חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ספרות השו"ת

סקירה על ספרות השאלות והתשובות במהלך הדורות.

בצד הספרות ההלכתית המסודרת לפי סדר התלמוד או לפי סדר נושאים, התפתחה ספרות הלכתית ענפה בצורה של שאלות ותשובות.

ספרות השאלות והתשובות עוסקת בעניינים מעשיים, שהחכם נדרש להשיב עליהם תשובה הלכה למעשה. ספרות השאלות דומה לספרות הפוסקים, אבל שונה ממנה בעניין עיקרי אחד: נקודת המוצא היא הבעיה הקיימת, שאותה צריך הנשאל לפתור. אין הוא מסכם את ההלכה באופן שיטתי ומסודר, אלא עונה לצורכי השעה. לאחר זמן כינסו המשיבים את תשובותיהם, וערכו אותן לפי סדר הגיוני, כדי לאפשר שימוש בתשובות. מספרם של המשיבים גדול ממספרם של מחברי ספרי ההלכה, ועיקר פסיקת ההלכה היה באמצעות השאלות והתשובות. מספר התשובות המצויות בידינו מגיע לשלוש מאות אלף, והן מצויות ביותר משלושת אלפים ספרים.

חילופי שאלות ותשובות מצויים כבר בתקופת התנאים. במסכת גיטין לד:ב מסופר על שאלה ששלחו ממדינת הים לרבן גמליאל בעניין דיני גיטין. בתקופת האמוראים הייתה חליפת שאלות ותשובות רבה בין המרכז בארץ ישראל למרכז בבבל. התשובות של תקופה זו כלולות בתלמוד.

בתקופת הגאונים
תחילתה של ספרות התשובות כענף נפרד החלה בתקופת הגאונים. מעמדן של ישיבות בבל והגאונים שעמדו בראשן גרם לכך, ששאלות הלכתיות נשלחו מספרד ומאפריקה הצפונית לבבל, שם הן נדונו בהשתתפות חכמי הישיבה. לאחר דיון משותף הגיעו החכמים למסקנה, והגאון, ראש הישיבה, היה מנסח את התשובה ומכין אותה למשלוח לשואלים. רוב התשובות של תקופת הגאונים אבדו, ובידינו רק כמה אלפי תשובות מתוך רבבות שנכתבו. התשובות שבידינו הן מן המחצית השנייה של תקופת הגאונים, ובמיוחד מצויות בידינו תשובות של רב שרירא ושל רב האי גאון, אחרון הגאונים.

בתקופת הראשונים
התעוררות גדולה לספרות השו"ת בתקופת הראשונים הייתה במאות 12-14. בתקופה זו הייתה התפתחות גדולה במסחר, וכן היו רדיפות ופורענויות על הקהילות. כתוצאה מכך נתעוררו שאלות רבות בענייני מסחר, מסים, ירושות וכדומה.

המשיבים הבולטים בתקופה זו הם רבנו יעקב תם בצפון צרפת, הרמב"ם בספרד ובמצרים, הרמב"ן והרשב"א בספרד, ר' מאיר מרוטנבורג באשכנז ורבנו אשר (הרא"ש), באשכנז ובספרד.

מפת המשיבים בתקופה זו משקפת את תולדות ישראל: תחילה התרכזו המשיבים בצרפת. בשנת 1306 גורשו היהודים מצרפת, והמשיבים היו בספרד. בשנת קנ"א 1391 - היו גזרות קשות בספרד, וצפון אפריקה הפכה להיות המרכז להשבת תשובות לשואלים: הריב"ש (ר' יצחק בר ששת) והרשב"ץ (רק שמעון בן צמח דוראן) עזבו את ספרד ועברו לצפון אפריקה, משם השיבו תשובות רבות. בתשובות רבי שלמה בן שמעון דוראן (הרשב"ש), בנו של הרשב"ץ, אנו מוצאים הד לבעית האנוסים המתחזים לנוצרים, ורוצים להמשיך לשמור מצוות. באחת מתשובותיו הוא מדריך את האנוסים כיצד להכין אוכל כשר לפסח, שייראה כאילו הוא חמץ...

במאה ה-15 ממשיכה צפון אפריקה להיות מרכז להוראת הלכה בישראל. הישוב היהודי בספרד נמחק לאחר הגירוש בשנת 1492. באשכנז מתמעטת היצירה במאה הארבע עשרה בגלל הפרעות שאחרי המגפה השחורה, ורק במאה החמש עשרה חוזרת היצירה בתחום התשובות: ר' יעקב הלוי מולין (מהרי"ל) ורבי ישראל איסרליין ("תרומת הדשן") הם מגדולי המשיבים בתקופה זו. ר' יוסף קולון (מהרי"ק) משיב בתקופה זו תשובות מאיטליה.

התשובות בתקופה זו מנוסחות באריכות רבה יותר, בניגוד לתשובות של הדורות הקודמים, שהן לעתים קצרות והחלטיות. השואלים היו בדרך כלל דיינים הבקיאים בהלכה שלא הצליחו לפתור את הבעיה שעמדה לפניהם. המשיב לא הסתפק בתשובה קצרה, אלא הסביר באריכות את שיקול דעתו ואת הדרך שבה הגיע לפסק ההלכה. תופעה זו גרמה לכך שספרות התשובות קיבלה מעמד חשוב בספרות ההלכה, באשר הייתה לא רק תשובות לביצוע, אלא גם ניתוח מעמיק של בעיות בהלכה.

בתקופת האחרונים
ספרות השו"ת המשיכה להתפתח בתקופת האחרונים, למן המאה ה-16. מרכזי התורה עברו למקומות חדשים: גירוש ספרד רוקן את ספרד מיהודיה. בגרמניה ובצרפת היו רדיפות ופרעות, ומרכז התורה עבר מזרחה: לפולין ולליטא. בתקופה זו היו המשיבים בארץ ישראל: ר' יעקב בירב ור' יוסף קארו. במצרים השיב ר' דוד בן זמרה (רדב"ז, שגם פירש את "משנה תורה"). בתורכיה פעלו ר' אליהו מזרחי ור' שמואל די מדינה (מהרשד"ם).

בתחילת המאה השש עשרה מתחילה פריחה בישוב היהודי בפולין. הוקם ארגון קהילתי שהייתה לו אוטונומיה רבה, והוקם המוסד "ועד ארבע הארצות" שהתקין תקנות שונות. בתחילת המאה השש עשרה בא לפולין ר' יעקב פולאק. הוא ותלמידו ר' שלום שכנא הקימו ישיבות והעמידו תלמידים הרבה. הם עצמם לא כתבו ספרי הלכה, אבל תלמידיהם חיברו ספרים רבים, ובהם ספרי תשובות. בהם: ר' משה איסרליש (הרמ"א, בעל ההשגות לשולחן ערוך) ור' שלמה לוריא (מהרש"ל).

במאה ה-17 נכתבים ספרי שאלות ותשובות רבים מאוד. פרעות ת"ח ת"ט ונדידת יהודים מפולין למערב אירופה עוררו שאלות הלכתיות רבות. יהודים עזבו את פולין, והיגרו למורביה, לבוהמיה ולאשכנז. מבנה ספרות השאלות השתנה: בעקבות הופעת שולחן ערוך, מיינו המשיבים את תשובותיהם לפי סדר השולחן ערוך. בתקופה זו חזרה אשכנז להיות בין המשיבים. חכמים שכיהנו בפולין עברו לאשכנז, והשיבו תשובות. בהם: ר' יואל סירקיס ור' יאיר בכרך.

מרכז המשיבים במאה זו הוא בתורכיה ובבלקן. קושטא, איזמיר וסלוניקי היו מרכזי תורה והלכה. בהם פעלו ר' יוסף מטראני (מהרי"ט) בקושטא, ר' חיים בנבנישתי באיזמיר שבתורכיה.

במאה השמונה עשרה משיבים מאשכנז ומפולין ר' יעקב עמדין ("יעב"ץ") ר' יחזקאל לנדא ("נודע ביהודה") ור' משה חגיז מארץ ישראל. בתקופה זו מתגברת היצירה הספרותית בצפון אפריקה.

במאה ה-19 משקפת ספרות התשובות את השפעת האמנסיפציה על החיים היהודיים. החופש ושוויון הזכויות שהוענקו ליהודים גרמו לכך שהאוטונומיה שהייתה להם בתחום המשפט אבדה. מעתה היו כפופים לחוקים הכלליים, ומעמדה של מערכת השיפוט ההלכתית נפגם. הדבר גרם לכך שבאירופה לא היה משקל לשאלות בתחום "חושן משפט", ועיקר השאלות הן בענייני אורח חיים יורה דעה ואבן העזר. עם זאת הופיעו שאלות שדרשו להגיב לבעיות העולות מבירור דין לפני ערכאות של גויים. תופעה זו, הנכרת באירופה, לא נתנה את אותותיה בצפון אפריקה ובתורכיה. שם המשיכו יהודים לחיות על פי ההלכה, ולברר את ספקותיהם אצל מורי ההלכה.

במרכז אירופה משיבים בתקופה זו ר' עקיבא אייגר בגרמניה, החתם סופר בהונגריה, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) בליטא ור' עזריאל הילדסהיימר בברלין. ר' חיים פאלאג'י באיזמיר, ורבים אחרים.

התמורות שחלו בדורנו עוררו סוג חדש של בעיות בהלכה. ענייני צבא ומשטרה, ניהול מדינה ויחסי חוץ, מלחמה ושלום, נישואי תערובת והתבוללות - כל אלה נדונו במסגרות שונות ועל ידי משיבים רבים.

מן המשיבים בדורנו אפשר למנות בין השאר את הרב קוק, הרב הראשי לישראל, את הרב פסח פרנק מירושלים, את הרבנים הרצוג ועוזיאל, את הרב משה פיינשטיין בארצות הברית, את הרב אליעזר וולדינברג מירושלים, את הרב עובדיה יוסף, וכן את הספרות הרחבה של פסקי דין של בתי הדין הרבניים.

ספרות השאלות והתשובות ממשיכה לתפוס את מקומה בצד ספרי ההלכה. ספרים רבים נכתבו בדורות האחרונים ואף בדורנו, והם משיבים על שאלות אקטואליות, ועונים על בעיות המתחדשות בכל יום.

מקור הערך: איזנברג דומוביץ, תורה מסיני תשס"ב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
שו"ת


ספרים בטקסט מלא
פני יהושע