חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יוסי בן חלפתא

כל "ר' יוסי" במשנה, הוא בן חלפתא. תנא בדור הרביעי, במאה השניה. נולד בציפורי.

מתלמידי רבי עקיבא ונסמך על ידי ר' יהודה בן בבא למרות האיסור שהטילו הרומאים על הסמיכה. אחר סמיכתו ברח לאסיה וכאשר בטלה הגזרה התישב באושא. הלכות רבי יוסי נמצאות בבל סדרי המשנה הברייתא והספרא. נמנה בין המדקדקים במצוות ועושים לפנים משורת הדין. רבו דבריו באגדות.

ר' יוסי בן חלפתא - תנא בדור הרביעי, במאה השניה. נולד בציפורי.
משפחתו הייתה מבבל וחש הזדהות עם הבבליים. כאשר אמר ר' יהודה כי התולשים את שער השעיר המשתלח לעזאזל היו אלכסנדריים ולא בבליים, אמר לו תנוח דעתך שהנחת את דעתי (יומא ס"ו: רש"י).

היה מבני יהונדב בן רכב (ירושי תענית פ"ד ב'; ב"ר צ"ח י"ג). ומתלמידי רבי עקיבא (יבמות ס"ג: ב"ר פס"א). הוסמך על ידי ר' יהודה בן בבא (סנהדרין י"ד). היה תלמיד ר' יוחנן בן נורי (תוספתא כלים ב"ק פ"ב ז'). למד אצל אביו ר' חלפתא (ב"ק ע', מעילה י"ז). אחר סמיכתו ברח לאסיה (ב"מ ע"ד:), וכאשר בטלה הגזרה התישב באושא, שם ישבה אז הסנהדרין. כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה (בר אלעאי) ור' יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של ר"י הגלילי.
פעם ישב עם רבי יהודה ור' שמעון, והיה ר' יהודה משבח את הרומיים שתקנו שווקים וגשרים ומרחצאות, ור' שמעון אמר שעשו כל זאת לצורך עצמן, ור' יוסי שתק. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. וגזרה: שמעון שגינה יהרג, יהודה – יתעלה; ר' יוסי יגלה לציפורי (שבת ל"ג).

בצפורי יסד ישיבה והיו לו תלמידים רבים, עד שאמרו "צדק צדק תרדוף הלך אחר ב"ד יפה... אחר ר' יוסי לציפורי" (סנהדרין ל"ב).
הלכה כרבי יוסי מחבריו, ר"מ ור"י הלכה כר' יוסי (ערובין מ"ו,), משום דר"י נימוקו עמו (שם נ"א.), ולא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי (פסחים נ').

אופיו ניכר מדבריו: מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי; מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי (מרוב צניעות) וכו'; מימי לא עברתי על דברי חברי; יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חברי עלה לדוכן אני עולה; מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי (שבת קי"ח).
חמישה בנים נולדו לר"י, ואמר עליהם נטעתי ה' ארזים בישראל ומאן אינון: ר' ישמעאל, ר' אלעזר, ר' חלפתא, ר' אבטילס ור' מנחם שמכונה ורדימוס שפניו דומה לורד (שבת קי"ח).
ר' יוסי מת בציפורי.

הלכותיו ואגדותיו
הלכות רבי יוסי נמצאות בכל סדרי המשנה הברייתא והספרא. הצטער על המחלוקת שנפרצה בין ב"ש וב"ה עד שנעשית התורה כשתי תורות (סנהדרין פ"ח:) ופעמים רבות הכריע בין החולקים (עי' תרומות פ"י ג', יומא פ"ד ג', ערכין פ"ח ה').
לרבי יוסף מיוחס סדר עולם.

מהלכותיו: אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת נקרא רבו (ב"מ ל"ג.); כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו (ברכות מ'.); מפני מה הכל נאמנים על טהרת יין ושמן כל ימות השנה (לצורך נסכים ומנחות), כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו (חגיגה ב"ב).
העיד כי תגרי טבריה החמירו על עצמן שלא יהו מוכרין כל עיקר (בחוה"מ); צדי עכו החמירו על עצמן שלא יהו צדין כל עיקר (אפילו בצנעה); דשושי (דשי התבואה) בציפורי החמירו על עצמן שלא יהו חוששין כל עיקר (מו"ק י"ג).

