין השוטה לא בא" (הוצאת ווינר 52-50).
בעל "שלשלת הקבלה" קורא לו דוד אלמוסר ואומר שאחד מאותותיו היה שלן מצורע והשכים בריא (מ"ד).

יוסף בן יצחק סמברי
מעתיק בקירוב את ספור בנימין. השם "מנחם" או "נחמנו" היה שם תואר לכל משיחי השקר, והמאמינים בו נודעו בשם "נחמנים". המאורע שקרה לאלרואי היא מעין המאורע של שמואל אבן עבאס (עי' "עמק הבכא" 49-47, 168).

השר בנימין דיזרעלי (ביקאנספילד) כתב עליו סיפור, והוא מציג אותו כאיש רם מעלה, שמטרתו הייתה אהבה לארץ הקודש, בניגוד לאמתת ההיסטוריה. הספור הזה תורגם לעברית ע"י אברהם אבא ראקאווסקי בשם "חוטר מגזע ישי" ב"ח (וואשא 1883).

מקור הערך: מעובד על פי אוצר ישראל לי"ד אייזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן