אנציקלופדיה יהודית דעת - שיכור ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שיכור

איש השותה משקה משכר, עד שהגיע למצב של שכרות.

אסור להכנס שתוי למקדש, ואסור להורות דיני התורה שתוי. שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה.

שיכור - איש השותה משקה משכר עד שהגיע לשכרות. שכרות קלה היא שאינו יכול לדבר לפני המלך, ושכרות של לוט הוא שכרות מקסימאלית (ערובין ס"ד. ס"ה.).
א"ר יהודה אמר שמואל: שתה רביעית יין אל יורה.
אזהרה שלא להכנס שתוי למקדש, ושלא להורות דיני התורה שתוי, שנאמר 'יין ושכר אל תשת' וסמוך לו 'ולהורות את בני ישראל'.
אמר רבה בר ר"ה: שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה. היכי דמי שתוי? כל שאינו יכול לדבר לפני המלך.
שיכור שהתפלל כאלו עבד עבודה זרה (ברכות ל, א:).
סנהדרין כשדנו דיני נפשות, לא שתו יין כל אותו היום.

שיכור שמכר או קנה – העסקה תקפה.
שיכור שעבר עבירה שיש בה מיתה או מלקות – נענש. כללו של דבר: שיכור הוא כפקח לכל דבר, אלא שפטור מן התפילה. אם הגיע לשכרותו של לוט - פטור על כל מה שעשה (ערובין שם).


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן