לדף ראשי




תפילין - בתים מעור ובהם ארבע פרשיות, שמניחים על הזרוע ועל הראש.
ארבע פרשיות בתפילין
א. פרשת שמע
דברים פרק ו

(ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד: (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: (ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: (ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: (ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

ב. פרשה והיה אם שמוע
דברים פרק יא

(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: (יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ: (טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: (יז) וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם: (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: (יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: (כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

ג. פרשת קדש
שמות פרק י"ג

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: (ב) קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: (ג) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב: (ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה: (ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לה': (ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ: (ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: (ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזיכרון בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם: (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

ד. פרשת והיה כי יביאך
שמות פרק יג

(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: (יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לה': (יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: (יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: (טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה: (טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם:

צורת התפילין וסדר הפרשיות
אלבום תפילין: צורת התפילין, הפרשיות והרצועות

ארבע הפרשיות וסדרן
ארבע פרשיות התפילין כתובות על קלף של בהמה טהורה, בדיו שחור מיוחד לכך, ובעט נוצה, על ידי סופר סת"ם מומחה וירא שמים.

- כיצד הן מסודרות בבתים?
מכניסים את כל הפרשיות גם לבית "של ראש" וגם לבית "של יד", אלא שלבית "של ראש" מכניסים אותן כשהן כתובות על ארבע פיסות קלף נפרדות, כל פרשה לתא שלה, ואילו ל"בית של יד", לחלל היחיד שבו, מכניסים אותן כשהן כתובות על קלף ארוך אחד. לפני הכנסת הפרשיות ל"של ראש" גוללים כל פרשה מסופה לראשה, עוטפים אותה במטלית (גם הוא מקלף), כורכים בשער בהמה טהורה, ומכניסים כל פרשה לתוך תאה לחוד. גם את גיליון הפרשיות של תפילה "של יד" גוללים מסופו לראשו, עוטפים וכורכים, ומכניסים לחלל הבית.

נוהגים להוציא קצה השער, הקושר את הפרשה, החוצה, אל הבית דרך חור התפר. וטוב שיצא
השער מפרשת "והיה אם שמוע", ובצד הפונה לפרשת "קדש" (משנה ברורה).

תפילין של רש"י
סדר הפרשיות לפי רש"י (ולפי הרמב"ם ורוב הפוסקים) הוא - בלשונו של הרמב"ם - כזה:

- "כיצד סידור הפרשיות בתפילה "של ראש"? -
מכניס פרשה אחרונה (לפי סדר כתיבתו בתורה), שהיא "והיה אם שמוע" בבית (בתא) ראשון, שהוא על ימין המניח, ו"שמע" סמוכה לה;
"והיה כי יביאך" בבית השלישי, סמוך ל"שמע", ו"קדש לי" בבית רביעי, שהוא לשמאל המניח תפילין, כדי שיהא הקורא, שפניו כנגד המניח, קורא על הסדר הזה:
"קדש"
"והיה כי יביאך",
"שמע",
"והיה אם שמוע",
ואם החליף סידור זה - פסולות".
(הלכות תפילין, פרק ג', הלכה ה')

סדר כתיבת הפרשיות ב"של יד" הוא - מלמעלה למטה - בארבעה קטעים:
"קדש לי",
"והיה כי יביאך",
"שמע ישראל",
"והיה אם שמוע".

הפרשיות צריכות להיכתב לשם קיום מצוות תפילין, וצריכים לדקדק בכתיבתן כמו שמדקדקים בכתיבת ספר תורה.
בגלל חשיבותה של מצוות תפילין, ובגלל ההלכות המרובות התלויות בכתיבת הפרשיות, וכן בגלל בעיית הבתים, מן הראוי לקנות תפילין רק מסופר סת"ם ישר וירא שמים, נאמן ובקי במלאכתו.

תפילין של רבנו תם
הסדר של הפרשיות ב"תפילין של רש"י", הוא, כאמור, סדר כתיבתן בתורה (מ"שמות" - החומש השני, ל"דברים" - החמישי).

