חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אריסטובלוס הראשון

אריסטובלוס הראשון, הוא יהודה אריסטובלוס, מלך ארץ יהודה, בכור בניו של יוחנן הורקנוס. נולד לערך שנת 140 ומת בשנת 103 לפסה"נ. היו עוד מלכים לבית חשמונאים בשם זה.

מלא מקום אביו בתפקיד כהן גדול, המלך הראשון על יהודה אחר גלות בבל. נכבד בעיני היוונים עד שנקרא Phlhellenos (אוהב היוונים). נטל לעצמו את השם מלך, והיה הראשון מבית החשמונאים בתואר זה.
אריסטובלוס השני היה בנו הצעיר של אלכסנדר ינאי והמלכה שלמציון; נולד קרוב לשנת 100, ומת בשנת 49 לפסה"נ. איש מלחמה שביכר את הצדוקים. נלחם באחיו הורקנוס, עד שעשו שלום: הורקנוס קיבל את הכהונה הגדולה ואריסטובלוס את המלכות. מלחמות האחים התחדשו כאשר כל אחד מן האחים פנה לגורם זר, אל אריטאס מלך הערביים או לפומפיוס שר צבא רומא לעזרה. אריסטובלוס הורעל ע"י אויביו.
אריסטובלוס השלישי היה בן בנו של הורקנוס בן אלכסנדר ינאי וגיסו של הורדוס הראשון אחי מרים החשמונאית. הוטבע בנהר ע"י הורדוס שרצה להרחיקו מן הרומאים.
אריסטובלוס בן הורדוס הגדול מאשתו מרים מבית החשמונאים. נולד בערך בשנת 35 ונהרג במצוות אביו בשנת 7 לפסה"נ. בכך תמה מלכות בית חשמונאי.

התוכן:
א. אריסטובלוס – יוחנן כהן גדול
ב. אריסטובלוס השני
ג. אריסטובלוס השלישי
ד. אריסטובלוס בן הורדוס הגדול

א. אריסטובלוס – יוחנן כהן גדול
א. אריסטובלוס - מלך ארץ יהודה, בכור יוחנן הורקנוס; נולד לערך בשנת 140 ומת בשנת 140 לפסה"נ. מלא מקום אביו ככהן גדול, והיה המלך הראשון על יהודה אחר גלות בבל. עוד בחיי אביו היה גבור מלחמה, נלחם באנטיוכוס קיציקינוס מלך סוריה והכהו. אולי יש רמז למלחמה זו בתוספתא סוטה פי"ג (=בבלי סוטה ל"ג) שיוחנן כוהן גדול שמע בת קול מבית קודש הקודשים:
נצחו טליא דאזיל לאגחא קרבא באנטוכיא, וכיוונו אותה שעה, וכיוונו שנצחו אותה שעה, וזה היה ביום הכפורים.
בסוף מלחמה זו נכבשו העיר בית שאן ובקעת יזרעאל עד הר הכרמל, מקומות שלא נכבשו בעבר. ביום שגברה מלכות בית חשמונאי (ט"ו וט"ז סיון) עשו יו"ט (מגלת תענית פ"ג).
יוחנן אביו ציווה לפני מותו לאמר:
אלמנתי תמלוך אחרי, ויהודה בני יהיה כוהן גדול.
אבל יהודה לא הסתפק בכהונה גדולה, הוריד את אמו (חורגתו) מכסאה, אסר אותה ואת שלושת אחיו. לפי יוסף בן גוריון מתה אמו ברעב. הסב את שמו לאריסטובלוס, והיה נכבד בעיני היוונים עד שנקרא אצלם Phlhellenos (אוהב היוונים). לא הסתפק בתואר הנשיאות כחשמונאים שלפניו, ולקח לעצמו את התואר מלך. היה הראשון מבית החשמונאים בתואר זה.

נלחם באיטוריים ונצחם, הכריחם למול את בשרם ולקבל עליהם דת ישראל. במלחמות האלה היה אחיו אנטיגינוס עמו, כי רק אותו אהב מכל אחיו, ושיתף אותו בענייני המלוכה. גם ידידות זו התנפצה, וכששב אריסטובלוס משדה המלחמה בגלל מחלה, ואנטיגונוס שב משדה קרב מפני קרבת המועדים בחדש תשרי, חשד בו שהוא מנסה למלוך, והרגו. אחרי מותו הוציאה אלמנתו Salome (היא שלמציון המלכה) את אחיו הנשארים מבית האסורים, שם הושיבם אריסטובלוס. היא מינתה את אלכסנדר ינאי למלך וכהן גדול, וטרם לבשו את בגדי הכהונה יבם את האלמנה כדת ישראל. מאריסטובלוס נמצאים גם היום מטבעות שעליהן חרות "יהודה כוהן גדול וחבר היהודים".

ב. אריסטובלוס השני
ב. אריסטובלוס השני היה בנו הצעיר של אלכסנדר ינאי והמלכה שלמציון; נולד קרוב לשנת 100 ומת בשנת 49 לפסה"נ. היה איש מלחמה והלך בדרכי אמו שבכרה את הצדוקים על פני הפרושים, והיה להם מליץ יושר בפני המלכה, גם הסית אותה לתת ביד הצדוקים את המבצרים החזקים, בנוסף לשלושת ערי המבצר שנטמנו בהן אוצרות הכסף וכלי הנשק.

אריסטובלוס היה מפקד הצבא גם בחיי אמו, ועשה מלחמה עם תלמי מושל דמשק, אך לא הצליח. כאשר חלתה אמו עזב אריסטובלוס את ירושלים וברח לגבעה שהיתה ביד הצדוקים, והיה לה לראש. תוך חמישה עשר יום נתנו לו הצדוקים עוד 21 ערי מבצר, ובכסף שהיה שם שכר חיילים ורצה להלחם באמו. מאחר שזו מתה, נלחם בהורקנוס הבכור שהיה צריך למלוך. במלחמה שהייתה בסביבות יריחו גבר אריסטובלוס. הורקנוס ברח לירושלים, ו גם שם הייתה ידו על התחתונה. לבסוף עשו שני האחים שלום ביניהם. אריסטובלוס הוכתר כמלך וכהון ולהורקנוס נתנה פנסיה מלכותית לכל ימי חייו. ובכן ארכה מלוכת הורקנוס רק שלושה חדשים.

השלום הזה לא היה ארך. אוהבי הורקנוס, וביחוד הגר האדומי אנטיפטר הסיתוהו לנסות עוד פעם לתפוס את המלוכה, באמרם כי אריסטובלוס רוצה להמיתו כדי שיוכל למלוך בלי פחד. הורקנוס הפר את הברית שכרת עם אחיו, הלך אנטיפטר לאריטאס מלך הערביים לבקש ממנו עזרה. אריטאס הסכים להעזור להורקנוס: הוא קיבל שוחד מאנטיפטר, וגם הבטחה שיקבל את שנים עשר הערים שלקחו החשמונאים ממנו בעבר. אריטאס יצא לקראת אריסטובלוס ועמו חמשים אלף איש, ונצחהו.

אריסטובלוס ברח לירושלים, ואריטאס צר על העיר באביב. כאשר קרב חג הפסח ברחו יהודים רבים למצרים לחוג שם את החג. אחרי שארכו ימי המצור היה רעב בעיר. כשהיו צריכים להקריב קורבן התמיד הוכרחו לשלם לצרים מחוץ, לפי עדות יוסיפון, אלף דרכמונים בעד כל כבש. אחד הזקנים שהיה עם הורקנוס אמר שכל זמן שיעסקו בני ירושלים בעבודת הקודש לא ימסרו יוכנעו. הוא יעץ שכאשר ישלשלו יהודי ירושלים את דינריהם מן החומה בעד הכבשים, יעלו חזיר וכן עשו.

באותה שעה אמרו:
ארור האיש שיגדל חזירים וארור האדם שילמד את בנו חכמת יוונית
(מפני שהזקן ההוא פרש את דבריו לאויבים מחוץ בשפת יוון).
ועל אותה שעה שנינו:
כיון שהגיע החזיר לחצי החומה נעץ צפרניו ונזדעזה א"י (ב"ק פ"ב:).
בעת ההיא חי חוני המעגל שהיה מוריד הגשם בתפילתו, והוא יושב בקרב ירושלים במחבוא. אנשי הורקנוס בקשו ממנו להתפלל בעדם. כאשר הפצירו בו נשא פניו אל השמים ואמר:
ריבון העולמים, הללו העומדים עלי עמך הם, והללו שבמצור כוהני קדושיך הם, יהי רצון מלפניך שלא תשמע בקול שניהם.
ככלותו להתפלל את התפילה הרגוהו.
רעידת אדמה וסערה פקדה את הארץ, והעם הבין זאת כעונש על הנבלות האלה.
נצחון אריטאס על ירושלים הביא את חורבן העתיד: הרומיים נקראו לפשר בין הלוחמים, וכאשר הגיעו לארת, שוב לא יצאו ממנה עד אשר החריבו את אדמת ישראל והגלו את יושביה.

הרומיים גרשו את אריטאס מירושלים, והמלחמה פסקה לשנתיים. פומפיוס מסוריה בקש תואנות ללכוד את ארץ יהודה ולהביאה תחת כנפי הרומיים. אריסטובלוס ניסה לשחדו במתנות, אבל אלה עוררו עוד יותר רצונו לכבוש את הארץ.
כשהבחין אריסטובלוס במטרות פומפיוס עזב אותו, ביצר את בירת אלכסנדריה כבסיס לחימה נגד פומפיוס אם יתכנן לכבוש את ארץ ישראל. פומפיוס ראה זאת כמרד, יצא לקראתו בראש צבא רב עד מעבר לירדן, פיתה אתו בהבטחות כוזבות ובאיומים. אריסטובלוס מסר לו את המבצרים, ונסוג לירושלים שהייתה בצורה מאוד, לנהל משם משא ומתן נוסף עם פומפיוס.
אריסטובלוס שב למחנה הרומים, והבטיח למסור להם גם את ירושלים.

גאביניוס שליח הרומיים נסע עם אריסטובלוס לקבל את השלטון בעיר, אבל בני העיר התקוממו, אריסטובלוס נכלא בבית סוהר, ופומפיוס וצבאו עלו על ירושלים להלחם עליה. העיר נמסרה בידו, ורק הכהנים והעם אוהבי ארצם נסוגו להר הבית, והורידו את הגשר המחבר את ההר עם העיר. פומפיוס צר על הר הבית ימים רבי,ם עד שהצליח ביום שבת בחודש סיון לפרוץ את החומה. לגיונות רומיים באו למקדש ורצחו גם את הכהנים בעבודתם. רבים הפילו עצמם מהחומה, או למדורות אש, וכשנים עשר אלף איש נהרגו ביום הזה.

פומפיוס בא אל קודש הקודשים והתפלא על שלא מצא אם את דמות הראש החמור, שהרומיים האמינו שוא בבית המקדש.
הרושם העז שעשה עליו בית המקדש מנע ממנו מלשלוח יד בכסף שהיה שם (לערך אלפיים מנה). חומת העיר נהרסה, הארץ הפכה אחת ממדינות רומי, והוטל עליה מס. הורקנוס הוגדר נשיא, והשם "מלך היהודים" נלקח ממנו. ערים רבות שלכדו החשמונאים לפנים בעבר שוחררו משלטון החשמונאים. אריסטובלוס, בנו אנטיגונוס, שתי בנותיו ודודו נשבו, והלכו רגלי לפני מרכבת הנצחון אשר לפומפיוס ברומי.

לאחר זמן הצליח אריסטובלוס לברוח מרומי, בא ליהודה והתקבל בזרועות פתוחות, כי עול הרומים הכביד על העם מאוד. הוא אסוף חיל של שמונת אלפים איש להלח ברומיים, נכשל במלחמה, ווהחזר לרומי יחד עם בנו כשהם כבולים בשלשלאות ברזל.
יוליוס קיסר, שנלחם עם פומפיוס שב ושיחרר אותו (בשנת 49), ומסר בידו צבא רומי להלחם במתנגדו, אולם אויבי אריסטובלוס הרעילו אותו והמיתוהו. אוהביו הניחו את גויתו בדבש עד שהובא לקברות אבותיו בירושלים.

ג. אריסטובלוס השלישי
אריסטובלוס השלישי בן בנו של הורקנוס בן אלכסנדר ינאי וגיסו של הורדוס הראשון אחי מרים החשמונאית. טבע בטבלו ביריחו בשנת 35 לפסה"נ.
היה ראוי לכהונה גדולה מצד אבותיו החשמונאים, אבל הורדוס הלביש את חנמאל המצרי בבגדי הכהן, הוא חמנאל אשר עשה פרה אדומה (פרה ג, ה') והדיח את אריסטובלוס.
אריסטובלוס היה יפה תואר מאוד, ועם אהבהו. הורדוס חשש כי אם יהיה כהן גדול ישאף גם למלכות.
אמו אלכסנדרה שלחה ציור שלו לאנטוניוס, ממושלי רומי אשר היה אז במצרים. אנטוניוס ביקש מהורדוס לשלוח אליו את הנער. הורדוס שלא רצה שיהיה קשר בין אריסטובלוס ומושל הרומים, מיהר למנותו לכהן גדול, ובכך מנע את צאתו לחוץ לארץ.
אמו לא הסתפקה בזה, ורצתה גם את המלוכה לבנה. ציוותה לבנות שני ארונות להתחבא בהם ולצאת עם בנה למצרים. הדבר נודע להורדוס, והתכנית בוטלה. עם זאת חשש הורדוס לפגוע בריסטובולוס, כי היה אהוב העם, וגם מצא חן גם בעיני קליאופטרה מלכת מצרים ואהובת אנטוניוס. לכן קרא לאריסטובלוס במרמה ליריחו, וצוה את לעבדיו שיטביעוהו בעת רחצו. כך מת אריסטובלוס, האחרון לבית החשמונאים, והוא בן שמונה עשר שנה (בשנת 35 לפסה"נ).

הורדוס העמיד פנים שהוא מתאבל על מות גיסו, אבל אוהבי החשמונאים האשימוהו ברצח, ולא אמרו זאת בגלוי מאימת המלך.

ד. אריסטובלוס בן הורדוס הגדול
אריסטובלוס בן הורדוס הגדול מאשתו מרים מבית החשמונאים. נולד בערך 35 ונהרג במצוות אביו בשנת 7 לפסה"נ. אביו שלח אותו ואת אחיו הבכור אלכסנדר לרומא ללמוד שם כדי שיוכשר למלוכה אחרי מותו. הורדוס תכנן להוריש להם את המלכות, מפני שהיו מזרע החשמונאים. קרובי הורדוס, וביחוד שלומית אחותו, שנאו מאוד את זרע החשמונאים והשתדלו לבטל תכניתו, ביודעם כי אם יגיע אחד מזרע החשמונאים למלוכה, ינקום את נקמת משפחתו מקרובי הורדוס.
הורדוס הרגיש במתח זה, וכדי לקרב את שתי המשפחות השיא את אריסטובולס לביריניקי בת שלומית. גם זה לא הועיל, ולכן החזיר הורדוס את בנו אנטיפאטר שגרשו קודם לזה. אנטיפאטר היה רע לב ומלא מזימות כשאר משפחתו האדומית, שם לו למטרה לפגוע באביו אשר גדלו ובשני אחיו אריסטובלוס ואלכסנדר. עמו בעצה היו דודו ודודתו שלומית, והם הוציאו דיבה שונות על שני האחים, כי בדעתם לנקום את רצח מרים אמם בידי הורדוס.

הורדוס התחיל להאמין בסיפורי הדיבה, והביא את בניו למשפט בפני אוגסטוס. הקיסר השלים בין הורדוס ובניו. השונאים האשימו את האחים בשנית כי קשרו קשר להדיח אביהם מכסאו, והם הובאו שנית למשפט. לא הועילו המלצות מלכים אחרים וקיסר אוגסטוס. בית דין של מאה וחמשים איש מאוהבי הורדוס דנו אותם למות, והמלך מיהר להרגם בחנק.
גופות שניהם הובאו לקבורה בעיר אלכסנדריה.

מקור הערך: מעובד על פי אוצר ישראל לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מטבעות החשמונאים