חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נזיקין

גרימת נזק לגוף או לרכוש.

התוכן:
נזק צער רפוי שבת בושת
נזקי ממון
אבות נזיקין
היזק ראיה
היזק שאינו ניכר ודיני דגרמי
גרמא בנזקין
חובת הניזק

הפסד, או המזיק את חברו בגופו או ברכושו חייב לשלם.
דין המזיק בגופו נלמד מהפסוק:
וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף ולא ימות ונפל למשכב... רק שבתו יתן ורפא ירפא (שמות כ"א).
אם רכושו של אדם הזיק - חייב, שכתוב:
וכי יגח שור את איש או את האשה וגו' אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו. אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו והשור יסקל.
הכלל הוא: איש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו, שבר תחת שבר עין תחת עין וגו' (ויקרא כ"ד), ופירשו חז"ל שהכוונה היא לתשלומי ממון תמורת הנזק (ב"ק פ"ד.). זאת על פי הפסוק "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש"

לא רק המטיל מום חייב, אלא כל נזק או בושה שגרם אדם לחבירו חייב לפצותו: צרם באזנו, תלש בשערו, רקק והגיע בו הרוק, פרע ראש אשה בשוק, העמידו בצינה ונצטנן, השיך בו את הכלב – בכל אלה חייב לפצות את הניזק.
מצווה שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות שנאמר לא תחום עינך עליו (ספר המצוות לרמב"ם ל"ת רע"ט).

נזק צער רפוי שבת בושת
החובל בחבירו חייב חמישה דברים:
בנזק בצער ברפוי בְּשֶׁבֶת ובבושת.

בנזק כיצד?
סימא את עינו קטע את ידו, שבר את רגלו, רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק, שמין כמה היה שוה עם האבר וכמה הוא שוה עכשיו, וישלם המותר.
צער כיצד?
כוואו בשפוד או במסמר מלובן, אומדים כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול להיות מצטער כך.
רפוי כיצד?
הכהו חייב לרפאותו.
שבת כיצד?
צריך לשלם לו עבור זמן השבתתו ממלאכה.
בושת כיצד?
לפי המבייש והמתבייש.

נזקי ממון
המזיק חייב גם אם גורם נזק לחברו ע"י מעשיו או על ידי רכושו.
מי שגורם תקלה חייב לפצות את הניזק: "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור, בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו..."
אם רכושו מזיק את רכוש חבירו חייב לפצותו: כי יגוף שור איש את שור רעהו ומת, ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון. אם השור מועד להזיק, משלם נזק שלם.

נזקי אש: כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה, שלם ישלם המבעיר את הבערה (שמות ב"ב ד'-ה').

אבות נזיקין
על סמך הפסוקים קבעו חכמים את העקרונות של נזיקין, וקראו להם "אבות נזיקין"

היזק ראיה
הנזק האמור בתורה הוא נזק שנעשה באופן ישיר. חכמים תקנו שאסור לגרום הפסד גם באופן עקיף, ובפרט אם הנזק קבוע, כמו היזק ראיה: דהיינו לפתוח חלונות מול בית חברו או חצרו (נ"י ב"ב פ"ג).
השותפים בחצר כופה איש את חברו לעשות מחיצה ביניהם. ואע"פ שעמד בלי מחיצה כמה שנים, יכול לכופו בכל עת שירצה (מהר"ם גלאנטי סי' נ').
ומסתמא אין אדם מוחל על היזק ראיה (שם וגופי הלכות אות רל"ט).

היזק שאינו ניכר ודיני דגרמי
היזק שאינו ניכר הוא נזק שלא ניתן לזהותו כי לא גרם שינוי בדבר שניזק. לדוגמה: החזיק חמץ של חברו ברשותו, והחזיר אותו אחר הפסח, כשהוא נאסר בהנאה, או שהחזיק המחאה של חבירו עד שעבר זמנה והוא מחזיר את ההמחאה כשהיא חסרת ערך.

מדאורייתא היזק שאינו ניכר אינו היזק ופטור מלשלם (ב"ק פ"ט ב'). חכמים קנסו לשלם נזק שלם (גטין נ"ג.) אם עשה זאת במזיד. אם הזיק בשוגג או באונס - פטור.

גרמי הוא נזק ניכר, אבל נגרם ללא מעשה. כגון המסרב להעיד וגרם הפסד לחבירו, או המשיא עצה רעה לחבירו וגורם לו נזק.

גרמא בנזקין
גרמא בנזקין הוא נזק הנגרם במעשה, אבל הנזק לא נגרם בוודאות בגלל המזיק:
דוגמה: מעמיד סולם ליד שובך. נמיה תוכל לעלות בו ולטרוף את היונים, אבל אין בטחון שתבוא. (נ"י ב"ק פ"ט).
או עורך דין שקיבל המחאות על מנת להעבירם בסוף העיסקה, והעביר אותן לפני כן וגרם לפדיונן בטרם זמנם. (תשובת הרשב"א סי' אלף נ"ב).

נזקים אלה, העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

אם תפש הניזק מן המזיק את דמי הנזק שנעשה לו ב"גרמא" אין מוציאים מידו.

הזורק כלי חברו מראש הגג, והיו תחתיו כרים וכסתות, ובא אחר וסלקן ונשברו הכלים, לדעת הרמב"ם המסלק חייב.
אם אדם שרף שטר חוב ובעל השטר אינו יכול לגבות את החוב, אין זה נזק ישיר, כי השטר אין לו ערך עצמי. בכל זאת מסופר בגמרא על רפרם שגבה נזק כזה. (ב"ק צ"ה:).
הכה בפטיש על הסדן ויצא גץ מתחת הפטיש והזיק - חייב (ב"ק ס"ב:).

דיני גרמא נוהגים רק באדם אבל לא בנזק הנגרם על ידי בהמתו או רכושו.

חובת הניזק
במשפט האנגלי מוטלת חובה על הניזק להשמרשלא יינזק, ואם לא נזהר המזיק אותו שלא בכוונה פטור, כי הניזק שותף בנזק. גם בדיני ישראל הלכה כר"מ שסבר "נתקל פושע" הוא וחייב (ב"ק כ"ט.).

דוגמה לנזק שהניזק שותף לו: שנים המהלכים בדרך, האחד מחזיק חבית זכוכית שבירה, והאחר מוליך קורה, ונשבר הכד בקורה – בעל הקורה פטור, שלזה רשות להלך ולזה ורשות להלך. היה בעל קורה הולך ראשון, ובעל חבית אחרון, ונתקל בעל החבית בקורה ונשברה החבית - פטור בעל הקורה, שהוא מהלך כדרכו, ובעל החבית מיהר ללכת והיה לו להזהר. אם בעל הקורה נעצר בדרכו, ובעל החבית נתקל בו - חייב. אם אמר בעל הקורה לבעל החבית: עמוד! ולא עמד, בעל הקורה פטור (ב"ק ל"א:).
ע"ע חבלה.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
רמב"ם במורה נבוכים על דיני נזיקין
אחריות לסילוק מפגע, ד"ר מכאל ויגודה

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
אבות נזיקין
גרמא בנזיקין - פטור