על לימוד תורה: "כל האומר אין לו תורה אין לו תורה" ופירושו מי שאינו חפץ לקיים דברי התורה או שהוא גוי ואינו מחויב במצוות ולומד התורה אינו מקבל אפילו שכר הלימוד, כדאמר ר"פ ולמדתם ועשיתם (דברים ה') כל שישנו בעשייה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשייה אינו בלמידה (יבמות ק"ט:); כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות וכו' (אבות פ"ה); אם ראית את אחיך פורק עולו מעל התורה גזור עליו שמדים ואתה שולט בו (ב"ר פס"ו); כל תלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו שלוש שנים שוב אינו רואה (חולין ב"ד); גר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו הגדילו יכולין למחות (כתובות י"א,); גר שנתגייר הוא כקטן שנולד; בנות צדוקין לעולם הם כישראל עד שיפרשו ללכת בדרכי אבותיהן (נדה ל"ג,); מגלגליו זכות ליום זכות וחובה ליום חובה (ערכין י"א.); אין נדרי ענוי נפש אלא אלו: שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין ושלא אתקשט בבגדי צבעונין, ולא בדברים אחרים (כתובות ע"א); סעודת אירוסין מצווה (פסחים מ"ט.); גדול העונה אמן יותר מהמברך (ברכות נ"ג).

ר' יוסי התאווה להמנות בין החסידים המדקדקים במצוות ועושים לפנים משורת הדין, ואמר יהי חלקי מאוכלי שלוש סעודות בשבת, ומגומרי הלל בכל יום, ומתפללים עם דמדומי חמה, וממתים מחולי מעים, וממתים בדרך מצוה, וממכניסי שבת בטבריה וממוציאי שבת בציפורי (שמוסיפים מחול על הקדש), וממושיבי ביהמ"ד (המכניסים התלמידים) ולא ממעמידיו (המוציאים אותם), ומגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה, וממי שחושדין אותו ואין בו (שבת קי"ח).

לר' יוסי היו ידיעות בחכמת הטבע, ואמר "אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואינן יודעות על מה הן עומדות. הארץ על מה עומדת על עמודים, והעמודים על מים, והמים על הרים, וההרים ברוח, והרוח בסערה, וסערה בזרוע של הקב"ה (חגיגה י"ב). האור שברא הקב"ה בשני בשבת אין לו כבייה לעולם וכו'. שני דברים עלו במחשבה להבראות בע"ש ולא נבראו עד מוצ"ש, ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור, והביא שני בהמות והרכיב זו בזו והוא מהם פרד" (פסחים נ"ד).

דבריו באגדות. בא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. בשר ודם שמקניט את חברו יורד עמו לחייו אבל הקב"ה אינו כן, קלל את הנחש - עולה לגג מזונותיו עמו יורד למטה מזונותיו עמו, קלל את כנען - אוכל מה שרבו אוכל ושותה מה שרבו שותה, קלל את האשה - הכל רצין אחריה, קלל את האדמה - הכל נזונין הימנה (יומא ע"ה).

דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים (תאוות המותרות) לפיכך דן אותן במים (סנהדרין ק"ח).
אדם נדון בכל יום (ר"ה ט"ז). לא מקומו של אדם מכבדו אלא האדם מכבד את מקומו (תענית כ"א).

ויכוחים עם "מטרונא". מטרונא אחת שאלה את ר' יוסי למה בגנבה לקח הקב"ה אחת מצלעותיו? (ב"ר פי"ז); אין אנו מוצאין מיתה בחנוך (שם פכ"ה); למה יצא עשו תחלה? (שם פס"ג): לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? א"ל לששה ימים. ועכשיו מה הוא עושה? (שם פס"ח); אפשר יוסף בן י"ז שנה והוא עומד בכל חומו? (שם פ' פ"ז); אמרה לו אלהינו גדול מאלהיך וכו' (שמות רבה פ"ג); אלהיכן מאן הוא? (במדבר רבה פ"ב); מהו דין שנאמר יהב חכמתא לחכימין (קהלת רבה פ"א).


מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן