חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

צדקה

החובה לעזור לנזקק

תוכן
מצוות הצדקה
קופה של צדקה
גבאי הצדקה
חלוקה שוויונית
בחינת זכאות לקבלת צדקה או תמיכה
חלוקת הצדקה על פי דין (לא לפנים משורת הדין)
חובת הדיווח לציבור
שכרה של מלאכת חלוקת הצדקה
סיכום

מצוות עשה מן התורה ליתן צדקה לעני, שנאמר: "כי פתֹח תפתח את ידך לו" (דברים טו, ח); "והחזקת בו גר ותושב וָחי עמָך" (ויקרא כה, לה); "וחֵי אחיך עמָך" (שם לו). והרמב"ם אומר על חשיבות מצווה זו1:
חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו... לעשות צדקה" (בראשית יח, יט)... ואין כסא ישראל מתכונן, ודת האמת עומדת, אלא בצדקה, שנאמר: "בצדקה תִכונני" (ישעיהו נד, יד). ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר: "ציון במשפט תפדה, ושָביה בצדקה" (שם א, כז).
ומצווה לתת לכל אחד לפי מחסורו, כדברי הרמב"ם2:
לפי מה שחסר העני, אתה מצוּוה ליתן לו. אם אין לו כסות, מכסים אותו. אם אין לו כלי בית, קונין לו. אם אין לו אשה, משיאין אותו... אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על סוס ועבד רץ לפניו, והֶעְנִי וירד מנכסיו, קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו3, שנאמר: "די מחסורו אשר יחסר לו".
בדרך הטבע, הצדקה נמסרת מן הנותן אל המקבל. ומנו חכמינו שמונה מעלות בצדקה4:
שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך [=שהֶעְנִי], ונותן לו מתנה או הלוואה... פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח, שהרי זו מצווה לשמה... וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה. ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה, כר' חנניה בן תרדיון. פחות מזה שידע הנותן למי יתן, ולא ידע העני ממי לקח5.
קופה של צדקה
ראוי לבחון את קופת הצדקה, שהזכרנו לעיל שהיא אחת מהמעלות המעולות של מתן צדקה. כידוע, קופת הצדקה נוהגת דורות הרבה בכל קהילות ישראל, וגם במדינת ישראל. וכדברי הרמב"ם6:
כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה, אנשים ידועים ונאמנים, שיהיו מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת, ולוקחין מכל אחד ואחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו. והן מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת, ונותנין לכל עני ועני מזונות המספיקין לשבעה ימים, וזו היא הנקרא קופה... מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה.
ולימדונו רבותינו שתלמיד חכם אינו רשאי לדור בעיר שאין בה קופת צדקה7.

קופת הצדקה נבדלת מקופת התמחוי, שקופת התמחוי מספקת פרנסת יומם וצורכיהם המידיים של עניים, וקופה של צדקה מספקת לעניים מזונות המספיקים לשבעה ימים. לשון אחר: קופת הצדקה מספקת אף צרכים שאינם צורך קיומי מידי של האדם, אך הם בבחינת חיים, שהרי: "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (דברים ח, ג).

וגם מדינת ישראל קבעה לה קופה של צדקה המועברת למוסדות ציבור הפועלים לטובת הכלל בתחומים רבים ומגוונים8. תקציבה של הקופה מוסדר בהוראת המחוקק בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה1985- (להלן – החוק) – "תמיכות במוסדות ציבור", הקובע לאמור:
(א) בסעיף זה -
"מוסד ציבור" – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;...
(ב) חוק תקציב שנתי יקבע את הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור;...
(ה) הממונה על סעיף התקציב יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מבחנים שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע באותו סעיף תקציב לצורך תמיכה במוסדות ציבור...
(ו) שר האוצר יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של מוסדות ציבור לקבלת תמיכה מתקציב המדינה...
(ז) המבחנים והנוהל יפורסמו ברשומות.
כפי שנראה להלן, ניתן למצוא דמיון רב בין כללי ההלכה היהודית לחלוקת כספי קופת צדקה ובין הכללים שקבעו המחוקק ומחוקק-המשנה בישראל לאותה מטרה.

גבאי הצדקה
ההלכה היא ש"הקופה אינה נגבית בפחות משנים... ואינה מתחלקת אלא בשלשה, לפי שהיא כדיני ממונות לעיין על כל עני ועני כמה ראוי ליתן לו"9. וסעיף 7.2. לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן10 (מכאן ואילך: הנוהל), שנקבע מכוח סעיף 3א(ו) לחוק, קובע:
7.1 בקשות לתמיכות ממשרד יידונו בועדה מיוחדת או בועדות מיוחדות לענין זה באותו משרד (להלן – ועדת תמיכות).
7.2 את ועדת התמיכות ימנה בכתב השר הממונה על סעיף התקציב; בועדה יהיו שלושה או חמישה חברים, מעובדי המשרד, ובהם חשב המשרד או נציגו וכן היועץ המשפטי של המשרד או נציגו.
גם כיום, מורכב הגוף המחלק את כספי התמיכה למוסדות הציבור משלושה חברים לפחות. וכמו שכתב הרמב"ם, הללו צריכים להיות אנשים ידועים ונאמנים, ויש לקוות שכך הם גם המתמנים למלאכה זו בימינו, ובהם חשב המשרד הממשלתי או נציגו והיועץ המשפטי למשרד או נציגו.

למותר לציין שהגבאי המחלק את כספי הציבור לנצרכים אינו רשאי לעשות דבר היכול להחשידו11, ובלשון ימינו: אסור שיהיה חבר ועדת תמיכות במצב של ניגוד עניינים ודברים אחרים כיוצא בזה העלולים לגרום להטלת ספק בנאמנותו12.

חלוקה שוויונית
משום הקושי לחלק את כספי הצדקה לציבור הנזקקים בצורה נאותה, הזהירו חכמינו "שלא ירבה [המחלק] לקרוביו העניים יותר משאר בני אדם"13. ובימינו: יש להקפיד לחלק את התמיכה הממשלתית באופן שוויוני, כדרישת המחוקק הישראלי שהובאה לעיל14.

אין צריך לומר שחובה זו אינה קלה ליישום, והעיר עליה בעל "טורי זהב"15: "ועל זה אמר ר' יוסי: יהיה חלקי עם גבאי צדקה ולא עם מחלקי צדקה"16. דברי ר' יוסי באים בתלמוד17, ופירש רש"י על אתר:
המחלקים אותה עליהם לבדוק לפי הצריך לכל אחד ואחד, ופעמים שקרובין דעתם לרחם על זה ולחלוק יותר מן הצורך, שאומדין אותו בהרווחה ואומדין את חברו בצמצום.
ודומה שאפשר לומר על דבריו: אין חדש תחת השמש18.

בחינת זכאות לקבלת צדקה או תמיכה
ואולם לא סגי בזה. גם משנקבעה הדרך לחלוקה, עדיין יש להבטיח שאמנם הטוענים לזכותם ליהנות מקופת הציבור זכאים לכך, ואף כאן מסתבר ששמש בראשית זורחת גם היום, ומידות הבריות אינן משתנות. וכבר הבחינו חכמינו בין מקרי חירום הגובלים בפיקוח נפש ובין מקרים אחרים:
מי שבא ואמר: האכילוני - אין בודקין אחריו אם הוא רמאי, אלא מאכילין אותו מיד. היה ערום ובא ואמר: כסוני - בודקין אחריו אם הוא רמאי. ואם מכירין אותו, מכסין אותו מיד19.
לענייננו, סיוע לרעֵב ממש, שאין לו פת לחם לקיום נפשו, אין ראוי להתנותו בבחינת אמתות טענתו20. לעומת זה, סיוע שאינו דחוף עד כדי פיקוח נפש, ראוי גם ראוי לוודא שמבקש הסיוע זכאי לו, שהרי מאז ומעולם היו רמאים21. לעניין זה יש אף הגורסים שמצוות בדיקת הזכאות היא מדאורייתא22. מכל מקום, יש לנהוג לפי המלצת הרמב"ם, לתת לעניים רק "אחר ידיעתנו דוחק מצבם"23.

חלוקת הצדקה על פי דין (לא לפנים משורת הדין)
כאמור, חלוקת הצדקה אינה משימה פשוטה, ומשום כך נקבעו בה אמות מידה ברורות של נזקקוּת וזכאוּת. ואולם, גבאי הצדקה מטעם הציבור עלולים לעתים לבקש לסטות מעט מכללי החלוקה החמוּרים ולתת לנזקק אחד או לנזקקים הרבה או גם לכל הנזקקים יותר מן המוּתר, ושאלה היא אם הם רשאים לעשות כן.

המחוקק הישראלי אמר דברו בעניין זה בהוראת סעיף 3א(ח) לחוק יסודות התקציב בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים:
לא יוּצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראות הנוהל ובמידה המתיישבת עם המבחנים.
ושמא יטען הטוען שראוי לרשות הציבורית לפעול במקרים מעין אלה ברוח מתונה ומקִלה, לפנים משורת הדין, ולא בחומרה, בחינת "ייקוב הדין את ההר"? גישת ההלכה היהודית בעניין זה מובאת בדברי השופט מ' אֵלון:
כידוע, בעולמו של המשפט העברי קיימת חובה, בנסיבות מיוחדות, לנהוג לפנים משורת הדין, לצאת ידי שמים, גם כאשר בעל הדין פטור מצד הדין (ראה דרך משל, בבא מציעא, פג, א; בבא קמא, נה, ב – נו, א). חובה זו הקיימת ביחסים שבין שני יחידים, יש שאין היא קיימת לעניין הרשות הציבורית. וכל כך למה? על שום שהיחיד מצווה הוא, בנסיבות מסוימות, על קיומה של ההוראה הכללית "צדק משלך ותן לו" (חולין קלד, א); מה שאין כן הרשות הציבורית, כאשר פטורה היא מצד הדין, אין היא רשאית לשלם ליחיד פלוני מכספי הציבור לפנים משורת הדין, במקרה זה מיטיבה הרשות הציבורית עם יחיד פלוני על חשבון זכויותיהם של רבים אלמונים – שהרי הרשות הציבורית היא בבחינת נאמן על כספו וזכויותיו של כלל הציבור – ואין היא רשאית לנהוג כן. הכלל הוא – צדק משלך ותן לו, משלך ולא משל כספי הציבור24 [ההדגשות במקור].
גם כאן מצינו דמיון בין זהירות ההלכה ובין זהירות המחוקק הישראלי בכספי ציבור.

חובת הדיווח לציבור
גבאי הצדקה נדרשים לדווח על מעשיהם. אמנם, על פי לשון ההלכה בפשטותה, גבאי הצדקה נאמנים הם, ואינם צריכים ליתן דין וחשבון על פעולותיהם25. ואולם, הרמ"א כותב:
ומכל מקום כדי שיהיו נקיים מד' ומישראל, טוב להם ליתן חשבון. וכל זה בגבאים הכשרים. אבל מי שאינו כשר או שנתמנה באלמות וחזקה, צריך ליתן חשבון. והוא הדין בכל ממונים על הציבור.
גם ועדת התמיכות בימינו מחויבת לתת דין וחשבון על פעולותיה, כנאמר בסעיף 1.10 לנוהל:
ועדת התמיכות תיתן את החלטתה בכתב בצירוף הנמקה, ואם החליטה לתת תמיכה למוסד הציבור המבקש תציין את מטרת התמיכה, היקף התמיכה ותנאי התמיכה.
החלטות ועדת התמיכה הזוקקות הנמקה צריכות להתפרסם גם לציבור, על פי הוראת סעיף 6(14) לתקנות חופש המידע, התשנ"ט1999-26, שיצאו מכוח סעיף 6(14) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-199827:
דין וחשבון שנתי של רשות ציבורית יכלול, בין השאר... תמיכות שנתנה הרשות הציבורית למוסדות ציבור בשנה החולפת, לרבות פירוט שמותיהם של המוסדות והיקף התמיכה שניתן לכל אחד מהם.
שכרה של מלאכת חלוקת הצדקה
כיוון שמלאכתם של מחלקי צדקה קשה, טבעי שלא תמיד היא מוערכת על ידי כלל הנהנים. אולי יוכלו העוסקים בה למצוא נחמה פורתא במעשה המובא בתלמוד הירושלמי28:
ר' אליעזר היה פרנס [גבאי צדקה]. פעם אחת בא לביתו. אמר להם לאנשי ביתו: מה עשיתם [היום לצורך צדקה]? אמרו לו: באה קבוצה אחת [של עניים], ואכלו ושתו והתפללו עליך [לברך אותך על מה שעשית עבורם]. אמר להם: אין בזה שכר טוב. פעם שנייה בא [לביתו]. אמר להם: מה עשיתם? אמרו לו: באה קבוצה אחרת ואכלו ושתו וביזו אותך. אמר להם: כעת יש שכר טוב [שנעשית המצוה רק לשם שמים, בלי שנהנה ממנה בעולם הזה]. רבי עקיבא, רצו למנותו גבאי צדקה. אמר להם: אתייעץ בתוך ביתי [עם בני ביתי]. הלכו אחריו [לשמוע כיצד הוא עושה]. שמעו את קולו שהוא אומר: על מנת שיקלו בכבודי ועל מנת שיבזו אותי [שקיבל על עצמו מראש את כל אלה]29.
סיכום
לעיל הבאנו מקצת מן ההלכות הנוגעות לחלוקת כספי הצדקה, וניסינו להראות שיש דמיון רב בעניינים אחדים ביניהן ובין הוראות המחוקק ומחוקק המשנה בישראל לעניין קופת צדקה המסייעת למוסדות ציבור. ואף יש דמיון בין תיאור קשיי החלוקה בעבר ובהווה - כל אלה הם בבחינת "חוק עולם".

עם כל זה, מן הנמנע להתעלם מחובתו של מקבל הצדקה להיזקק לה רק - אך ורק - בשעת הצורך ממש, ולהקל בכך על מלאכתם של מחלקי הצדקה לעשותה שלמה יותר. ראוי על כן לסיים בדברי הרמב"ם בסוף הלכות "מתנות עניים" בספר זרעים30:
לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער, ואל יצטרך לבריות, ואל ישליך עצמו על הצבור. וכן צוו חכמים ואמרו: עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ואפילו היה חכם ומכובד והֶעְנִי, יעסוק באומנות, ואפילו באומנות מנוולת, ולא יצטרך לבריות. מוטב לפשוט עור בהמות נבלות, ולא יאמר לעם: חכם גדול אני, כהן אני, פרנסוני. ובכך צוו חכמים. גדולי החכמים. היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות, ועושים הברזל והפחמים, ולא שאלו מן הצבור, ולא קבלו מהם כשנתנו להם.
כל מי שאינו צריך ליטול, ומרמה את העם ונוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות, והרי הוא בכלל: "ארור הגבר אשר יבטח באדם" (ירמיהו יז, ה)...וכל מי שצריך ליטול, וצִער עצמו ודחק את השעה, וחיה חיי צער כדי שלא יטריח על הציבור, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. ועליו ועל כל כיוצא בזה, נאמר: "ברוך הגבר אשר יבטח בד'" (שם ז).

הערות
1.
רמב"ם, זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק י, הלכה א.
2.
שם, פרק ז, הלכה ג.
3.
לפשר הלכה זו ויישומה בפסיקת בתי המשפט בישראל, ראה י' קיסטר, "דיני צדקה בשימושם במשפט בישראל", הפרקליט כד (תשכ"ח), עמ' 168, בעמ' 173-172.
4.
שם, פרק י, הלכות ז-ט.
5.
נאמנותו של ר' חנניא בן תרדיון באה לידי ביטוי במעשה שהיה, בו שנתחלפו לו מעות פורים במעות של צדקה וחילקם לעניים. ראה עבודה זרה יז ע"ב.
6.
רמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק ט, הלכות א-ג.
7.
סנהדרין יז ע"ב.
8.
בעשר השנים האחרונות נקבעו על ידי שישה-עשר משרדים ממשלתיים מאות תבחינים לתמיכת המדינה במוסדות ציבור, בנושאים הרבה: סיוע לנכים, סיוע לאחזקת תלמידים בפנימיות לחינוך, קמחא דפסחא, שיקום נכי צה"ל, הנצחת חללים, טיפול במשפחות נספים, סיוע לחיילים משוחררים, סיוע לציבור בפתרון בעיות סביבתיות, שימור אתרים, סיוע לקופות החולים, ייעוץ רפואי, סיוע לאוטיסטים, סיוע למוסדות המסייעים לחולים במחלה קשה, השאלת ציוד רפואי, בריאות השן לנזקקים, עידוד התיירות בארץ, קידום ענף היין, מכללות ליזמוּת עסקית, סיוע לבני משפחות אסירים, סיוע לקרבנות עבֵרה, פעולות חילוץ והצלה, זיהוי חללים ואיתור נעדרים, סיוע לעולים נפגעי אסון, סיוע לתנועות נוער, תמיכה בפעילות תרבות תורנית, סיוע לקריות חינוך, סיוע בהשגת פיצויים לנרדפי הנאצים ועוזריהם, סיוע לארגוני התנדבות, ועוד הרבה.
9.
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנו, סעיף ג.
10.
י"פ התשנ"ב, 2569; התשנ"ד, 4716; התשנ"ז, 1710: התש"ס, 3264; התשס"א, 402; התשס"א, 1628: התשס"ב, 761.
11.
ראה שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנז, סעיף ב.
12.
ראה סעיף 3 לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית, חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 5/2001, ירושלים, תשרי תשס"ב, ספטמבר 2001, עמ' 5.
13.
ראה שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנז, סעיף י.
14.
כאן המקום לשבח את המחוקק הישראלי על קביעתו המפורשת והחד-משמעית בעניין זה. בחינת המצב המשפטי בארצות אחרות, גם בארצות הנחשבות נאורות, מגלה שהמחוקקים בהן לא התייחסו לסוגיה זו במפורש.
15.
בפירושו לשולחן ערוך, על אתר.
16.
ט"ז על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנז, סעיף ט.
17.
שבת קיח ע"ב.
18.
והמסתפקים יעיינו, למשל: בג"צ 3792/95 תאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות, פ"ד נא(4) 259; בג"צ 7142/97 מועצת תנועות הנוער בישראל נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נב(3) 433; בג"צ 1438/98 התנועה המסורתית נ' השר לענייני דתות, פ"ד נג(5) 337.
19.
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנא, סעיף י.
20.
לכן, אם ייקבעו בעתיד תבחינים לתמיכה בבתי תמחוי, לא ראוי לדעתי להתנות את הסיוע הממשלתי להם בבחינה מדוקדקת של מצבם הכלכלי של הפוקדים אותם.
21.
דרכים לבחינת זכאות לקבלת תמיכה נקבעו בתבחינים לתמיכת משרד העבודה והרווחה באחזקת תלמידים הבאים ממשפחות מעוטות יכולת בפנימייה (י"פ 5042, התשס"ב, 857), וכן נעשה בתבחיני אותו משרד לתמיכה בארגונים המחלקים קמחא דפסחא לנזקקים ובארגונים המעניקים סיוע לנזקקים לרגל חגיהם של בני עדות אחרות (י"פ 4867, התש"ס, 3062).
22.
ראה דיון בנושא זה, נ' בר-אילן, נקדש בצדקה (רחובות תשנ"א), עמ' 201.
23.
ספר המצוות, לא תעשה, רלב.
24.
בג"צ 376/8 לוגסי נ' שר התקשורת פ"ד לו(2) 449, בעמ' 470.
25.
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנז, סעיף ב.
26.
ק"ת, 5976, התשנ"ט, 858.
27.
ס"ח 1667, התשנ"ח, 226; ס"ח 1739, התש"ס, 194.
28.
ירושלמי, פאה, פרק ח, הלכה ז (בתרגומו של הרב עדין שטיינזלץ, תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, ירושלים תשמ"ח, עמ' קעה).
29.
וראה גם שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנז, סעיף ז. הד עכשווי ליחס שזוכים לו - ונקווה שרק לעתים - גבאי צדקה מודרניים הפועלים מטעם המדינה, ניתן למצוא בבג"צ 8569/96 הסתדרות הנוער העובד והלומד נ' שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד נב(1) 597, 610.
30.
בכך הלך הרמב"ם אחר דברי המשנה במסכת פאה ח, ט, שגם בסיומה באה תביעה מהנהנה מאיסוף הפאה לצרכיו שיעשה כן רק אם אמנם הוא זקוק לה.

מקור הערך: אמנון דה-הרטוך, עו"ד, ממונה על ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. פרשת תצוה, תשס"ב, גיליון מס' 64, עורכים: אביעד הכהן, מיכאל ויגודה, מדינת ישראל משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי; המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט".

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
גבאי צדקה
גמילות חסדים
מתנה


נושאים קרובים באתר דעת
צדקה