חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

רבי יעקב בעל הטורים

רבי יעקב בן הרא"ש, מחבר ארבעה טורים.

רבי יעקב, בנו השלישי של הרא"ש. נולד באשכנז קרוב לשנת 1270. חיבר את "ספר הטורים", שהוא ספר הלכה מרכזי, על פיו נתחבר ה"שלחן ערוך", וכן "ספר הרמזים" ופירוש לתורה.

ר' יעקב בן אשר – מחבר הספר ארבעה טורים. מגדולי הפוסקים. בנו של רבנו אשר. נולד באשכנז ובא עם אביו הרא"ש לספרד בשנת 1305, ובשנת 1317 מינה אותו אביו, ביחד עם אחיו ר' יהודה, לגבאי צדקה (עי' צואת ר' יהודה בבית תלמוד ח"ד 340).

ר' יעקב לא שמש ברבנות. אחרי מות הרא"ש נבחר ר' יהודה לרב במקום אביו. ר' יעקב היה חולה וחלש, והתפרנס בדוחק (עי' טא"ח סי' רמ"ב). מת בטולידא ספרד. במצבתו לא נזכרה השנה, רק התאריך י"ב תמוז (עי' אבני זכרון סי' ז').
כנראה עסק בהלואות (עי' טא"ח פי' תקל"ט). מת כנראה בשנת 1340.

רבי יעקב "בעל הטורים" קיבל מאביו כלל גדול בהוראה: על מחבר ספר דינים להביא ראיות לדבריו ולהצביע על מקורם, כדי שיוכל המעיין לעמוד על אמיתות דבריו. בעל הטורים ציין בספרו את מקורותיו, אף קבע מקום לדעות שונות כדי להעמיד את המעיין על חילוקי הדעות בין הפוסקים והמחברים, שלא כרמב"ם שהביא רק דעה אחת בלא לציין את מקורה ובלי להביא את החולקים עליה. בדבר נוסף נבדל "בעל הטורים" מ"משנה תורה לרמב"ם": הוא הביא בספרו רק את ההלכה הנוהגת בזמן הזה, בעוד שרמב"ם כלל בספרו גם את ההלכה שתנהג לעתיד לבוא.

רבי יעקב על ספרו
את היסוסיו ואתת החלטתו לחבר את ספר הטורים מתאר רבי יעקב בלשון פיוטית בהקדמתו ל"אורח חיים":
ויען כי ארכו לנו הימים בנפוצותינו / ותשש כחנו / ושמם לבנו / ורפה ידינו / וכהו עינינו / וכבדו אוזנינו / ונאלם לשוננו / ונשתבשו הסברות / וגדלו המחלוקות / ורבו הדעות / ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות / כי רבים מועלים בהנאתם מן העולם בלא ברכה / ואמרו רבותינו ז"ל: ילך אדם אצל חכם וילמדנו סדר ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה / על כן העירוני רעיוני / ומחשבותי / ועם לבבי אשיחה אמרים / אקומה נא ואסובבה בבתי יעבץ ואבינה בספרים / ואלקטה ב' ג' גרגרים / בראשי האמרים / מדברי המחברים / ואחבר ספר בעניין התפילות והברכות / ואסדר כל דבר ודבר ברכתו הראויה לו תחילה וסוף / ואבררם בעניין שלא יישאר בהן ספק.
וישיבוני סעיפיי: הלוא ימים ידברו / ורוב שנים יודיעו חכמה / ואתה בער וצעיר לימים אתה / ואין בך דעת ומזימה / ולא אתה יודע עד מה / לכן חדל לך ממחשבותיך / פן מה תעשה באחריתך / ואיך יכלימוך רעיך.
ואשיבם דבר לאמור: אקומה נא ויהיה מה, כי היא מלאכת שמים / ואשאלה מאתו ויהי לי לעיניים / ולשמוע בלימודים יעיר לי אוזניים.

מבנה הספר
"ספר הטורים" מחולק לארבעה חלקים:

(א) "אורח חיים": "הוא יסיר ממוקשי מים להולכים באורחותיו". ובו שלושה חלקים:
1. סדר היום, איך יתנהג האדם מעת קומו עד שכבו, ק"ש, ותפילה וכו'.
2. סדר יום השבת.
3. סדר מועדות והלכותיהם ומגילה וחנוכה ור"ח והתענית.

(ב) "יורה דעה": "להורות את בני ישראל המותר והאסור".
הספר כולל: הלכות שחיטה, טרפות, דם, בשר בחלב, תערובת, טבילת כלים, יין נסך, עבודה זרה, ריבית, נידה, טבילה, נדרים, שבועות, כיבוד אב ואם, צדקה, מילה, עבדים, גרים, ספר תורה ומזוזה, כלאיים, בכור, חלה ואבלות.

(ג) "אבן העזר": דיני אישות ומשפחה. "אעשה לו עזר כנגדו".
הספר כולל: הלכות פריה ורבייה, אישות, קידושין, כתובות, גטין, ייבום, חליצה, אונס ומפתה.

(ד) "חושן משפט": סדרי בית דין, דיני ממונות ונזיקין.
הספר כולל: הלכות דיינים, עדות, הלוואות, שטרות, מלווה ולווה, טוען ונטען, שבועה בבית דין, גביית חוב, ערב, חזקת קרקעות, נזקי שכנים, שותפים בקרקע ומצרנות (=שכנות).

מקורות "ספר הטורים"
מקורותיו של ספר הטורים מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו: חיבורי הגאונים, פירושי רבנו חננאל ורבנו נסים, רבנו גרשם ורש"י, בעלי התוספות, חכמי אשכנז וספרד. בכל מקום שיש מחלוקת בין הראשונים הוא מוסיף את מסקנת אביו הרא"ש, כדבריו בהקדמתו:
"עלתה במחשבתי לחבר ספרי במשפטי הדינים על דרך פסקי אדוני אבי, הרא"ש ז"ל, אשר הם בנויים על יסוד הרב הגדול, רבי יצחק אלפסי זצ"ל. ובמעט מקומות אשר אין דעתו משווה עם דעת שאר המחברים כמו הרמב"ם וזולתו, אני כותב דעתם ודעת אדוני אבי, הרא"ש ז"ל, והסכמתו, למען ירוץ הקורא בו".
בעל הטורים לא הסתפק במסירת דברי קודמיו, כי בהרבה מקומות נחלק עליהם בלא משוא פנים והכריע נגדם. ויש שאפילו הכריע נגד דעת אביו. על כן נחשבים הרא"ש ובנו, "בעל הטורים", אצל בעלי הכללים האחרונים, כשני פוסקים עצמאיים.


דף מתוך הספר "ארבעה טורים" לרבי יעקב

"נושאי הכלים" לטור
"ספר הטורים" הגיע לשיא פרסומו כאשר רבי יוסף קארו חיבר עליו את ספרו "בית יוסף" בהקדמה לספרו מסביר רבי יוסף קארו מדוע בחר בספר הטורים כבסיס לספרו:
"הסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים, בביאור שורשיהם ומוצאיהם מהגמרא, עם כל חילוקי סברות הפוסקים, איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו, כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני. ולכן הסכמתי לסמכו לאחד מהפוסקים המפורסמים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל, להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם. וחזרתי בי, מפני שאינו מביא אלא סברא אחת, והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחיבר הרב רבנו יעקב בן הרא"ש ז"ל, כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים".
על דרכו של רבי יוסף קארו בכתיבת "בית יוסף", והתייסותו למהדורות השונות של ה"טור", ראה במאמר הבא:
א.מ. הברמן: המהדורות הראשונות של "השולחן ערוך"

רבי משה איסרליש, הרמ"א, הוסיף בהגהותיו "דרכי משה" את פסקיהם ומנהגיהם של חכמי אשכנז האחרונים.
על דרכו של רבי משה איסרליש בספריו, ראה במאמר הבא:
ד"ר יהושע הורוביץ: "ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסלריש (הרמ"א).

רבי יואל סירקיס (נולד בלובלין באמצע המאה ה-16) חיבר על הטור את הספר "בית חדש". ספר זה מנתח כל הלכה ניתוח הגיוני על פי מקורותיה.

רבי יהושע פלק כ"ץ (באמצע המאה ה-16, תלמידו של הרמ"א) חיבר על הטור את הספרים "פרישה", "דרישה" ו"ביאורים". הספר "פרישה" מפרש את פסקיו של הטור על ידי הבאת הדברים ממקורם הראשון, הספר "דרישה" מביא הוכחות לכנות פירושו, ומפלפל עם ה"בית יוסף" בשעה שנטה מפירושו, ה"ביאורים" כוללים פסקי דינים שנתחדשו לאחר חיבורם של הטור וה"בית יוסף".

חבורים נוספים שחיבר
"ספר הרמזים", הנודע בשם "קצור פסקי הראש" (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא פלפול. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות.
כתב פירוש מקיף לתורה, שנדפס בשנים תקס"ו (1406) ותקצ"ט (1439). בתחילת כל פרשה כותב גימטריאות וטעמי המסורות, ואח"כ חוזר על כל הפרשה ומפרש כל פסוק. מביא את פירושי רש"י ורמב"ן ודן בהם, ולפעמים דברי ראב"ע (נמצא בכ"י). בחומשים הנפוצים מצוי פירוש "בעל הטורים", שהוא ההקדמות שכתב בפירושו לתורה. קיצור מפירוש זה מצוי בחומשים בשם "קיצור בעל הטורים".


מקור הערך: איזנברג דומוביץ, תורה מסיני, תשס"ב


הערות לערך:
שם המעיר: שמעון גווירץ
הערה: על מצבתו לא כתוב כי נפטר בי"ב תמוז.
בספר "אבני זכרון" סימן ז' מובא נוסח המציבה של בעל הטורים (המציבה המונחת בטולדו ולא זאת שהייתה מונחת בכיוס) וז"ל:
עדה המצבה מחזה עליון לחזות / כי תחתיה נגנז איש תם יושב אהלים. / . . . . . . . . רב פעלים, / צדיק מושל ביראת א-להים. . . הר"ר / יעקב בן הרא"ש ז"ל - אמרתו כטל תזל, / מפי ספרים אשר חבר בשפה ברורה / פרוש ופוסקים לשלשה סדרים, / ומלאכת ארבעה טורים וכו′ / כל ימיו היו מכאובים, סבל יסורים / בחבה, ונפטר באהבה רבה. וכ"ב / תמוז הובא עד אביו הרא"ש לשכב אצלו / בקבר אשר כרה לו.
מקור ההערה: מחקר
לעיון נוסף: אהלי צדיקים


שם המעיר: שאולי חבבו
הערה: ניתן להוסיף שגם ר' יואל סירקיס הב"ח היה תלמידו של הרמ"א
מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
קארו יוסף
שולחן ערוך – נושאי הכלים
ארבעה טורים - הסבר המושג




ספרים בטקסט מלא
ארבעה טורים