חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

רבוי נשים

נשיאת שתי נשים או יותר.

בעבר היה מותר לאדם לשאת כמה נשים. רבנו גרשום מאור הגולה החרים מי שנושא יותר מאשה אחת. הקהילות הספרדיות לא קבלו תקנה זו, אבל החוק במדינת ישראל האוסר ביגמיה מטיל את האיסור על כל אזרחי המדינה.


ריבוי נשים - שתי נשים או יותר הנשואות לאיש אחד
. מן התורה מותר לשאת הרבה נשים, וכך ע"פ דיני התלמוד. וכן נהגו בעבר יחידים. בתנ"ך בודדים האנשים שאינם מלכים שיש להם יותר מאשה אחת – דוגמת אלקנה שנשא את חנה ופנינה. המלך הוזהר שלא ירבה לו נשים, ולפי פירוש חז"ל מותר לו לשאת עד 18 נשים (סנהדרין כ"א.).

בימי התלמוד
חכמי התלמוד נשאו רק אשה אחת, ולא מצינו יוצא מן הכלל. ומדבריהם למדנו כי רוחם לא הייתה נוחה מרבוי נשים.
בתרגום רות (ד' ו) אמר הגואל לבועז 'לא אוכל לגאל לי פן אשחית את נחלתי', כי כבר היה נשוי ולא רצה להכניס צרה ומריבה לתוך ביתו, ויעץ לבועז לקחת את רות כי אשתו מתה עליו (ב"ב צ"א.).

ובעיקר הדין יש מחלוקת:
רב אמי אמר: כל הנושא אשה על אשתו (מבלי רשותה) יוציא ויתן כתובה;
ורבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו, והוא דאית ליה למיזיינינהו (יבמות ס"ה.).
הגבילו את מספר הנשים לארבע, כדי שלכל אחת תהיה עונתה לפחות פעם בחודש (שם מ"ד.).

אסרו ליבם שתי נשים, כי "בית אחר הוא בונה, ואינו בונה שני בתים".
אבא שאול אסר את היבום וצוה שיתן חליצה (יבמות נ"ט.).
כהן גדול אסור בשתי נשים, מפני שנאמר 'וכפר בעדו ובעד ביתו' ולא בעד שני בתים (יומא ב'. י"ג.).
מעשה בבנו של ר"י הנשיא שאשתו חכתה לו עד לשובו מן הישיבה, וברוב הזמן הפכה עקרה. בא להתיעץ עם אביו.
אמר רבי: היכי נעביד? נגרשה, יאמרו עניה זו לשוא שמרה. נינסיב איתתא אחריתי? [=ישא אשה אחרת] יאמרו זו אשתו וזו זונתו. בעי רחמי עליה ואיתסיאת [=ביקש רחמים עליה ונרפאה] (כתובות ס"ב:).
מזה נראה עד כמה היה מאוס בעיניהם המנהג של רבוי נשים.

תקנת רבנו גרשום
רבנו גרשום מאור הגולה (בסוף המאה העשירית לספירה), החרים את מי שישא שתי נשים. תקנתו נתקבלה בקהילות צרפת הדרומית ואשכנז. יהודי ספרד ואיטליה וארצות המזרח לא קיימו את התקנה זו ולא הסכימו עליה.

ר' יוסף קולון כותב:
תקנת רבנו גרשום לא ראיתי, ולא נתפשטה בכל הארצות, והדעת נוטה שלא גזר תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים, שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהן שלא כראוי, אבל לא יעלה על הדעת שנתפשטה תקנתו אפילו באותן שאמרו חכמים שיוציאו שלא בכתובה וגו'. כ"ש ששמענו שלא גזר אלא לזמן סוף אלף חמישי (שו"ת מהר"י קולון שרש ק"א סי' ד).
בש"ע אהע"ז א' מובא כי לא החרים אלא עד סוף האלף החמישי (עד שנת 1240.) וביבמה לא החרים.

למעשה גם האשכנזים אינם נושאים אשה שניה גם אם היא ייבמה, מפני שהם קבלו את שיטתו של אבא שאול שיש לחלוץ בכל מקרה, ואין לייבם.

העובדה שעל פי הדין המקורי מותר לאדם לשאת שתי נשים מנוצלת למקרים בהם אי אפשר לתת גט: אם האישה נשתטתה, או שבית דין פסק שיש לגרשה, והיא מסרבת לקבל גט. במקרים אלה מתירים לישא אשה אחרת בהסכמת מאה רבנים משלוש מדינות ושלוש קהילות מיוחדות, ולא דווקא רבנים אלא אפילו לומדי תורה (שם).
אם יש עד אחד שמתה אשתו, אפילו אם עדותו אינה נכונה כראוי, מותר לו לישא אחרת (נודע ביהודה מהדורא תניינא אהע"ז סי' ז', חתם סופר הע"ז סי' ב).


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גירושין, גט
נישואין אזרחיים
נישואין (יחסים ממוניים)
נישואין - סדר נישואין בהלכה