אנציקלופדיה יהודית דעת - שותפים ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שותפים

התקשרות אנשים לפעילות כלכלית משותפת.

התוכן:
כניסה לשותפות
אחריות הדדית
דיני שותפות
התרת שותפות



כניסה לשותפות
שותפים - התקשרות אנשים במסחר ביחד. שותפים נקראים אם שניהם עוסקים בעסק, גם אם רק אחד השקיע את הכסף. אם רק אחד מתעסק, נקראת הפעילות "עסקא" (רמב"ם שותפים פ"ו), ואם אין לו חלק בעיקר הממון אין לו דין שותף (הרא"ש שו"ת כלל ו' סי' י"ד).

השותפות נעשה ע"י קנין בעדות וכל אחד יביא מעותיו שרוצה להניח בעסק ויכתבו שטר התקשרות עם התנאים שהותנו ביניהם. יש מי שאומר ששותפים אפילו בדיבור בלא קנין נעשים שותפים, דבההוא הנאה דצייתי אהדדי גמרו ומקני אהדדי (מרדכי ב"ב פ"א).

השותפים שהשקיעו בעסק סכומים שונים: זה מנה וזה מאתים וזה שלוש מאות, ונתעסקו כולם בממון סתם, ופיחתו או הותירו, השכר או הפחת יחלקו ביניהם בשווה לפי מניינם, ולא לפי המעות שהשקיעו (כתובות צ"ג: רמב"ם שותפים פ"ד ג).

אחריות הדדית
שותף הפועל לתועלת השותפות, מה שעשה עשוי, אפילו שלא ברשות (רשד"ם ח"ד קנ"ג וקס"ז), ואם חברו לא מיחה באיזה מעשה קיים הדבר. אבל שותף שעושה מן הסתם אינו מן השותפות (שו"ת אלשיך סי' כ"ה).
שותפים שהתנו שהוצאת אכילה ושתיה יהיו ממעות השותפות, ושאר ההוצאות יוציא כל אחד משל עצמו, אין הוצאות ריפוי בכלל אכילה ושתיה (רשד"ם ח"ד סי' קס"א).

נוהל השותפות הוא כפי מנהג הסוחרים, והמשתתף עם חברו בסתם לא ישנה מן המנהג של אותה המדינה (רמב"ם שותפים פ"ה), שותפים יש להם דין אונאה זה על זה (ש"ע חו"מ סי' קע"ו ד). שותפים שומרי שכר הם, שאם נגנב או נאבד מהשותפות ברשות אחד מהם חייב באחריותו (ב"ב מ"ב:). י"א שהשותף דינו כשומר חנם (עי' חו"מ סי' קע"ו ח' פתחי תשובה).

דיני שותפות
המשתתף עם חברו לא ילך למקום אחר, ולא ישתתף עם אחרים בלי דעת שותפו. לא ימכור בהקפה אלא דבר שדרכו להימכר בהקפה. עבר ומכר שלא מדעת שותפו, המוכר אחראי לכל נזק, ואם היה שם רווח – יחלקו בו.
שותף אינו מעיד על חברו מפני שהוא נוגע בעדות. שותף שהבריח נכסים מהמכס או הרוויח בדרכים שאינם כשרות, אין לשותף חלק בזה, לא לרווח ולא להפסד (שו"ת הרד"ק ח"ב סי' ג).

שנים שיש להם בתים פתוחים לחצר משותפת, ורצו לעשות מחיצה בחצר, בונים את הכותל באמצע כפי מנהג המדינה (ב"ב ב'.). אין חולקים את החצר עד שיהיו ארבע אמות לכל אחד. ובזמן ששניהם רוצים, אפילו בפחות מכאן יחלוקו.
כתבי הקודש, אפילו בהסכמת שניהם לא יחלקו, כי לא ישאר תנ"ך שלם (שם י"א.).

התרת שותפות
שניים שנכנסו לשותפות לזמן קצוב, אין אחד יכול לפרוש מן השותפות עד שיגיע הזמן או עד שיכלה ממון השותפות (ב"מ ק"ה. רש"י). השתתפו ולא קבעו זמן, כל אחד יכול לבטל את השותפות בכל זמן. יחלקו את הסחורות והכסף בפני שלושה אנשים נאמנים ויודעים בשומא. אם יש צורך לפרק את השותפות בגלל הפסד מיידי, חולק אחד מהם בפני בית דין אפילו שלא מדעת חברו (אלפסי ונמוקי יוסף ב"מ פ"ט).

אם מת אחד השותפים, בטלה השותפות אע"פ שנקבעה לזמן קבוע. הנשאר יכול לדרוש לחלק את הרכוש המשותף.
אחים או שותפים שבאו לחלק שדה, אם הייתה כולה שוה, חולקים לפי מידה. אם אמר אחד מהם תנו לי חלקי מצד זה, כדי שיהא סמוך לשדה אחרת שלי, שומעים לו, וכופים את השני, שעכוב בדבר זה היא מידת סדום. אם היה חלק אחד מן השדה טוב יותר, או קרוב יותר לנהר, מחלקים לפי גורל או בשומא (רמב"ם שכנים פי"ב).

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בר מצרא
מכירה