אנציקלופדיה יהודית דעת - סוכות ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סוכות

חג החל מט"ו בתשרי. אחד משלושת הרגלים. לזכר יציאת מצרים. חג האסיף.

אחד משלושת הרגלים שהיו ישראל עולים בהם לירושלם בזמן שבית המקדש היה קיים, ונקרא ג"כ "חג האסיף" או חג סתם.
מצווה לשבות ממלאכה ביום א' של סוכות, ואסור לעשות בו מלאכה, שנאמר
בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה', ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ"ג ל"ה).
ומצווה להקריב קורבן מוסף בשבעת ימי החג, שנאמר: שבעת ימים תקריבו אשה לה' וגו' (שם).

בחג הסוכות מצווה לשמוח יותר מבשאר המועדים, ובפרט בזמן הבית. נאמר בסוכות 'ושמחתם לפני ה' אלהיכם'. כאשר ישבו ישראל על אדמתם התענגו על רוב טוב באספם את תבואותיהם בסוף השנה.
זמן שמחתנו, מאת דוד פלוסר

כנראה שהעליה לרגל בסוכות הביאה מספר רב של עולי רגל, ולכן במועד שנת השמיטה בבוא כל ישראל לראות את פני ה' נקהלו העם האנשים והנשים והטף, והמלך היה קורא לפניהם את ספר דברים (דברים ל"א י'-י"ב) מעל בימה של עץ שהיו עושים בעזרה (חגיגה נ'.).
העליה לרגל בימי בית שני, שמואל ספראי

בתפילה ובקידוש אומרים 'זמן שמחתנו', מפני שהוא זמן האסיף שהבריות שמחים בו. השמחה מוזכרת בקשר לסוכות פעמיים: ושמחת בחגיך... והיית אך שמח (לבוש סי' תרמ"ב).

קורבנות
בחג הסוכות מקריבים שבעים פרים, שלשה עשר ביום הראשון, ובכל יום מקריבים פר אחד פחות, עד שביום האחרון מקריבים שבעה. בנוסף לפרים מקריבים בכל יום שני אילים וארבעה עשר כבשים. (במדבר כ"ט).
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נה עמוד ב
אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות... אמר רבי יוחנן: אוי להם לגויים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו, בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן?
שבעים פרי החג הם כנגד שבעים אומות העולם המתמעטים והולכים. בזמן המקדש היו מכפרים עליהם מן היסורין (סוכה נ"ה:).
הכבשים הם ישראל שנקראו שה פזורה (ירמיה נ'), והם קבועים ומנינם תשעים ושמונה, לכפר על תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה (מדרש תדשא, רש"י במדבר כ"ט, וכן בסליחה אין כמדת בשר, ובקרובה ליום ב' דסוכות).

דיני תפילה בחג הסוכות
א' דסוכות בהדלקת הנר האישה מברכת לפני ההדלקה (ככל יום טוב): "להדליק של יום טוב" וברכת "שהחיינו". המדליקות את הנר בליל יום טוב לפני קידוש, יכינו הפתילות והנר מבעוד יום.

ערבית. "ופרוש", "וידבר משה", הנוהגים כהגר"א אין אומרים "וידבר". תפילה של יום טוב. קדיש תתקבל, עלינו, קדיש יתום, לדוד ה' אורי (לנוהגים בערבית). "אדון עולם" או "יגדל".
כשנכנס לסוכה אומר האושפיזין. בקידוש: ברכת הגפן, "אשר בחר בנו מכל עם", "לישב בסוכה". ברכת "שהחיינו" (גם אם ברך בהדלקת הנר) וסימנו: "יקס"ז" (יין, קידוש, סוכה, זמן). הנוהגים כמנהג הגר"א, מברכים אחרי לילה ראשון "לישב בסוכה" עם כניסתם לסוכה. לדעת הרמב"ם יש לקדש ולברך "לישב בסוכה" מעומד (כדי שיברך "לישב בסוכה" עובר לעשייתה) אף אם בכל השנה נוהג לשבת בשעת קידוש. לדעת הרא"ש מותר לקדש בישיבה. בברכת "לישב בסוכה" יש לכוין שצוונו ה' לישב בסוכה כדי לזכור ענני הכבוד שהקיפו אבותינו בצאתם ממצרים ארבעים שנה במדבר. המסובים היוצאים בקידוש מפי אחר, יוצאים גם בברכת "לישב בסוכה" כשמכוונים לצאת. אכילת כזית בסוכה בסעודת לילה ראשון היא חובה מן התורה (כמו מצה בליל א' של פסח), ואפילו ירדו גשמים חייב להמתין שעה או שעתיים שמא יפסקו (ובלבד שלא יצטער מרעב), כדי שיוכל לברך "לישב בסוכה". (מ"ב תרלט, לה. ויש אומרים שימתין עד חצות). אם אינו יכול לחכות, או שלא פסק הגשם, יאכל כזית בסוכה מבלי לברך "לישב בסוכה", ויאכל סעודתו בבית. בברכת המזון "יעלה ויבוא". "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב", ו"הרחמן הוא יקים לנו סוכת דוד הנופלת". "הרחמן" האחרון אומר כל שבעת ימי החג. מצות עשה לישב בסוכה, ו"תשבו כעין תדורו" לכל דבר, ולא ישן מחוץ לסוכה. כל 7 ימים עושה סוכתו קבע וביתו ארעי. מותר לאכול אכילת ארעי מחוץ לסוכה, ויש מחמירים שלא לשתות ולא לאכול מחוץ לסוכה אפילו אכילת ארעי, אבל אין מברכים על אכילת ארעי "לישב בסוכה". יש נוהגים לברך "לישב בסוכה" על קביעת אכילת מזונות או שתיית יין.

שחרית. תפילת יום טוב. נוטלים לולב בימין ואתרוג בשמאל כשהוא מהופך - העוקץ למעלה - מברכים "אשר קדשנו... על נטילת לולב", הופכים את האתרוג שיהא הפיטם למעלה, ומברכים "שהחיינו". מחזיקים האתרוג והלולב מחוברים, ולא יהיה דבר חוצץ ביניהם, מנענעים מעומד לארבע רוחות. מנהג אשכנז: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה. מנהג חסידים כנוסח האר"י: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב.
אסור לאכול לפני נטילת לולב. המהדרים מברכים על הלולב בסוכה, לפני שהולכים לבית הכנסת. אין ליטול לולב לא בסוכה ולא בבית הכנסת בחזרת הש"ץ. הלל שלם.

הושענות
. ספרדים ואשכנזים חסידים נוהגים לומר הושענות אחרי הלל (לפני קדיש), ויש הנוהגים לומר הושענות אחרי מוסף. אחרי שהביאו ספר תורה לבימה מחזיק בידו הלולב והאתרוג, מקיף הבימה ואומר "הושענא", "למען אמיתך", "כהושעת". קדיש תתקבל, "אין כמוך", "אב הרחמים", מוציאים שני ספרי תורה. י"ג מדות, "רבונו של עולם" של ג' רגלים. באחד קוראים לחמשה אנשים בפרשת אמור (ויקרא כב, כו): "שור או כשב" עד (סוף כג) "אל בני ישראל". (ביום טוב נוהגים שלא להוסיף על חמשה עולים). חצי קדיש, בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כט, יב) "ובחמשה עשר" עד "מנחתה ונסכה". מפטירים בזכריה (יד) "הנה יום בא". ברכות המפטיר, "י-ה א-לי", "אשרי", "לדוד מזמור", "ובנוחה יאמר", חצי קדיש.

מוסף
של יום טוב, קדושת "נעריצך" (או "כתר"), "אדיר אדירנו", "ותערב", ברכת כוהנים, "שים שלום". "הושענא למען אמיתך" (לאלה שלא אמרו בשחרית) כנ"ל. קדיש תתקבל, "אין כאלוקינו", "עלינו", שיר של יום: למנצח בנגינות (תהלים עו), לדוד ה' אורי, "אדון עולם", שיר היחוד ושיר הכבוד (יש אומרים שיר היחוד ושיר הכבוד לפני התפילה). קידוש של יום טוב.

מנהגים הקשורים לחג הסוכות, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מאמרים רבים על חג הסוכות

תפילות שלוש רגלים בנוסח עדות שונות


מקור הערך: אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין; יהודה איזנברג, לוח דינים ומנהגים, היכל שלמה ירושלים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
סוכה
שמחת בית השואבה
אתרוג
לולב
שמיני עצרת
תשרי




ספרים בטקסט מלא
מעיינות ב - סוכות