על סדר זה של רש"י חלק רבנו תם (נכדו של רש"י); לפי פירושו שלו לדברי חז"ל יוצא לו, שהסדר צריך להיות שונה קצת, והוא:
בתא הראשון, מימין המניח, "שמע",
בסמוך לה "והיה אם שמוע",
אחריה "והיה כי יביאך",
ואחרונה "קדש לי".

למעשה ההבדל היחידי ביניהם הוא בסידור שתי הפרשיות הראשונות (מצד ימין של המניח): לפי רש"י "והיה אם שמוע" היא הראשונה ושנייה לה - "שמע", ואילו לפי רבנו תם הראשונה היא "שמע" והשנייה לה "והיה אם שמוע".

לשיטתו של רבנו תם נותנים סימן זה:
שתי הש"ינים שמשני צדי הבית "של ראש" מן הראוי שתהיינה מכוונות:
אחת כנגד הש"ין של "שמע" שבקומתה,
ואחת כנגד הש"ין של "קדש" שבקרבתה, בצד השני,
ובאמצע שתי ה"הוויות";
"והיה כי יביאך",
"והיה אם שמוע".
כמה וכמה פוסקים מחכמי ספרד תמכו בדעתו של "רבנו תם".
יש לציין שהתפילין שנמצאו במערות בר כוכבה, מהימים שלאחר חורבן בית שני, היו בהם תפילין שהיו בסדר הידוע לנו כתפילין של רש"י, וגם תפילין הידועים לנו כתפילין של רבנו תם.

בעקבות מחלוקת זו שבין רש"י לבין רבנו תם יש שמניחים שני זוגות תפילין בכל יום. בכמה מארצות המזרח נפוץ המנהג להניח שני זוגות תפילין בבת אחת, שתי "של יד" ושתי "של ראש", ומסתמכים בכך על דברי חז"ל (עירובין צ"ה, כ): "מקום יש בראש וביד שראוי להניח בו שתי תפילין".

בין האשכנזים-"החסידים" והספרדים ורבים אחרים, יש שמניחים שני זוגות תפילין כל יום. קודם מניחים תפילין של רש"י, ומתפללים בהן רוב התפילה, עד לאחר "שמונה עשרה", אחר "שמונה עשרה" חולצים תפילין של רש"י ומניחים תפילין של רבנו תם (בלי ברכות!) ומסיימים בהן את קטעי התפילה האחרונים (אשרי, ובא לציון, שירו של יום, עלינו לשבח, ועוד), וכן אומרים פרשת "שמע ישראל" עוד פעם.

מצוות תפילין ממרד בר כוכבא עד ימי הביניים
בימי השמד שלאחר מרד בר כוכבא גזרה המלכות, בין השאר, ש"כל המניח תפילין - ינקרו את מוחו" (שבת מ"ט, א). מדברי התנא ר' שמעון בר יוחאי עולה, שרוב העם נרתע מלהניח תפילין, וכך נתרופף קיומה של מצווה זו גם אחרי ביטול הגזרות (שם ק"ל, א). ואכן, מסורות מימי האמוראים והגאונים מאשרות קביעה זו. בין עשרה "מילי דחסידותא" (עניינים של התנהגות חסידית, שהיא למעלה מן הרגיל), המיוחסים לאמורא רב, נאמר, ש"היה רגיל תדיר בתפילין, ונהג רב ששת אחריו (תשובות הגאונים שערי צדק, קע"ח) - משמע שלא כל תלמידיו עשו כן.

ר' יוחנן, שהקפיד מאוד בתפילין (יומא פ"ו, א), נמנע מלהניח תפילה "של ראש" בקיץ - מחמת החום (ירושלמי, ברכות ב', ג); ובקביעת ר' ינאי "תפילין צריכין גוף נקי" (שבת מ"ט, א) היה כדי להגביל את היקף הנחת התפילין, ואף לגרום לביטולה אצל חלק מן הציבור. היו מן הגאונים שהעמידו דרישות מינימום בהשכלתו התורנית של המניח תפילין (סוף "שימושא רבה", עמ' 494, הלכות גדולות א', תשל"ב).

בשאלה אחת תוארה המציאות במקומם של השואלים, ש"אין בכל הקהל אחד שמניח תפילין" (ספר העיטור הלכות תפילין שער א', סוף הלכה ז'), ובתשובה אחרת נאמר על התפילין ש"מזלזלי בהו רובא דעלמא" (שיבלי הלקט" א', מהדורת בובר עמ' 382). בקהילות רבות באירופה של ימי הביניים, זלזלו בתפילין. פעולה חשובה בשטח זה פעל ר' משה מקוצי (מ-1236 ואילך), שהשפיע על המונים לקיים "מצוות תפילין מזוזות וציצית" במסעותיו בספרד ובקיבוצים יהודיים אחרים. (ספר מצוות גדול, עשין ג')

התפילין והכיתות
השומרונים והקראים אינם מניחים תפילין, שכן הם מפרשים את הנאמר בתורה לעניין זה כמשל.
הפלאשים סבורים, שיש לכתוב את ה"דברות" על היד ועל הראש ממש.
הצדוקים שמו, ככל הנראה, את התפילין על פס היד ועל המצח.
כיתות אחרות נהגו לצפות את התפילין בזהב ולהניחן על השרוול.

בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים נתגלו שרידי תפילין רבים בחפירות הארכיאולוגיות. חשובה במיוחד "קציצה" (=בית) שלמה מתפילה של ראש - על ארבע הפרשיות - שמוצאה כנראה במערות קומראן.

ה"קציצה" עשויה עור בן בקר צעיר, מידותיה 13x20 מ"מ, ובה ארבעה בתים הנפרדים זה מזה בתפירות, וכן "מעברתא". אין היא תואמת את ההלכה של "מרובעות", והפחתת מידת המעברתא אף מגדילה את צורתה המלבנית. צורת השי"ן נראית דרך התפירות שבין הבתים. ארבע היריעות כרוכות בשער של עז. היריעה הרביעית איננה מקורית ל"קציצה". בשלוש היריעות הראשונות שלוש מבין הפרשיות המסורתיות לתפילין - לפי הסדר "קדש", "שמע", "והיה כי יביאך" - ונראה שביריעה החסרה הייתה פרשת "והיה אם שמוע". סדר זה איננו לפי אחת השיטות הידועות, אף על פי כן אינן פסולות בגלל סדר שכזה (לדעת אביי, מנחות ל"ד, ב). אכן, לכל יריעה נוספו פרשיות מספרי "שמות" ו"דברים"... הכללתם של עשרת הדברות מלמדת, אולי, על אופיין הכיתתי.

במערה בקומראן נתגלו שרידי יריעה ובה ארבע פרשיות - ככל הנראה מתפילין של יד. בצורת כתיבתן ניתן להבחין בניסיון לצאת ידי שתי השיטות, שלימים נוסחו בפרוטרוט רש"י ורבנו תם.
התפילין שנתגלו במדבר יהודה הן שרידים משל לוחמי בר-כוכבא ומשל תושבי הארץ שהתחבאו במערות ההן בעת המרד. בתפילין אלו בדרך כלל תואמות את ההלכה המקובלת. בסדר הפרשיות שבתפילין "של יד" מוואדי מורבעת יש תיאום מלא עם השיטה הקרויה על שמו של רבנו תם, ואילו בממצא אחר (כנראה מאזור עין גדי) הסדר הוא כשל רש"י; מסתבר אפוא שלמחלוקת יסודות קדומים ביותר.

מנהגים הקשורים לתפילין, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד




הערות לערך:
שם המעיר: מאיר נחמני טל 052-4375661
הערה: כתיבת הפרשיות בתפילין של יד ציינתם מלמעלה למטה
כאילו שכתובים בשורות ארוכות על פני כל הגיליון
ולא היא הפרשיות כתובות בארבע שורות אבל כל פרשיה בנפרד כסדר שהן כתובים בתורה קדש והיה, שמע והיה.
צורת הגלילה היא נראה לי כמו שגוללין מגילה שמתחילים הגילול מסוף המגילה.
נראה לי שנכון לדייק בקטע זה כי הצגת הדברים מטעה
יישר כוחכם הצגת הדברים בכללה יפה מעניינת ומחכימה

מקור ההערה: שולחן ערוך

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן