אנציקלופדיה יהודית דעת - שכיב מרע ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שכיב מרע

חולה הנוטה למות. לאחר מותו מצווה לקיים את דבריו בענייני נכסיו, ואין צריכים קנין כמו באיש בריא.

שכיב מרע - חולה הנוטה למות. אדם במצב כזה מקיימים את הדברים שהוא מצווה בענייני נכסיו, וזה נקרא "מצווה מחמת מיתה". אין צורך בקנין להעברת נכסים על פי דבריו, כמו באיש בריא, כי "דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי".
הטעם הוא שחוששים שמא תטרף דעתו עליו אם ידע שדבריו לא יקוימו. כדי להפיס את דעתו תקנו חכמים שתתקיים צואתו באמירה בעלמא (ב"ב קנ"ו-קנ"ז).
שכיב מרע אינו צריך לומר לעדים 'אתם עדי', כמו שאומרים בהתחייבות רגילה. כל השומע את דבריו הוא עד. מתנתו מקבלת תוקף רק אחר מותו, ואם הבריא יכול לחזור ממה שנתן. שכיב מרע שנתן את מקצת נכסיו, והשאיר לעצמו נכסים, מתנתו היא כמתנת בריא וצריכה קניין כמו בכל מתנה אחרת. אם ניכר שהוא מצווה מפני שהוא נוטה למות, חוזר בו ממתנתו אפילו נתן מקצת נכסיו.
זה דינו של כל מצווה מחמת מיתה, אפילו אינו שכיב מרע. כגון היוצא למלחמה או היוצא למאסר ממושך.
שכיב מרע שאמר אל תספדוני - אין סופדין אותו, אל תקברוני מנכסי - אין שומעין לו.

ברכת שכיב מרע
המנהג הוא שהנוטה למות מברך את בניו ובנותיו, כמו שכתוב ביצחק 'בעבור תברכך נפשי בטרם אמות'.
נאמר במדרש (תנחומא פרשת ויחי): א"ר ישמעאל, אתה מוצא שהצדיקים מברכים לבניהם בשעת מיתתן. לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסן אל אביו שיברכם (מקור המנהגים סי' פ"ד).

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גוסס
חולה הנוטה למות