לדף ראשי




1. פרוכת במשכן ובמקדש
פרוכת - יריעה, מסך, קלע, וילון, פרוכת המסך (שמות ל"ה י"ב). הפרוכת הייתה מבדילה בין הקודש ובין קודש הקדשים ששם הארון. המסך היה בפתח המשכן לפני החצר מצד מזרח, וקלעים לחצר, ועל המשכן עצמו היו פרושות עשר יריעות.
הפרוכת נעשה מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב כרובים.
והמסך נעשה ג"כ מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם.
והיריעות נעשו כמו הפרוכת (שם ל"ו ח', ל"ה-ל"ז).
בבית שני היו שתי פרוכות, שהבדילו בין הקודש לבין קודש הקודשים. פרוכות אלה נקבעו כי הקיר שהפריד בבית ראשון בין הקודש וקודש הקודשים לא היה עוד בבית שני, כי בגלל גובה הבית לא יכול הקיר בעוביו הקודם לעמוד. כדי לא לשנות את מבנה הבית ולעבות את הכתלים, התקינו שני פרוכות, אחת בתחילת המקום בו היה הקיר, ואחרת בסופו.

רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן: פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושתים נימין נארגת, ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין. ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה, משמונים ושנים רבוא הייתה נעשית, ושתים עושין בכל שנה, ושלוש מאות כהנים מטבילין אותה (שקלים פ"ח ב').

2. פרוכת כמקום שכינה
בלשון חכמים 'פרגוד' הוא פרוכת, והוא מציין את מקום השכינה. "שמעתי מאחורי הפרגוד" (ברכות י"ח: ), "שלושה אין פרגוד ננעל בפניהם" (ב"מ נ"ט). "פרוכת פרושה לפניו", "הקב"ה ושבעה מלאכים שנבראו מתחלה משרתים לפני ולפנים מן הפרוכת, והוא הנקרא פרגוד" (פדר"א פ"ד).

3. פרוכת בבית הכנסת
נוהגין לפרוס פרוכת לפני ארון הקדש בבית הכנסת, כעין הפרוכת שהיה לפני ארון הברית בבית המקדש. בראש השנה ויום הכיפורים והושענא רבה פורסים פרוכת לבנה לאות סליחה, ובתשעה באב מסירים את הפרוכת לאות אבל.

פרוכת בית הכנסת נעשית לרוב ממשי, ועליו רקמה, עם צורות אריות ונשרים, וכתר בראשו ועליו האותיות כ"ת (כתר תורה). יש שרוקמים על הפרוכת את שם הנודב אותה.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
ציור פרוכת מאת מרים אורן


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן